12 שנים בבית הספר, ישבנו על התחת ושיעבדו את עצמנו, לא חלילה למען תאוות הידע, אלא בשביל איזו פיסת אישור ממלכתי, בשביל תעודת הבגרות. תעודה שתאפשר לנו להיות מוכנים ליום בו "החיים יתחילו". 12 שנות פרומו מפרכים לקראת הופעתו של הממשי. התעודה הנכספת, לא הייתה הישג כשלעצמו אלא מפתח כניסה לתואר ראשון. גם שם נמשך רצף השעבוד. שלוש שנים של עבודות מזדמנות מבחנים, מטלות וסמינרים. ככה חלפו חמש עשרה שנות פרולוג, (בלי השירות הצבאי שגם הוא סוג של הכנה לקראת...בדרך ל...). והחיים?! לא יודע, עוד לא ממש התחילו אבל כבר הריח עמד באוויר...

ואז, בלי משים, כמו כורי פחם של המאה ה-19 הרבצנו עבודה, ועבודה ועוד עבודה...

רוצה להתקדם? תעשה תואר שני! עוד שנתיים של הכנה לקראת... ובדרך ל... ועם התזה אפשר לסגור 4 שנים נוספות של כוננות. לכמה הגענו? 12 שנות ביה"ס, 3 תואר ראשון, 4 תואר שני = 17 שנות לימודים (וכן, וגם צבא). בנינו לעצמנו CV מפואר. אמא תהיה גאה ולשכנים לא יהיה מה לומר. אנחנו מוכנים לחיים. ואז כמו שידור חוזר, עבודה,עבודה ושוב פעם עבודה...

בסוף אחרי איזה 25 שנים, נקנה לנו משהו שיגלם את תקופת העבדות שבחרנו בה כך, שיהיה למשוואה צד נוסף, צד שיצדיק את הכול  - הבה נקנה פולקסוואגן גולף חדשה!!!

אם זו איננה עבודת אלילים פר-סה, אז מהי? בסיכומו של עניין, הטמעת כל האישיות שלנו בחפצים היא די משונה. את מארקס למשל, זה הטריף לגמרי והוא היה, כך אומרים, פסיכי לא קטן. הוא חשב, שאם היינו חולקים את אותה פולקסווגן עם עוד נניח 6 חברים כך, שבכל יום מישהו אחר היה נוהג בה, לא היה עוד שום טעם להקריב את הכול. שום חפץ, במצב כזה, אפילו פולקסווגן לא יכול היה להעיד עלינו. בשותפות מלאה, לא המכונית, לא הטלויזיה HD  ואף לא הדירה שרכשנו במחיר מופקע יכולים להוות המשך ישיר של אישיותינו. למעשה, הוא קיווה שמחיקת המושג "שלי" תוביל לחיי חירות שמשמעותם, כי כל פעולה ופעולה שלנו תשקף במלואה את כוונותינו כך שתהיה הלימה בין מה שאנו רוצים למה שאנו עושים. הוא האמין, כי בדרך זו לא נאלץ עוד לחיות חיי כוננות אינסופיים לקראת יום הדין שלעולם לא יגיע. מכאן אולי המסקנה, שחיי הצרצר של קרילוב עדיפים פי כמה מאלו של הנמלה ושלמעשה, אין חורף קשה שמידפק לנו על הדלת ולפיכך, מוטב לשיר מאשר לפחד.

מכאן השאלה: האם אנחנו מטומטמים? התשובה היא כן. בהחלט! למרות שיש לזכור, כי גם האלטרנטיבות שמסתובבות כאן כבר שנים לא משהו ולכן, אם כבר מטומטמים אז לפחות נכיר בזה בדרכנו לקנות עוד פיסת ייחודיות משחררת (מישהו אמר איי-פון 4...).