כותרות TheMarker >
    ';

    אידאה - למען זכויות הגבר במשפחה

    סיוע לגבר בבעיות זוגיות וגירושין, לרבות משמורת ילדים, הסדרי ראיה, מזונות, חלוקת רכוש, יחסי ממון, ידועים בציבור, מסורבי גט, אלימות במשפחה, וכו'.

    רח' היצירה 31 רמת-גן
    טל' : 1800-270280 www.edeia.co.il, edeia.mr@gmail.com

    שומרים על זכויות
    הגבר במשפחה
    כבר משנת 1998

    גניבת זרע - נבל ברשות החוק

    18 תגובות   יום רביעי, 25/5/11, 18:53

    גניבת זרע - נבל ברשות החוק

     

    תחת הכותרת אבות בעל כורחם, ומבין שלל המקרים אשר בהם נכפת על גבר אבהות בלתי רצויה, חורגת ובולטת בחריפותה גניבת זרע. והינה על אף שקיים קושי גדול להכיל את התופעה, מסתבר שקיים קושי גדול יותר להתמודד איתה.

     

    המונח גניבת זרע בנוי משתי מילים, האחת הינה "גניבה", והשנייה הינה "זרע".  נקדים לומר שגניבת זרע אינה נגרמת ברשלנות, פזיזות או עצימת עיין, אלא שהיא תוצאה של מחשבה ותכנון אשר באים לידי ביטוי בדרך הביצוע של הגניבה במובן הפיזי משפטי שלה. נבחן בקצרה את המשמעות כל אחת מהמילים בנפרד ולאחר מיכן את המשמעות אשר נובעת מהחיבור בין השתיים.

     

    גניבה הינה עבירה פלילית שדינה מאסר עד שלוש שנים, והיא מוגדרת בסעיף 383 לחוק העונשין בשני סעיפים:

    1.  נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע. 

    2.  היותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפיקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד   בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

     

    זרע של גבר כמו ביצית של אישה הינם חלק פנימי בגופם והם אינם שונים או מובדלים בחשיבותם משאר איברי גופו של האדם. אין חולק שהבעלות המוחלטת על אבריו של האדם וכל שכן האיברים הפנימיים שייכים לאדם אשר נושא אותם, והדבר חוסה על נקלה תחת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

     

    אם כן, זרעו של הגבר הוא קניינו האישי והגניבה כשלעצמה אסורה, ולכן לכאורה לא נראית בעיה מיוחדת להתמודד עם הסוגיה. אלא שכאן, דווקא החיבור בין הגניבה לבין הזרע הוא אשר יוצר את הבעיה האמיתית. 

     

    הרשעה במעשה פלילי מצריכה הבאת ראיות שיוכיחו מעל לכל ספק סביר את אשמתו של האדם אשר נחשד בעבירה, ומשום שיחסי מין מתקיימים בדרך כלל בחדרי חדרים, היכולת להציג ראיה חותכת להוכחת הגניבה קטן ביותר.     

     

    ואפילו אם ניתן להוכיח את הגניבה, הרי שזכותה של האישה על גופה גוברת על זכותו של הגבר להימנע מלהיות אב, ולכן לא ניתן לחייב את האישה בהפלה. לפיכך, הגבר ידרש להכיר באבהותו על הילד הנולד והוא יחויב לשאת במזונותיו על פי החוק.

     

    כל טענה שיעלה האב בסוגיית הגניבה של האם אף אם היא הוכחה לא תעזור לאב לצאת מהמחויבות ההכרה באבהות ומתשלום המזונות משום שהילד הוא זה שתובע את האב ולא האם. לפיכך יכול שתהיה לאב רק עילה נזיקית כנגד האם אשר תיתבע על ידו בגין הנזק אשר נגרם לו כתוצאה מהגניבה. 

     

    יש לזכור שילד אשר מגיע לעולם יכול להביא לאדם אושר ושימחה בעוצמות שאין לתאר, ולכן קשה עד מאוד לדבר כלפי ילד נולד במונחים של נזק. אבל בהרבה מאוד מקרים אצל אבות בעל כורחם ובמיוחד בגניבת זרע, נגרם לגבר נזק כספי ונפשי רב. הנזק הכספי הינו ההוצאה החודשית שהאב מחויב להוציא למזונות הילד, והנזק הנפשי יתבטא בכורח לקבל על עצמו התחייבויות רגשיות וכלכליות שאין לסגת מהן. לציין שככל שמלכתחילה היתה לגבר פחות מעורבות, רצון או מוכנות להביא את הילד לעולם, כך גם הפגיעה בנפשו תהיה קשה יותר. אין כמובן לשכוח שגם לילד עלול להיגרם נזק רב כתוצאה ממעשה גניבת הזרע.

     

    תביעת נזיקין כנגד האם לשיפוי האב על גניבת הזרע אינה קלה, אך היא עוד הולכת ונעשית קשה יותר כאשר נכנסת מגבלה משפטית נוספת והיא "טובת הילד". בית המשפט לא יחייב את האם בפיצויים לאב במידה ויסתבר לו שבמידה והאם תידרש לשפות את האב בסכום המזונות שהוא חויב לתת לה בגין הילד, לא ישאר לאם מספיק בכדי לכלכל את הילד, ובכך תפגע טובתו.

     

    כאן במגבלות הנורמה יוצא חוטא נשכר. ולעניין זה יפים דבריו של השופט אלון בע"א 700/81 בעמ' 742, ובע"א: 391/80 עמ' 262 שנאמרו לפני למעלה משלושים שנים, הגם שנאמרו בהקשר אחר: 

    "עקרון תום הלב שבסעיף 39 לחוק החוזים, "שמצודתו פרושה" מכוח הוראת סעיף 61(ב) לחוק החוזים חל על כלל המערכת המשפטית בישראל, והוא מחיל את דרך ההתנהגות הראויה בביצוען של פעולות משפטיות, הפעלתן של זכויות וקיומם של חיובים שבכלל המערכת המשפטית, שלא יהא אדם "נבל ברשות החוק" בכל תחום משפטי שהוא."

     

    לסיכום, בתנאים מאד מסוימים, אשר דורשים בחינה מדוקדקת, ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד האם על גניבת זרע. אך טוב ומומלץ יותר להישמר מראש מפני הדבר.

     

     

    אידאה - למען זכויות הגבר במשפחה  ;   מרכז מידע ארצי :   1800-270280

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/6/11 14:40:

      שלום לך יבגניה בוזגלו,
      מצאתי סיפור אמיתי שבוודאי יעניין אותך
      החייל דרש הפלה, בית המשפט תמך באישה

      http://news.walla.co.il/?w=/21/1485178

        29/5/11 13:46:

      גבר ואישה נועדו מראשית בריאתם להשלים זה את זה, והיחד מאפשר לכל אחד מהם לנוע אל עבר התכלית הפנימית שלו והמימוש העצמי. מעשה אגואיסטי של אחד מבני הזוג הוא בהכרח פגיעה בשלם אשר מהווה חלק מכל אחד מבני הזוג בנפרד, ובוודאי שבכל דבר אשר מיוצר על ידם ביחד. (ראי פרוש רש"י על "עזר כנגדו": זכה- תהה לו לעזר, לא זכה- כנגדו להילחם).

      אף נורמה חברתית לא היתה קובעת חוקים אם כל בני האדם היו מלאכים אשר לא מועדים לפורענות. גבר ואישה צפויים לעונש זהה על נהיגה ברשלנות, אך בהריון בלתי רצויי שהוא במקרה הטוב רשלנות של שני בני הזוג, נמצא שרק הגבר נוטל את מלוא האחריות, לעומת האישה שלא מכוון כלפיה שום מעצור.

      באבות בעל כורחם וגם בגניבת זרע החוק מטיל על הגבר להכיר באבהות על הילד עם כל המשתמע מכך מבחינה רגשית וכלכלית. הגבר צריך לשלם לבד את מזונות הילד, ולסחוב על גבו למשך שנים רבות את האונס שעבר, ומה אשם הילד אשר נולד למציאות כזאת ?

      בעניין העונשים שאת מציעה זה אולי מתאים לאירן, אבל בעצם יכול להיות ששם עורפים לאישה את הראש על מעשה כזה.

        29/5/11 06:40:

      צטט: אם.אר 2011-05-29 00:50:04

      אז מה תגידי על אישה (לא את !) שאינה אומרת לגבר שאיתה להשתמש באמצעי מניעה, או על אישה אשר משכנעת את הגבר שאין בכך צורך בגלל....

      אישה שאינה אומרת לגבר שאיתה להשתמש באמצעי מניעה?? זה נורא ואיום! לך תדע מה עוד היא אינה אומרת לו: לצחצח שיניים, לשטוף פנים, ללכת לעבודה. שערורייה! אני בעד לכלוא אישה כזאת פלוס עבודות פרך.

        29/5/11 00:50:
      אז מה תגידי על אישה (לא את !) שאינה אומרת לגבר שאיתה להשתמש באמצעי מניעה, או על אישה אשר משכנעת את הגבר שאין בכך צורך בגלל....
        28/5/11 23:37:
      אני אומרת לכל הגברים להשתמש תמיד באמצעי מניעה. התוספת של לא לסמוך על אף אישה כי היא אינה ברת דעת וכו' - הגיעה מתוך עולם המושגים *שלך*.
        28/5/11 22:57:

      כן רק שהחוק חושב אחרת, ראי סעיף 383 1 ו-2 לחוק העונשין אשר אומרים. גניבה הינה:

      1. נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע.
      2. היותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפיקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

      ועוד לא עמדנו על העניין המוסרי שבדבר

        28/5/11 22:02:
      "גניבת זרע" יכולה להתרחש במקרה אחד ויחיד: כאשר מישהו נכנס אל "בנק הזרע", לוקח (בלי לבקש רשות) בקבוק קטן המכיל מיליונים של זרעונים, ויוצא מן המקום כלעומת שבא. זאת גניבת זרע. כל זמן שאתה מדבר על סקס (יחסי מין שכוללים יותר מרק אדם אחד), אין כאן גניבה, מדובר פשוט בחוסר אחריות של אחד או שני הצדדים. זה הכול. אולי כדאי להסביר לגברים מה קורה כאשר זרע פוגש ביצית
        28/5/11 21:42:

      לדעתך אישה יכולה להעביר לרשותה זרע של גבר רק בהסכמת הגבר או בשוד מזוין. דעה מעניינת, אבל חוששני שגם הפעם את טועה. אני מכיר יותר מאישה אחת שלא זקוקה לכלי נשק פיזי חם או קר בכדי לגרום לגבר להוציא זרע, וגם לשים אותו בכל מקום שהיא תרצה.
      אבל לגופו של עניין, זרע הוא נוזל פנים גופי של הגבר אשר מיוצר במחזוריות, ומטבעו הוא יוצא מהפנים אל החוץ בעת קיום יחסי מין. יציאת הזרע מגופו של הגבר אינה מקנה לאישה שום עילה להשתלט עליו ולעשות בו כרצונה.
      תתארי מצב שבוא אדם רוכש מוצרים בסופר מרקט בסכום מסוים ומוסכם מראש של- 200 ₪. האדם מוציא מכיסו את כרטיס האשראי לשלם, מקבל קבלה על הסכום, מחזיר את הכרטיס לארנק ויוצא מהסופר לדרכו. אלא שלאחר חודש ימים מתברר לו שהקופאית חייבה לו את כרטיס בהוראת קבע של- 2000 ₪ לחודש, למשך 18 שנה כולל הצמדה למדד אחת לשלושה חודשים ללא הפרשים רטרואקטיביים.
      לנעקץ לא היתה דרך לצפות זאת מראש משום שהקופאית היתה יפה במיוחד, היא עשתה עליו רושם טוב ואמין, והוא גם משלם אצלה כבר כמה חודשים טובים. אבל אין לו גם דרך לבטל את החיוב או לקבל פיצויי על כך בגלל מגבלות החוק. הקופאית ידעה את היתרון שיש לה בעניין מראש ולכן היא מכונה- "נבל ברשות החוק". המאמר שכתבנו מתאר את התופעה ובא להזהיר את ציבור הגברים ממנה.
      בסופו יום את אומרת לגברים להשתמש תמיד באמצעי מניעה בעת קיום יחסי מין ולא לסמוך על שום אישה בדבר, משום שמלכתחילה היא אינה ברת דעת ואין להטיל עליה שום אחריות להריון בלתי רצוי ו/או מוסכם.

        28/5/11 07:42:

      כצפוי, אתה לא מפסיק להשתמש במניפולציות מילוליות זולות ולעוות את מה שאני כותבת, כדי שתוכל להתמודד עם הטיעונים שאתה מכיר והתכוננת עליהם בבית, ולא עם מה שאני אומרת.
      לא כתבתי אף מילה שאפשר להסיק ממנה שגניבה היא מעשה כוחני מלווה באלימות, או שאי אפשר לכייס אדם מבלי שישים לב, ובטח ובטח לא ש"נשים כמגדר" חפות מכל מעשה של הטעייה, שקר, ניצול וכו'.
      הטענה היחידה שלי, שממנה אתה מתעלם בנחישות, היא שזרע אי אפשר לגנוב. גבר שלא מעוניין שהזרע שלו יפרה ביצית ויהפוך לתינוק, מתבקש למנוע מהזרע שלו להיפגש עם הביצית. יש מספיק דרכים לעשות את זה.
      אני מקווה שהפעם הייתי ברורה.

        27/5/11 17:21:

      את טוענת שגניבה היא מעשה כוחני מלווה באלימות, ואני אומר לך שאת מתבלבלת בין גניבה לגזל. הכייס שסוחב ארנק מכיסו של אדם מבלי שהאדם מרגיש בכך אינו חייב להרדים את הקורבן ולקרוע את בגדיו בכדי שהמעשה שעשה יהיה גניבה.
      גניבה היא מעשה אגואיסטי שיכול להתבצע גם בדרך של הטעיה, שקר, ניצול מעמד וכד'. יש פסקי דין וסיפורים רבים על כך.
      ואת לא באה להגיד לי שנשים כמגדר חפות מכל מעשה של הטעיה, שקר, ניצול מעמד וכל השאר ?

        27/5/11 16:28:

      צטט: אם.אר 2011-05-27 13:55:38

      טוב, אז אבות בעל כורחם הם יותר מ- 3% מהאוכלוסייה, (סטיית הביטחון של הגלולה) ואין בניינו מחלוקת על זה ששני בני הזוג צריכים להיזהר ממגע מיני מלא ללא אמצעי מניעה כל עוד אחד מהם אינו מעוניין בילד.

      אלא שלאידאה מגיעים מיקרים שבהם נשים נכנסו להריון מהגברים בתחבולות שונות. אחת מהן היא סיפור הגלולה, אבל יש עוד דוגמאות ככל שיד הדמיון שורה עלינו.

      במאמר זה הצגנו את אוזלת ידו של החוק להתמודד עם התופעה הקשה של גניבת הזרע אשר מהווה פירצה לגנב. ולהתכחש לאפשרות שתופעה זו מתקיימת או יכולה להתקיים היא כמו להתכחש לכך שנשים אינן גונבות, אינן משקרות, אינן חומדות, ובכלל להתכחש שלאישה יש יצרים.

      יחד עם זאת אני לא רוצה לחיות בחברה שבה כל אישה תוחזק כשקרנית וכדמות פוטנציאלית לגניבת זרע, ולכן אני סבור שגם על אישה לקחת אחריות מוקדמת להריון בלתי רצוי, ומקל וחומר שעליה לקחת מידה של אחריות כאשר מוכח שהיא גנבה זרע. כל זאת לטובת הדור שלנו ודורות העתיד.     

       

      זה שתמשיך להשתמש במונח "גניבת זרע", לא יהפוך אותו ליותר הגיוני.

      הזרע שלך נמצא ברשותך, וכל עוד הוא לא הוצא ממך בכוח (למשל, בהרדמה ושאיבה), אלא הועבר מרצונך החופשי לגופה של הפרטנרית שלך, הוא לא "נגנב".

      אין שום קשר לטענה שנשים לא משקרות, לא גונבות, שאין להן יצרים וכו'. הטענה היא שזרע אי אפשר "לגנוב", למעט מקרים קיצוניים שלא נכללים בדיון הזה (מפאת היותם אחוז אפסי, על גבול הלא קיים, מכלל המקרים).

      אלא מה כן יכול להיות? יכול להיות שגברים (והרבה גברים) העדיפו לא להשתמש בקונדום, ו"לסמוך" על מוסר נטילת הגלולות ו/או אמירת האמת של אישה שהם הכירו לפני שעתיים, וכשהאישה נכנסה להריון (כאמור, תוצאה מוכרת יחסית של מין לא מוגן) הם מרגישים נגזלים ומרומים (ובעיקר מתבאסים לשלם מזונות).

        27/5/11 13:55:

      טוב, אז אבות בעל כורחם הם יותר מ- 3% מהאוכלוסייה, (סטיית הביטחון של הגלולה) ואין בניינו מחלוקת על זה ששני בני הזוג צריכים להיזהר ממגע מיני מלא ללא אמצעי מניעה כל עוד אחד מהם אינו מעוניין בילד.

      אלא שלאידאה מגיעים מיקרים שבהם נשים נכנסו להריון מהגברים בתחבולות שונות. אחת מהן היא סיפור הגלולה, אבל יש עוד דוגמאות ככל שיד הדמיון שורה עלינו.

      במאמר זה הצגנו את אוזלת ידו של החוק להתמודד עם התופעה הקשה של גניבת הזרע אשר מהווה פירצה לגנב. ולהתכחש לאפשרות שתופעה זו מתקיימת או יכולה להתקיים היא כמו להתכחש לכך שנשים אינן גונבות, אינן משקרות, אינן חומדות, ובכלל להתכחש שלאישה יש יצרים.

      יחד עם זאת אני לא רוצה לחיות בחברה שבה כל אישה תוחזק כשקרנית וכדמות פוטנציאלית לגניבת זרע, ולכן אני סבור שגם על אישה לקחת אחריות מוקדמת להריון בלתי רצוי, ומקל וחומר שעליה לקחת מידה של אחריות כאשר מוכח שהיא גנבה זרע. כל זאת לטובת הדור שלנו ודורות העתיד.     

       

        27/5/11 09:29:

      ואתמצת את דברי יבגניה: למה גברים אינם דואגים בעצמם לאמצעי מניעה?

        27/5/11 09:25:

      אני אגיד לך מה אני חושבת. אני חושבת שמסקס נכנסים להריון. ומכיוון שזאת יחסית עובדה די ידועה, אני מניחה שגם האבות "בעל כורחם" ידעו את זה כאשר שכבו עם נשים שהם בקושי מכירים, ובחרו להאמין שהן באמת לוקחות גלולות, שהן לעולם לא שוכחות אף גלולה, וגם - בניגוד להבטחות יצרניות הגלולות שמצהירות על ביטחון של 97% - שהביטחון של הגלולה הוא 100%.
      כמובן שלשקר זה לא מוסרי, ולא יפה וכו', אבל כשגבר שוכב עם אישה שהוא בקושי מכיר, הוא צריך מידה כמעט אינסופית של טמטום בשביל לסמוך על הרגלי נטילת הגלולות שלה. או במילים אחרות, הוא צריך להיות אחראי לעצמו. אחרי שאישה נכנסת להריון, הוא באחריותה הבלעדית. אף אחד בעולם לא יכול להכריח אותה להפיל. לכן אחריות הגבר אמורה להתבטא בשלב שבו הנוזל הקדוש עדיין אצור באשכיו, ולא בלזעוק "גנבו לי!" על משהו שהוא העניק מרצון ובשמחה.

        26/5/11 13:44:

      גניבת זרע היא מקרה פרטי קיצוני אחד אשר נמצא תחת הכותרת אבות בעל כורחם. על שלל האפשרויות להפוך אב בעל כורחו ועל האבחנה בנייהם תוכלי ללמוד מהמאמר שכתבתי: "אבות בעל כורחם וגם גניבת זרע", מצרף קישור: http://www.articles.co.il/author/25134

      במאמר: "גניבת זרע - נבל ברשות החוק" ציינתי שקיים קושי רב להוכיח גניבת זרע כמו גם להיבנות משיפויי על כך, ולכן קשה למצוא דוגמאות לכך. לציין שדיונים בתחום בית המשפט לענייני משפחה נערכים בדלתיים סגורות כך שמקרים פרטיים אינם מפורסמים בציבור, ובכלל כמה דברים את מכירה שיהיו מוכנים לספר לאדם שהוא לא הפסיכולוג או העורך דין שלהם שנגנב מהם זרע.

      יש עוד דוגמאות אבל ממה שמצאתי בשליפה אצרף להודעה זו כתבה אשר מתארת מעשה אונס של אישה כלפי גבר בזמן

       שישן. 

      ''

      אבל בואי נתייחס לגניבת זרע מסוג לייט. האם לדעתך זה בסדר שאישה אומרת לבין הזוג שהיא משתמשת בגלולות, נכנסת להריון ואחר כך היא מספרת ששכחה לקחת גלולה או שניים בדיוק ביום הביוץ ?   

        26/5/11 08:08:
      דוגמאות למה, לנשים שמאיימות על גברים שלא ישימו קונדום? לנשים שאונסות גברים וגונבות את זרעם? כמובן שעל הכל אפשר להגיד ש"יש דוגמאות לכך" בלי להביא אותן, אבל זאת בדיוק הסיבה שהאמינות של ארגוני הגברים כל כך נמוכה. הרוב המוחלט של האוכלוסיה מבין היטב שההאשמה ב"גניבת זרע" מתייחסת להיריון לא רצוי כתוצאה מיחסי מין לגיטימיים, ומבטאת ניסיון להתחמק מהמחויבות המשפטית והמוסרית של הגבר לילדו.
        26/5/11 07:50:
      לא רציתי לתת דוגמאות לדרכי פעולה בכדי לא לתת רעיונות לנשים מסוימות, אבל התאור שלך נכון וקולע בהחלט לאפשרויות השונות לגניבת זרע, פרט לפריצה, המסכה, והכפפות במובן הפיזי. לעיתים המציאות עולה על כל דימיון, ויש דוגמאות לכך.
        26/5/11 07:18:
      חבל שלא הסברת איך בדיוק פועלות כנופיות גניבת הזרע האכזריות האלה. האם הן עוטות מסכה וכפפות, פורצות לבתי גברים בעלי גנטיקה משובחת, מנקזות מהם את השפיך הקדוש ונמלטות בלי להשאיר עקבות? האם הן מאיימות על גברים חסרי אונים שלא ישימו קונדום? אולי הן בכלל אונסות אותם? אנא פרט.

      ארכיון

      פרופיל

      אם.אר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין