כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נרקיסים

    שירים

    מִן הַגַּגּוֹת

    9 תגובות   יום שישי , 27/5/11, 18:02

     

    מִן הַגַּגּוֹת נִשְׁקֶפֶת

    מִלְחָמָה.

    בִּשָׁעוֹת הַחֹשֶׁךְ,

    תּוֹתָחִים נִמְשִׁים

    מִמַּרְתֵפִים

    לַמִּרְצָפוֹת,

    וּמְטִיּלִים

    אֶל הַאֵינְסוֹף

    רִכּוּז מַתַּכְתִּי

    גָּבוֹהַּ.

    עֲלִילוֹת הַלָּיְלָה

    מִתְחַלְּקוֹת בֵּין

    הַקְּלִיעִים.

    הֵם מִּתְכַּוְּנִים

    לְמַטָּרוֹת פְּגִיעוֹת,

     וּמַחֲטִיאִים

    מִתּוֹךְ חֶמְלָה

    מְעַט הַצִּדָּה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/5/11 23:50:
      תיאור נקי ומתכתי של מלחמה, אשר נחווה כמו סרט שחור לבן סוריאליסטי עם מבט אירוני ומלא חמלה של במאי חכם ושבע חיים ומוות. מאוד מאוד יפה בעיניי.
        30/5/11 20:55:
      השיר עושה תחושה של זוּם כזה מסצינה של סרט. מעניין שבתוך כל אווירת המלחמה המילה "חמלה" מעט מרככת.
        30/5/11 20:39:

      נכנסתי לשיר פעמיים עדיין לא נפתח לי השיר כמניפה,

      גם לא מעניק  כנפיים למעוף עצמי, השיר מהסוג שכובל לתכניו.

       אינני קורא לרוב תגובות טרם מניח תגובתי , 

      כאן  קראתי,

      גם כך עדיין התגובות אינן מאירות (לי על כל פנים)  רובן אסוציאטיביות .גם שכאן מצויים מיטב הכותבים המוכשרים שדעתם נחשבת בעיניי.

      השיר  הוא זרקור הפעלת פנס תאורה, או פלש מצלמה, תמונות ,

      ארועים, תיאורים, אבל המשמעות  בכללותה אינה מתחדדת (לי על כל פנים)

      לכדי ידיעה מה רצתה המשוררת להגיד.

      לרוב השירים יכולים להוות תירוץ לדאייה,

      כמו אין כל חשיבות  מה רצו להגיד המשוררים,

      שירים שאני מכנה ומדמה חמעליות וחלליות.. התעלויות כמידת נכונותנו לבחור ולבחון את מעופנו.

      כאן כאמור השיר מאוד מצמית לתכניו הוא וכובל.(לתחושתי)

      עוד אחזור אליו.. ואולי לא.

      תודה לך.

        28/5/11 19:13:
      משורה אחת אל אחרת הלכה ואחזה בי אימת המלחמה הלילית, כובד התותחים הנגררים מן המרתפים, המטילים (טילים) והמתכת רבץ עלי וגבה ממני ריכוז (מתכתי) גבוה... כך, כאשר הגעתי אל המילה 'חמלה', היא לא נראתה לי מתאימה לשדה הקרב הזה... המאמץ המלחמתי שהושקע בזירה, כמות אמצעי הלחימה ועוצמתם לא הותירה לדעתי שיקול דעת ורגש חמלה כלפי ה-'מטרות הפגיעות'... לא הרגשתי שמישהו ניצל כאן מן המלחמה הזו. לא היתה בכך צפירת הרגעה ו-'סוף טוב' וזה נראה לי 'מאולץ'. שיר קשה. תודה.
        28/5/11 14:56:
      מעניין כפל המשמעות של "מחטיאים" (חוטא ומחטיא את הרבים). מי מחטיא? המתכת או הבשר ודם שמפעיל אותה. לפעמים נראה שבמתכת יש יותר חמלה.
        27/5/11 23:05:
      המפספסים בכוונה מלאה. עדיף שכך. אני בטוחה שיש מעבר למה שכתוב בשורות. אני רק מנסה לחשוב על צבא שלום כלשהו.
        27/5/11 22:26:
      יש כאן רעיון מעניין אבל לא משאירים לנו כאן קצה חוט... אנו למדים מהשיר ש"יש איזושהי מלחמה"... אין לנו מושג במה מדובר וגם אם אותה מלחמה היא מלחמה מטפורית הכתיבה פה מאוד כללית: מדובר על "תותחים" ו"קליעים" בלשון רבים ומתקבל הרושם שמדובר בקוד פרטי וסודי של המשוררת ואך ורק היא מסוגלת לפענח את אותו הקוד אבל למישהו כמוני שקורא מהצד ואיננו מכיר את הנפשות הפועלות השיר הזה לצערי איננו אומר דבר.
        27/5/11 21:12:

      "...הַקְּלִיעִים.
      הֵם מִּתְכַּוְּנִים
      לְמַטָּרוֹת פְּגִיעוֹת,
      וּמַחֲטִיאִים
      מִתּוֹךְ חֶמְלָה
      מְעַט הַצִּדָּה"

      איזה יופי!

      להחטיא מתוך חמלה..

        27/5/11 19:17:

      האם עת לילה היא עת מלחמה ובין מי למי? לא זיהיתי. מכל מקום - יפה.
      אצלי מכל מקום שעת בין ערביים היא שעת המלחמה, בין היום ללילה והשמש היא זו שקולעת את קליעיה האחרונים בשעת הצלמים (יש על זה שיר)

       

      ארכיון

      פרופיל

      הגרגור-אריה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין