הרבה פעמים שאלתי עצמי כמעסיק  האם אני צריך להסתיר רגשות, מצבים קשים או טובים בהם שרוי העסק? האם אפשר לסמוך על העובד שלא ינצל זאת לרעה גם בזמן עבודתו וגם לאחר עזיבתו. מאידך אי שיתופו בעיקר במצב העסק האם זה לטובה או לא?

נימוקים לטובה  

א.  הרגשת אמון גבוהה של העובד כלפי המעביד המשתף אותו בסודות ובפרטים פיננסים בהם שרוי העסק.

ב.  שיתוף העובד בסודות העסק גורם לו להרגיש "שותף" לעסק וזה יתבטא ביתר מסירות ואכפתיות.

ג.   יגרום לו לערך עצמי חשוב כי "הבוס" מספר לו דברים שיתכן שלא מספר לכל אחד.

נימוקים לרעה

א.  שהעובד יחשוב, כנראה שהבוס אדם חלש וצריך כנראה עזרה בעצות ,במעשי נסים, (במידה והעסק במשבר) בעידוד פסיכולוגי ולכן  
    עובד מסויים יכול לנצל זאת ולהשקיע בעבודה לפי רצונו, כי אין לו ממי לפחד או לדאוג.

ב. אם הבוס דואג, אני אדאג כפליים ואחפש לי מקום עבודה חדש.

ג. אם הוא מספר לי על דברים אישיים ואינטימיים, חסרונות וחולשות, כנראה שהוא אדם חלש ואין לי ממי ללמוד או להתקדם בעבודה.  
  לעומת זאת מה קורה עם בוס קר ומנוכר? האם העובד מוקיר ומכבד אותו יותר? או שעובד במתח מסוים כי אין אינטראקציה אנושית?ומה
  קורה עם עובד פתוח בעל נטייה ורצון לשאול מה מצב העסק ולדבריו כדי להיות מעורב יותר, או מנסה להתחבר ומדי פעם מספר למעבידו
  על דברים אישיים ואינטימיים מה יחשוב עליו מעבידו?

נימוקים לרעה

האם הוא חוצפן? ודוחף את אפו במקומות שלא שייכים לו? האם הוא בעייתי ולא יודע להסתדר בכוחות עצמו וצריך לשתף אותי בבעיותיו? מבזבז את זמן עבודתו בסיפורים ודיבורים!

נימוקים לטובה

א. אכפת לו רוצה להיות מעורב יותר בעסק.

ב. אדם רגיש ופתוח שמוציא דברים אישיים החוצה זה- אדם זורם שיכול לתרום לעסק,עדיף מאדם סגור ומופנם שיכול לתרום הרבה פחות.

ג. רוצה להתחבר ולהתחבב, פתוח להיכרות עמוקה שבה אפשר לנצל תכונות לעסק שהמעביד לא הכיר  קודם.

מסקנותיי האישיות הם למצוא את האיזון בין האנשים, דהיינו באם הבוס אדם פתוח והעובד סגור או להיפך אפשר להרגיש בדינמיקה ביניהם ולאורך זמן לבחון הדדית את ההתנהגות השוטפת ולהגיע למסקנות כמו להרגיש אמיתי וזורם או לשמור יותר על דיסקרטיות.

הכותב: אריה לוינטל בוגר בר אילן בתחום ניהול כח אדם,עוסק בתחום שרותי כ"א 26 שנה!