♦ ראה"מ הישראלי בנימין נתניהו יצא לוושינגטון בחשש רב ♦ הנאום הראשון של הנשיא אובמה על חזרה לקוי 67, לא בישר טוב ♦ נתניהו הגיב בהודעה חריפה ועלה למטוס, בידיעה ברורה שהפגישה למחרת בבית הלבן לא תהיה קלה ♦ כך בדיוק היה ♦ העימות המתוקשר הפך לשיחת היום בארץ ובעולם, ונראה היה כי הביקור עומד בפני כישלון מוחלט ♦ או אז הגיע אובמה עם הנאום השני, בו ריכך את עמדתו, ולאחר מכן בשיא הביקור — הנאום המרכזי של נתניהו בקונגרס, שייזכר עוד זמן רב ♦ נתניהו לבטח יזכור לתייק לעצמו את השבוע שחלף ♦ מעבר לתשואות הרבות שקיבל בקונגרס, גברה גם התמיכה הפנימית בו והגיעה לשיאים שלא הכיר מעולם ♦ הנחיתה שלו ארצה לתוך כל הבעיות המוכרות, לא הצליחה להפחית ממצב רוחו ♦ ההישגים לדעת נתניהו: ארה"ב מכירה בדרישת מדינת ישראל להכרה פלשתינאית במדינה יהודית, גבולות ביטחון, התנגדות והתנערות מהחמאס ♦ בנאומו בקונגרס אמר נתניהו, כי הוא לא רוצה להיות ולהיראות ככובש, בעיני הפלשתינאים, כמובן ♦ מה שברור, שאת ליבם של חברי הקונגרס הצליח לכבוש ובגדול ♦  הכל על הביקור והשלכותיו ♦

אריה זיסמן

את הלילה לפני הופעתו המלוטשת בקונגרס, העביר נתניהו בספריית בית הארחה האמריקאי — הבלייר-האוס, בשיפוץ נאומו, תוך שהוא עושה חזרות על אופן הצגת הדברים, ובעיקר שוקד על הרמת הקול במשפטי המחץ, שהעניקו לו למחרת תשואות רמות.

במשך כמה שבועות, ישב נתניהו וכתב, הוסיף והוריד, משפטים כאלו ואחרים לקראת נאומו בקונגרס. בלילה האחרון החליף כמה נוסחים ועידכונים כדי להיות מעודכן כמה שניתן.

את המשפט על הויתורים האפשריים בעניין ההתנחלויות שיוותרו מחוץ לגבולות מדינת ישראל, כתב ברגע האחרון. זה אמנם היה אצלו בראש זמן רב. אולם הוא שמר זאת לרגע האחרון, מחשש שמישהו יראה את זה. ברגע האחרון הכניס את המשפט הזה לנאום.

כל הלילה ישב בספרייה, ויחד עם יועציו, ובעיקר רון דרמר, לו שורשים האמריקאים והבנה רבה בפוליטיקה המקומית, תיקן ושיפץ את הנאום. לקראת השעה שלוש לפנות בוקר סיים והלך לצבור כמה שעות שינה בטרם יגיע לקונגרס. גם הוא לא תיאר לעצמו שקבלת הפנים תהיה כה מרשימה. מאות חברי הקונגרס לא הפסיקו להריע לו מרגע הופעתו בפתח הבית ועד סיום נאומו.

"הביקור הצליח מעל למשוער", אמרו אנשיו עם חזרתם ארצה. המערכה הבאה תהיה באו"ם בעוד ארבעה חודשים, כאשר הפלשתינים יבקשו לקבל הכרה חד צדדית במדינתם. עד אז יש עוד הרבה מה לעשות. השאלה היא עד כמה הצליח נתניהו לרתום את אובמה למסע ההתנגדות להכרזה הצפויה.

פגישה ללא כימיה

הביקור בוושינגטון החל דווקא בקולות צורמים. אובמה הפתיע את נתניהו בנאומו הראשון במשרד החוץ האמריקאי. שעתיים לפני שנתניהו עלה על המטוס, בעודו עושה את ההכנות האחרונות לטיסה, בחר אובמה לדבר על נסיגה לקוי 67, בניגוד להבטחות של שגריר ישראל בארה"ב, ששמע ממקורותיו כי הדברים הללו לא יאמרו במפורש.

הנאום הכה בהלם את נתניהו ואנשיו. באותו בוקר ניהל נתניהו שיחה קשה עם שרת החוץ הילרי קלינטון, והיה בטוח כי הצליח לשכנעה למנוע מהנשיא לדבר על נסיגה לקוי 67. השיחה עם קלינטון הסתיימה רע, אבל נתניהו בכל זאת קיווה כי הדברים עשו את שלהם. בפועל זה לא קרה.

אנשי נתניהו עיכבו את הגעתו למטוס, עד לפירסום תגובה חריפה בה הודיע נתניהו כי "גבולות 67 אינם ברי הגנה". העימות הפך לגלוי. במטוסו בדרך לוושינגטון, הסביר נתניהו לפמליית הכתבים הגדולה שנילוותה אליו, כי לעיתים אין מנוס מהצגת הדברים בצורה ברורה, גם אם הדבר כרוך במחלוקת עם הידידה הגדולה ביותר של מדינת ישראל. "יש דברים שאי אפשר לטאטא מתחת לשולחן", אמרו בסביבתו.

לכולם היה ברור כי הפגישה למחרת, ביום שישי, לא תהיה קלה. ואכן כך היה. כאשר נפתחה הדלת לעיתונאים, במטרה לשאול שאלות את השניים, אי אפשר היה שלא לחוש בחוסר הכימיה בינהם.

תנועות הגוף הסגירו את מה שהם חשים זה כלפי זה. הם לא הביטו אחד בפני השני, ולא עשו כל מאמץ להראות "כאילו" חיבה. הריחוק היה מופגן וכל הפרשנויות בהתאם. לא היה שום דבר מקשר בין אובמה לנתניהו, שני אנשי התקשורת המוכשרים בעולם, השניים שיודעים היטב מהי כוחה של תמונה, אפילו לא ניסו לשנותה.

הויכוח רק מתחיל

בפגישה עצמה הסביר נתניהו, תוך שהוא מעניק הרצאה היסטורית לאובמה, מדוע לא יהיה מוכן לנסיגה לקווי 67. אובמה לא אהב לשמוע את הדברים, וביום ראשון החזיר לו בנאום בכינוס איפא"ק, תוך שהוא מסביר לקהל, שהוא לא מדבר על נסיגה ישראלית לקווי 67, אלא שקווי 67 יהוו בסיס למשא ומתן עם חילופי שטחים. הנאום היה בכל זאת מרוכך, וניכר באובמה שהוא לא מעוניין בעימות מול נתניהו. בכל זאת הבחירות בפתח.

אנשי נתניהו ציינו לעצמם, כי המטרה הראשונה הושגה. נתניהו לא הצטער על התגובה החריפה שלו, ועל התמונות שיצאו מהפגישה עם אובמה. אנשיו אמרו כי הוא הצליח בכך לשנות ולרכך את נימת דבריו של אובמה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנאום באיפא"ק.

נתניהו הוסיף ואמר ליועציו בעניין הוויכוח על קווי 67´, כי היה חשוב מאוד לקבע את הנושא הזה. "אני שמח מאד שהנשיא אובמה חידד את הסוגיה". עם זאת, נתניהו סבור שהמאבק על הגדרת קווי 1967 לא הסתיים. הוא רק מתחיל.

ובכל זאת אם בסיבוב הראשון בבית הלבן ניצח נתניהו בנקודות, כאשר עמד על שלו ללא חת, הרי שלאחר הרעש והכותרות על פיצוץ בין ארה"ב וישראל, סיים נתניהו את ביקורו בארה"ב כשהוא מיישר קו עם אובמה בנושא גבולות 1967 עם חילופי שטחים.

המשא ומתן על הגבולות שהתנהל דרך התקשורת הסתיים בהסכמה בין ישראל וארה"ב. "הצלחנו בשלושה דברים", אמר נתניהו כאשר חזר ארצה. האמריקאים מבינים את ההתעקשות הישראלית לשמוע מאבו מאזן הכרה במדינה יהודית, הם מבינים את ההתנערות מהחמאס ואת הצורך בגבולות בני הגנה.

שיא הביקור — בקונגרס

שיא הביקור היה כאמור הנאום בקונגרס. נתניהו ידע שיזכה לכבוד רב מנבחרי שני הבתים שהתאחדו לכבודו. אולם לא תיאר לעצמו עד כמה. מחיאות הכפיים הדהימו אפילו את יריביו הפוליטיים בארץ, שניסו להסביר כי מדובר בתשואות למדינת ישראל ולא לנתניהו, ועוד כל מיני הסברים קלושים וחלשים, העיקר ליטול ממנו את הקרדיט. קשה היה להם לפרגן לראש הממשלה שזוכה לכבוד מלכים. מבחינתם טוב היה לו נתקל בקולות בוז.

אולם גם חסרי הפירגון, לא יכלו להתעלם מהנאום המושקע שהיה עשוי לתפארת )"מקור נאמן" בהרחבה(. מעבר למילים היפות, שנאמרו באנגלית משובחת, מותיר הנאום שלושה סעיפים, שנאמרו על ידי נתניהו בפעם הראשונה בפומבי, והם ישארו על השולחן בכל משא ומתן עתידי.

1. יהיו התנחלויות שישארו בהסכם עתידי מחוץ לגבולות מדינת ישראל. במילים אחרות: נתניהו מדבר לראשונה על פינוי התנחלויות, דבר שלא העז מעולם להעלות על דל שפתיו. מעתה שום ראש ממשלה במדינת ישראל, יהיה מי שיהיה, לא יוכל לסגת מהסכמה זו.

2. "אסור שירושלים תחולק ויש לשמור על אחדותה. אני יודע שמדובר בסוגיה קשה לפלשתינים, אך עם קצת יצירתיות אפשר למצוא לזה פיתרון". פירוש: קיימת אפשרות בכל זאת למצב, בו ירושלים לא תהיה מאוחדת לגמרי, רמז לויתור על שכונות ערביות מסוימות. זהו הפתרון היצירתי, עליו דיבר לראשונה ראה"מ, זה שהאשים תדיר את יריביו משמאל, כי הם אלו שיחלקו את ירושלים.

3. "מדינת ישראל לא תהיה המדינה האחרונה שתקבל בברכה מדינה פלשתינית כחברה חדשה באו"ם, היא תהיה הראשונה שתעשה זאת", וכאן עבר נתניהו לתאר את התנאים ובראשם הכרה פלשתינית במדינה יהודית והתנערות מהחמאס. פירוש: נתניהו — ראש ממשלה מהימין, מצהיר בגלוי, אפילו יותר מנאום בר אילן המקורי, כי יכיר במדינה פלשתינית עצמאית.

ויש גם הפקת לקחים

בתום נאומיו ובתום ביקורו, סבור נתניהו כי העניק לפלשתינים הצעה נדיבה, שתאפשר להם לשוב לשולחן המשא ומתן. הוא אמר שמדינת ישראל תצטרך לוותר על התנחלויות, אך לא פירט אם יהיה מוכן לוותר על כל ההתנחלויות מחוץ לגושים. הוא סבור ש"יש מקומות בעלי ערך לאומי ואסטרטגי שחשובים למדינת ישראל ויישארו בידי מדינת ישראל".

עתה הוא מעוניין לשכנע מדינות נוספות בתפישה, לפיה "על הרשות להיפטר מחמאס, ולהכיר במדינה היהודית". מבחינתו, החמאס אינו פרטנר, והשארתו מחוץ לממשלה הפלשתינית היא תנאי מוקדם למשא ומתן.

ויש גם הפקת לקחים מהביקור, בפרט אחרי העימות המתוקשר בבית הלבן. לדעת נתניהו צריכה לשכתו כל זאת לשפר את התיאום מול הממשל, כדי למנוע עימותים פומביים מסוג זה. "רצוי לתאם טוב יותר עם ארצות הברית את העמדות שמוסכמות", אמר גורם בלשכה, "מדובר בנושא קריטי, לקראת ספטמבר ובכלל".

ואכן בפמליית נתניהו הודו כי ישנה בעייתיות ביחסים המרוחקים עם הממשל האמריקאי, שהתבטאו בכך שהעמדות בנאומו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בשבוע שעבר לא תואמו מול ממשלת ישראל מראש. "אין ספק שצריך לתאם טוב יותר עמדות מוסכמות", חזרו ואמרו.

עם זאת בשיחות סגורות הבהיר נתניהו כי אינו מתחרט על תגובתו החריפה לנאום אובמה, שיצרה קרע משמעותי בין שני הצדדים, שהורגש גם במהלך פגישתם של השניים בבית הלבן ביום למחרת. "אני לא חושב שיש מתיחות בין ישראל לארצות הברית, אבל יש צורך להבהיר את העמדות בין המדינות", סיכם את הביקור היועץ לביטחון לאומי, יעקב עמידרור. "זה היה ביקור מאוד חשוב שתרם מאוד לביטחון מדינת ישראל וליכולת לנהל משא ומתן מדיני", אמר.

המסר לא נקלט

המטרה המרכזית של הביקור היתה להפחית את הלחץ הבינלאומי הכבד על מדינת ישראל ולהפנות את האצבע המאשימה לעבר הפלשתינים, כי הם אלו המונעים את התקדמות המשא ומתן. הנאום בקונגרס נועד בין השאר לצורך מטרה זו.

גורמים בסביבתו של נתניהו הדגישו, כי אחד החידושים המרכזיים בנאום שנשא בפני הקונגרס, בעניין התנחלויות שיישארו מחוץ לגבול מדינת ישראל בהסדר קבע, הוחמץ. תחושתם היא כי המסר הזה לא נקלט כפי שצריך. עקב כך הם חוששים כי הבית הלבן לא יוכל לאמץ את הצעת נתניהו, ולהשתמש בה כדי לשכנע מדינות באירופה שלא לתמוך בהכרה במדינה פלשתינית במהלך העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר הקרוב.

"התלבטנו באילו מילים להשתמש, כדי לתאר את הויתור הזה, והתחושה שהמסר לא נקלט במקומות שרצינו שייקלט, בוושינגטון ובבירות אירופה", אמרו. לדברי אותם גורמים, לא מדובר ברעיון חדש של נתניהו. החידוש הוא בכך, שלראשונה נתניהו אמר את הדברים בפומבי. "נתניהו אמר במילותיו שיהיו התנחלויות שיפונו בהסדר שלום, אך המסר לא נקלט", חוזרים ואומרים מקורביו.

אנשיו של נתניהו יודעים שהמאבק הבא יהיה בספטמבר, ולכן מביטים קדימה )תרתי משמע(. דוברו של נתניהו גידי שמרלינג, אפילו התבטא השבוע באומרו כי "על בסיס הדברים שראה"מ אמר בקונגרס, קדימה יכולה ללכת יד ביד עם הליכוד".

ואכן לבני ומופז מביטים בדאגה על גרף הסקרים ורואים כי נתניהו קצר תשואות לא רק מחברי בית הקונגרס אלא גם מהבוחרים במדינת ישראל.

התמיכה עולה ועולה

כאשר נתניהו יצא לביקור בוושינגטון, לבטח לא חשב כי הביקור יעלה את מניותיו הפוליטים בארץ בצורה כה חדה. אבל זה מה שקרה. לאחר שני נאומיו המוצלחים באיפא"ק ובקונגרס, הוא זוכה לתגובה אוהדת ביותר המתבטאת בסקרים. זאת למרות שהביקור לא חסר ארועים בעייתים, ובעיקר העימות המתוקשר בפגישה עם אובמה.

מתברר כי הציבור לא קונה את כל הפרשנויות המלומדות, בהן נמתחה ביקורת על נתניהו ונאומו. הפרשנים שטענו כי הנאום לא יקדם במילימטר את השיחות בין מדינת ישראל לפלשתינים, לא משפיעים על דעת הקהל. הציבור גם לא קונה את הפרשנות כי העימות והמשבר מול הנשיא האמריקאי ישפיעו לרעה על יחסי ישראל-ארה"ב.

הסקרים מראים כי הישראלי הממוצע — זה שנמצא במרכז ימינה, ואפילו במרכז מעט שמאלה — מרוצה מאופן הופעתו של נתניהו בוושינגטון ומתוצאות הביקור. את הסקר ביצע פרופ´ קמיל פוקס עבור "הארץ", הוא מראה כי התמיכה בנתניהו זינקה ב-13% בעקבות נאומו בקונגרס. 51% אמרו כי הם מרוצים מתפקודו של נתניהו, וציינו כי התשואות להן זכה סיפקו להם גאווה. לצורך השוואה — בסקר דומה שנערך לפני פחות מחודשיים נתניהו זכה ל-38% תמיכה בלבד.

"ציפיתי ששביעות הרצון מנתניהו בתור ראש-ממשלה תעלה בעקבות נאומו, אבל לא עד כדי כך", הודה הפרופסור פוקס, שערך את הסקר, "הנתונים מאוד הפתיעו אותי, אבל כשקראתי את התוצאות, הבנתי אותן". לדבריו, "התשואות שזכה להן נתניהו, השפיעו יותר מאשר המילים אותן אמר". עוד ציין כי אם נתניהו ישא את אותו נאום בכנסת, התגובה תהיה שונה לחלוטין.

נתניהו לבטח מתענג על הנתונים הללו. שבוע כזה, לא היה לו מאז נבחר לראשות הממשלה בקדנציה הראשונה. מוושינגטון חזר שלשום כמלך, הישר לבוץ הישראלי. ספק אם יוכל לחזור ולקבל בקרוב את אותה תמיכה. היה שווה לנסוע לוושינגטון...