הורים, דודים, או סתם עמיתים כאשר פוגשים רווק בגיל מתקדם  הדבר מעורר בתוכם רצון כביר   לצאת במסע  פירסום  לעניין הנישואין, ולשנן באוזני הרווק את החשיבות והצורך הבהול להינשא. דרכי השיכנוע שונים מאיש לרעהו. יש  המסגלים לעצמם את העיקרון של הגדת הפסח וכל המרבה לשדל הרי זה משובח.  ויש כאלו שאינם  מהססים לההתריע מאפשרות של  תרחיש שלילי המתנסח  כך:

  "שלא יהיה מאוחר מדי הזמן טס וחומק בין הידיים"  

ולא זאת בלבד אלא אף רכבת ישראל    מגוייסת לעניין:

" שלא תאחר את הרכבת".

לאור הדימוי של הנסיעה ברכבת והחשש לאחר אותה.מתעוררת תהיה. הרי, יש שעלו לאותה רכבת המזמנת את הרפתקת הנישואין,ולא הגיעו למחוז חפצם בשלום. ברם נקודה זו  מתכסה ונעלמת  לרגע מהעין כדרכה של פירסומת המתמקדת  רק בצדדים  החיוביים.