כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    מוגש כשירות לציבור: תן לי חתיכת תבור, תן לי חתיכת כנרת.

    2 תגובות   יום שלישי, 24/5/11, 16:24

    (כחכוח בגרון) אהה...

     

    טייק one:

    "אם יש דבר אחד בו לא נגע אריק איינשטיין במהלך הקריירה זה במוזיקה ברזילאית.

     ...אה, נכון, אין כמו הסמבה... סה-ראבה."

    טייק two:

    "אם יש דבר אחד בו לא נגע איינשטיין במהלך הקריירה זה בשירי משוררים.

     ...ומה עם אלתרמן, ביאליק וגולדברג? צודקים."

    טייק three:

    "אם יש דבר אחד בו לא נגע איינשטיין במהלך הקריירה זה בשירי ילדים.

     ...ואיפה אדון שוקו ובמדינת הגמדים, ובוידאו - כמו גדולים."

    טייק אחרון, last one:

    "אם יש דבר אחד בו לא נגע איינשטיין במהלך הקריירה זה בג'אז.

     ...סליחה, כל שהתכוונתי לומר זה שאם יש דבר בו לא נגע הג'אז זה באריק איינשטיין."

     

     -- -- -- -- --   -- -- -- -- --    -- -- -- -- --

     


    אריק איינשטיין, אולי גדול המבצעים בדורו, בדורנו, נגע בישראליות באופן ישיר (כמעט) בכל דרך אפשרית. הבן אדם קשור בעבותות לשורשי התרבות הפופלרית בת זמננו.


    בין אם בפסטיבל הזמר והפזמון ובין אם בשלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים; בין אם בשירים למבוגרים ובין אם לאלה הקטנים, הילדים; בין אם בסרטים ובין אם בתוכניות הטלוויזיה של חבורת לול; בטח ובטח באינספור התקליטים שהוציא ועדיין מוציא גם היום.

     

    העבודה שלו בתחילת הקריירה שלו כסולן לצד מוזיקאים צעירים ומוכשרים דוגמת שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, יוני רכטר, שם טוב לוי, יצחק קלפטר, ובשנים האחרונות - פיטר רוט וגיא בוקאטי, הנפיקה אלבומי מופת ושירים שהפכו לנכסי צאן ברזל במובן הכי אמיתי ושלם של המילה.
    כבר 30 שנה שהוא לא על במות. ההופעה האחרונה שלו הייתה בסוף אוגוסט 1981 במועדון בשם "קיסרית" בקיסריה. הופעות שלו בטלוויזיה הפכו עם השנים למצרך נדיר וראיונות לעיתונות הוא מעניק רק שמדובר בהכרח. "אוהב להיות בבית", אבל על אמת. לא כעוד קלישאה.

    ניסיון להתחקות אחרי הביוגרפיה האישית והקריירה הענפה שלו - הן כזמר, הן כשחקן והן כספורטאי (כן, כן) - ברשימה קצרה, בכפולה או בכתבה ארוכה ככל שתהיה, נידון מראש לכישלון. באחריות.

    כך גם בהופעה - כפי שוודאי חוו משתתפי מופע המחווה שנערך בפארק לרגל חגיגות ה-70 לעלם החמודות, "אריות". אף אחד לא יכול לצאת מזה טוב, בשלום. אולי רק שלומ-י... שבן. 

    ובכל זאת, טוויסט בעלילה - הפתעה. מוזיקלית ומלבבת במיוחדת.


    בשישי האחרון, במסגרת סדרת הג'אז בבית האופרה, נערך קונצרט הסיום החגיגי בו נפגשו מהצד האחד המסורת, החופש, הוירטואוזיות, ומהצד האחר - "הפועל", חוף מציצים, קפה טורקי. מהצד האחד הג'אז, מהאחר - אריק איינשטיין.   


    "ג'אז לאריק", כותרתו הרשמית של הקונצרט, היה, אולי, לניסוי המוזיקלי הראשון מחוץ למעבדות האקדמיה, מחוץ לִֵֵֵ@, שמנסה לפצח את סוד הקסם של האיש. של המיתוס.


    האם היו אלה השירים, המילים?  אולי הלחנים?;
    האם היו אלה איתם בחר לעבוד, השותפים ליצירה? אולי הנגנים?;
    האם היו אלה שירי ארץ ישראל? אולי שירי המשוררים?

    שאלות רבות - סמנו ד': כל התשובות נכונות. לאיינשטיין הזה, חברים, יש נוסחה מנצחת אחרת.
    כך גם למורדי פרבר וענת פורט, שהיו לכוח המניע מאחורי המופע והובילו אותו ברגש מפסגה לפסגה.

    הוא בגיטרה, היא בפסנתר. הוא בעוצמה, היא בעדינות. הוא בתשוקה, היא באהבה. לצידם גם פרטנרים - בקונטרבס ובתופים. קשובים, בוחנים את פעימות הקצב. אפילו מצלמים ("SAy jaZZ"). 

     

    גם למורדי פרבר וגם לענת פורט, שניים שמנהלים קריירה בינלאומית מצליחה ומוערכת - פרבר מזה כשלושה עשורים ופורט מזה מספר שנים, בעשור האחרון - הייתה זאת הזדמנות פז לשיתוף פעולה, מוזיקלי ואנושי כאחד. הם חברו זה לזאת לראשונה על במה במיוחד לצורך הפרוייקט השאפתני הזה, עיבודי ג'אז לשירים מהרפרטואר של אריק איינשטיין. פרוייקט, שהעבודה עליו, יש לציין, נפרסה פרק זמן של למעלה משנה וחצי. לפרבר, לו היכרות מוקדמת עם איינשטיין, היה זה אירוע מרגש במיוחד. בביוגרפיה הפרטית שלו נרשמה שותפות גורל בעבודה לצד איינשטיין, ומוזיקאים כמיקי גבריאלוב ויוני רכטר, בתקליט "חמוש במשקפיים" (שימו לב לסולו הגיטרה ב'הכניסיני תחת כנפך'), וכן במסע ההופעות שבא מיד בעקבותיו. אותו מסע היה גם זה שנחקק בדפי ההסטוריה כמסע ההופעות האחרון של אריק איינשטיין על הבמה. לפורט, הצעירה ממורדי פרבר בכעשור, הייתה זאת יותר מעוד סתם הופעה. כילידת שנות ה-70 היה איינשטיין לבטח לפסקול שליווה את נעוריה.

     

    חייבים להודות שבחירת הקטעים בערב שכזה יכולה להיות למכשול ולמשקולת רבת משקל. הרי רשימת השירים היא אינסופית, מה גם שיהיו שירים שיזוהו לכאלה שהם לאו דווקא של איינשטיין. בסופו של דבר מדובר במבצע קולי ולא במלחין או מעבד מוזיקלי.
    נדמה לי, לפחות מתגובות הקהל וההתרחשושים, שהשניים צלחו זאת. את מבחן הקהל הם עברו. מעניין אם גם את זה של אריק איינשטיין עצמו. האם הוא היה? אולי הפתיע?! מי יודע.
    מי שכן נראה בסביבה, ואת זה לא היה קשה לזהות, ובעיקר בגלל גובהו הרב, היה יוני רכטר, אבל זה כבר לא קשור (נשאיר את זה למדור "הו-הא-מי-נראה-בשישי-באופרה... כנסו! כנסו!"). ובכל זאת - ראוי לאזכור. אולי אף לקונצרט משלו באותו משכן.

     

    הקונצרט, שנחלק לשניים, משך אומנם, ושלא במפתיע, לשירים של שותפו הוותיק של איינשטיין, שלום חנוך. עם זאת לא נשכח גם מקומם של אחרים, שותפים לדרך כשמוליק קראוס ומיקי גבריאלוב. בחלקו הראשון, שנפתח בניחוח של געגוע סנטימנטלי לקלאסיקה ארץ ישראלית ישנה וטובה עם 'בית הערבה', יכולנו להרגיש מעט מהדינמיקה שלבטח הייתה בחדרי החזרות. מן הסתם גם בחדרי הלב. שני כוחות, רצון אחד: מצד אחד, לשמר על הגרעין המוכר והמזוהה עם השיר ומצד שני, לנפץ את אותו גרעין בדיוק ולהביא לתוך השיר פרשנות חדשה, מזווית מוזיקלית שונה בתכלית.
    את הטון של החלק הראשון הכתיב מורדי פרבר והגיטרה. או, נכון יותר - השלוש שהיו לו. לקטעים 'אני ואתה' ו'אל תוותרי עליי' (אותם, אגב, הציגו כמקשה אחת) הוא הכניס גוונים של בלוז-רוק ופיוז'ן. הרבה דיסטורשן ואפקטים, כפי שהוא מטיב להכיר. הקטע 'גיטרה וכינור' איתו סגרו לפני שיצאו להפסקה קצרה, היה טעימה קטנה ומתוקה, 'אפרטיף', ממה שצפוי היה בחלקו השני של הערב. אל הבמה הצטרפו שתיים, דנה וקסמן בצ'לו ויעל ברלוסקי בכינור, ופתאום, בין-רגע, שקט. נגלה עולם חדש. פשוט מדהים.

    וכמו בכל הופעה מתישהוא זה מגיע - רגע השיא. ככל שזה מתקרב זה מרגש ומרגש יותר ויותר. אין ספק, רגע שחזור הסולו של פרבר מהשיר 'הכניסיני תחת כנפך' היה לאותו הרגע. אם אדרש לתאר זאת במילה אחת אקלקל. אך בזאת לא תם הערב - ענת פורט, שהייתה לשותפה מלאה, גם לעיבודים של רביעיית המיתרים, הפליאה בנגינה לביצוע מושלם של 'פרח הלילך'. אין צורך להציג, ענת. בהחלט מכירים.

     

    הקטע החותם שסגר את הקונצרט, ואף זה אחריו בהדרן, לא הותירו ספק באשר לאלבום האהוב על השניים, וכנראה גם על לא מעט ישראלים שהרי הוא נבחר ביום העצמאות האחרון, ה-63 למדינת ישראל, ל"אלבום הישראלי האהוב בכל הזמנים" - "שבלול" משנת 70'.
    הקטעים 'הבלדה על יואל משה סלומון' ו'למה לי לקחת ללב' (בהתאמה), הצטרפו לאלה מהחלק הראשון: 'קח לך אישה' ו'אל תוותרי עליי' ובכך הסתכם מספר הקטעים מאותו תקליט בארבע. טוב, אם שלום חנוך מרשה לעצמו לנדוד לאחרונה בין ארבע תחנות מדוע שלא יעשו זאת גם בג'אז במשכן. "הבו לנו עוד".

    נקודה לסיכום:
    הבחירה ב"ג'אז לאריק" כקונצרט הסיום של הסדרה ג'אז במשכן התגלתה כהחלטה נכונה וראויה. היא אף מציבה אתגר לבאות. מעתה זה יהיה הסטנדרט. סטנדרט ג'אז ישראלי.

     

    רשימת הקטעים:

    חלק ראשון

    בית הערבה

    קח לך אישה

    אני ואתה תופים

    אל תוותרי עליי

    גיטרה וכינור

    חלק שני

    ילדים של החיים

    הכניסיני תחת כנפך

    פרח הלילך

    יצאנו אט

    הבלדה על יואל משה סלומון

    הדרן: למה לי לקחת ללב


    ''

     

    ג'אז לאריק - רביעיית מורדי פרבר וענת פורט. סדרת 'ג'אז במשכן', בית האופרה - המשכן לאמנויות הבמה, 20.05.2011.

    :ענת פורט (פסנתר): :מורדי פרבר (גיטרה): :אסייט אוקון. אסייט (קונטרבס): :איאן פרומן (תופים) + רביעיית מיתרים: יעל ברולסקי (כינור): :חן שנהר (כינור): :עמית לנדאו (ויולה): :דנה וקסמן (צ’לו):

    לסיבוב נוסף:
    כל האמת באלף בית (מתוך פורום מוזיקה ישראלית YNET)

    * *  * ** *  * *
    י. כל הזכויות שמורות 2011 ©

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/5/11 20:59:

      צטט: משה צ'יטיאת 2011-05-27 08:59:05

      ביקורת יפה מאוד , היתה הופעה מיוחדת ומרגשת , החלק השני היה מופתי , השילוב עם רביעיית מיתרים נתן צבע חדש לג'אז . לי אישית היו חסרים לחניו של יוני רכטר שהכי קרוב לג'אז מבין כותבי המוסיקה של אריק.



      הגדרת זאת היטב- "מופתי". בהחלט. 

        27/5/11 08:59:
      ביקורת יפה מאוד , היתה הופעה מיוחדת ומרגשת , החלק השני היה מופתי , השילוב עם רביעיית מיתרים נתן צבע חדש לג'אז . לי אישית היו חסרים לחניו של יוני רכטר שהכי קרוב לג'אז מבין כותבי המוסיקה של אריק.

      פרופיל

      חלום קטן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון