כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע במדבר , כ"ח באייר , יום שחרור ירושלים

    15 תגובות   יום חמישי, 26/5/11, 18:40

    לא מתייאשים בדרך !

    ספר במדבר מחולק לשני חלקים עיקריים. תיאור המאורעות שהיו לרגלי הר סיני ובשנה השנית לצאת בני ישראל ממצרים , ומפרק כ' תיאור שנת הארבעים במדבר.

    ספר במדבר הוא 'ספר הדרך' , ספר ההכנה של בני ישראל מהיותם עבדים במצרים , דרך מעמד הר סיני ועד להגעתם לארץ ישראל והקמת סדרי חיים ושלטון בריבונות יהודית כאן בארץ ישראל ובניית בסיס רוחני לעם ולעולם כולו בבית המקדש בירושלים.

    הדרך אל היעד ואל המטרה רצופה מכשולים וקשיים.

    סופרים כמה אנשים יוצאים , מסתדרים לפי מחנות , סיבוכים , עליות וירידות , חטאי דור המדבר .

    בכדי להגיע אל היהלום יש צורך לברר את כל הפסולת.

    עם ישראל הינו עם של סבלנות , לא של תוצאות מיידיות של 'כאן ועכשיו' .

    יש צורך בתהליך של בירור טוב מרע , הבדלה בין קודש לחול , בין אור לחושך.

    ייאוש איננה מידה של עם ישראל , אלא אמונה בחי העולמים שמוביל את כל העולם אל הגאולה ולכן אין כלל מקום לייאוש כיוון שכל אירוע הוא אבן בניין בדרך אל הגאולה השלמה.

    השבוע נחגוג את היום הניסי שבו זיכה אותנו הקב"ה לחזור אל חלקי הארץ שלנו בה הלכו אבותינו והיא נחלתנו , ובתוך כך ירושלים ומקום המקדש.

    בתפילת העמידה אנו מתפללים מידי יום :

    "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דברת , ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין" .

    אחר כך ישנה עוד ברכה :

    "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח".

    מסביר הרב זלמן מלמד שיש את "כסא דוד" ואחר כך יש את "צמח דוד".

    כלומר בברכה הראשונה אנחנו מתפללים ומבקשים על בניין ירושלים ועל הכנת כסא דוד. אחר כך באה הבקשה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" שתבוא הגאולה , שיבוא המשיח .

    לפני שבא המשיח צריך להכין לו כסא .

    ואולי זאת המדרגה שאנחנו הגענו אליה במלחמת ששת הימים , שכסא דוד נבנה. הקב"ה מכין את כסא דוד ע"י צבאות ישראל .

    אנחנו מגיעים לירושלים , מחזקים את המדינה , מחזקים את יישובה של ירושלים ,

    את יישובה של ארץ ישראל זה בחינה של הכנה של כסא דוד לקראת

    "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" .

    אומר מדרש מכילתא:

    "ר' ישמעאל אומר... בזכות ירושלים אני אקרע להם את הים..." .

    וכי ירושלים לא הייתה בזמן קריעת ים סוף ? אלא בזכות הרעיון של ירושלים , בזכות הייעוד והמגמה העליונה הזו שעם ישראל מופיע ומגלה את שם ה' לכל העולם דרך המקדש בירושלים , הקב"ה קורע לעמו את הים .

    חוקי הטבע הברורים והנוקשים , אינם יכולים לעמוד בפני המגמה העליונה הרוחנית הנשגבה הזו של גילוי שם ה' בתוך עולם הטבע , והים נבקע בפני נושאי והמגמה זאת.

    כפי שספר במדבר הוא ספר הדרך , כך גם היום עוד לא הגענו אל הייעוד , אך אנו בשלבים מתקדמים מאוד אל עבר מטרה זאת .

    כבר הכנו כאמור את כסא דוד . לאחר מלחמת ששת שימים , בה עשינו שלב משמעותי בדרך אל המטרה , אך כאמור אין זה עדיין סיום התכלית , כתב הרב צי יהודה קוק זצ"ל את הדברים הבאים המבטאים את התהליכים האלוקיים באירועים שגרמו לחזרתנו אל חלקי נחלת אבותינו : "על חומת הפלדה וסלע האיתנים של כולנו , בנערינו ובזקנינו , בבנינו ובבנותינו של גופינו ונפשותינו , יתפוצצו יתנדפו כל קורי העכביש הטיפשיים והדמיוניים של גזלני עולם , אל מול עצת מלכו של עולם ועולמים וקורא הדורות האומר לירושלים תושב ולהרי יהודה ושומרון , יריחו וסיני וגולן וכל מרחביהם תיבנינה".

     

    "על כפיו יביא" - מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום שרים "פניני השרון - רעננה"

     

    ''

     

    המדבר בפרשה ובהפטרה

    "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי".

    כך פותחת ההפטרה של פרשת במדבר בספר הושע פרק ב' .

    לאחר מכן מנחם הנביא את ישראל לקראת העתיד :

    "אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם עַמִּי וְלַאֲחוֹתֵיכֶם רֻחָמָה" .

    אך הקשר של ההפטרה עם פרשת במדבר ועם הרעיון בכלל של כל הספר המתאר את ההליכה במדבר , אינו מופיע רק בפסוק הראשון המתאר את ספירת עם ישראל (שכן היא על ידי הקב"ה ובספר במדבר היא ע"י משה) , אלא לאורך הרעיון של דברי הנביא בכל ההפטרה.

    רעיון המדבר מופיע בהפטרה פעמיים , בשני הקשרים שונים ואף מנוגדים.

    הנביא מוכיח את עם ישראל על בגידתם בה' , כפי שמצווה ה' את הושע בתחילת הספר לקחת אשת זנונים לעצמו ודרך מעשה זה יחוש העם את מעשיו שזנה אחרי העבודה זרה :

    "קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה'" (הושע א').

    התיאור של הפורענות כלפי האישה בא לידי ביטוי במשל המדבר: "ושמתיה כמדבר ושתִּהָ כארץ ציָה והַמִתִיָה בצמא" (פס' ה') , וזאת בגלל שעזרה את אישה הראשון. התרופה לחטא זה, גם מביאה את המדבר:

    "לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ" (פס' טז) .

    הזיכוך של עם ישראל לאחר חטאיו במדבר, בגלות , ביציאה אל מקום שומם - מקביל לתהליך שעוברים בני ישראל ביציאתם מארץ מצרים לארץ ישראל , שם צריך לזכך אותם מהעבודה זרה שהיו שקועים בה במצרים .

    יציאה זאת אל המדבר הינה הכרחית בכדי לחזור ולחדש את ברית הנישואים בין כנסת ישראל לבין הקב"ה.

    כך מסיימת ההפטרה את ייעודו ואת סיומו של תהליך הזיכוך הזה במדבר :

    "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'".

    כאשר נמצאים במצב כה חמור וקשה כפי שהיו נמצאים בו בני ישראל בדורו של הושע , בדור יוצאי מצרים, צריך לעשות 'שינוי מקום' , 'שינוי רשות' , שינוי שם' , ולהפוך כמעט למציאות חדשה בכדי להתחיל מחדש את ברית האירוסים עם הקב"ה .

    גם תהליך שינוי השם מופיע בהפטרה זאת , קודם לכן קרא הושע לבניו 'לא רוחמה' ו-'לא עמי' , אך הקב"ה מצהיר ששמם יהיה 'רוחמה' ו- 'עמי' .

    לכן העצה הטובה ביותר שנותנים לזוג שלא מצליחים שנים רבות להיכנס להריון -

    לעבור דירה , או לאדם שעבר אירוע טרגי מאוד קשה ל"ע - להתחיל מחדש במקום חדש (מקום עבודה או מגורים) וכדו' .

    המדבר הינו מקום סטרילי המסמל את עזיבת עולם החומר , שפעמים רבות היה הגורם לכישלונות שהיו קודם לכן , ההשתקעות של האדם או של העם בענייני החומר יתר על המידה גורמת לפספס את המטרה ולכן יש צורך לניתוק הזמני מהם בכדי לסדר את סדרי החיים כראוי ולהחזיר את המטרה האמיתית לעיקר .

    בתהליך הזיכוך של המדבר עוברים תהליך של 'נעשה ונשמע' , תהליך של קבלת תורה מחודשת , זו המכשירה את האירוסין בין כנסת ישראל לבין הקב"ה.

    בניתוק הזה מהדברים האחרים אליהם היה האדם כבול בארץ , יכול האדם לשחרר את עצמו ולהתחייב למחויבות של חיי עולם לה' ולתורתו .

    אז יכול הוא לשוב אל חיי החומר ולהפכם לעזר לעבודת ה , להיות כלי חשוב אבל משני לעבודת ה' שלמשמה נברא האדם בעולם.

     

     וארשתיך לי - לחן: אמיתי קלר, ביצוע: דוד לביא

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/6/11 00:12:
      תהליך הזיכוך, עליו אתה מדבר, שלמה, מרתק בעיני.. כי מתקיימים בו פראדוקסים.. מצד אחד מתנתקים מחיי החומר.. ואז שבים אליהם.. אבל עם הגדרת יעדים קצת שונה.. לא עוד חיי חומר לכשעצמם, אלא , חיי חומר שיהיו עזר לעבודת ה'.. תהליך קשה.. ומורכב.. שכרוך בויתור

      לקראת חג "מתן תורה", שולחת את רות המואביה.

      ''

        1/6/11 22:57:
      פוסט עשוי בטוב טעם!
        1/6/11 08:28:
      מעולה... באתי בגלל משפט הפתיחה ונשארתי כי מעניין:-)
        30/5/11 15:34:
      מעניין מאד...תודה על השיעור*
        30/5/11 09:57:

      פוסט נפלא.,

      אשריך.

      וכפי שנאמר...

      יום יום שחרור ירושלים.

      ובאותו המשקל

      יום יום שחרור השבוי בשבי שביו.

      *

      ''

       

      כל השגה חדשה 
      פותחת אופקים רחבים נוספים.
        29/5/11 00:12:
      שבוע טוב, תודה על פרשת השבוע , שלמה
        28/5/11 23:13:
      שבוע טוב שלמה.
        28/5/11 09:15:
      תודה שלמה. שבת שלום
        27/5/11 12:39:
      נכון, עיסוק יתר בחומר גורם להחמצתו של הייעוד הרוחני, על כן יש בחיים מצבים קשים בחומרתם...
        27/5/11 11:40:
      מעניין מאד. שבת- שלום.
        27/5/11 09:58:
      תודה על פרשת השבוע שהעברת לנו בצורה הכי יפה. שבת שלום. *
      שבת שלום! *
        26/5/11 21:23:

      תמיד מחכים ומהנה לקרוא את הפוסטים שלך
      תודה ושבת נעימה לך ולכל יקיריך!

        26/5/11 20:26:
      היה מרתק לקרוא. תודה לך ולבנך.