לעולם לא יאמר ילד, ובודאי ילד מתבגר,אני מבולבל, לא ברור לי מה קורה כאן, אתכם...איתי. אני גדול, חזק,אמור להבין סדרי עולם,אבל לא מצליח להבין מה קורה כאן במשפחה הזו, בין האנשים האלו שקרובים אלי. אנחנו מדברים לכאורה אותה שפה...אבל לא. אתם לא מבינים מה שאני מנסה להגיד...אני לא מבין מה אתם עושים..... ואם זה המצב אז מה לעזעזל הקשר ביננו? מזל שאני לא כמוכם...אני אחר, אני יותר.... אז אני מתרחק....הרי אני מסוגל לבד....אני גדול, חזק, יותר....ואז הגילוי המתסכל...לא, אני זקוק עדין להם למרות שהם כל מה שאני לא רוצה.... ריחוק וקרבה, אהבה ושנאה, חיבוק ודחייה... זה כזה בלאגן.... יום נחמד ויום מרגיז, יום מבקר ויום נופת צופים יום יפה כמו הילד של פעם ויום מחוצ'קן כמו...טוב עזבו אין טעם.... ילד מתבגר סבלנות, אהבה, קבלה ללא תנאי... יום אחד זה יעבור ויהיה שם אדם ניפלא.
טילי ג.ליברמן (MA) מנחת קבוצות הורים בוגרת מכון אדלר |
amnondahan
בתגובה על
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נכון מאוד,אהבתי את הפשטות.
רק ש- 3 הערכים האלה קשים להשגה.
סבלנות - בימים של שינויים מהירים....
אהבה לאחר - כשמרוכזים בעצמנו......
קבלה - בלי אהבה וסבלנות.....
גז"י