בובו ישב בארומה בחדרה. לכאורה היו פרוסות לפניו דמויות מארץ נהדרת. אבל הן היו פחות נלעגות. 

הן לא היו דמויות פראייריות. היה להן ג'יפ או מכונית יפה. הם ידעו משהו או שניים שבובו לא ידע או חשב שהוא לא יודע או לא רצה לדעת. 

סתם, הבלים. אבל מה רע בכתיבת הבלים? הרבה אנשים מרוויחים מזה. צריך למנף. פוזיציית קופים שוורים.

בובו נזכר בדברי הרב שלו בישיבת הסדר. לא אורות ולא אמייטים.

תתמקצע! הרעים קולו של הרב, ספוג בהכרת הבורגנות ובאיך שהדברים הולכים וצריכים ללכת. 

הוא נראה כמו פקיד בבנק המזרחי של פעם. פעם הוא אמר לבובו "אתה גדול עליי". יפה. אמיתי.

בובו היה בשבת בארוחות שבת אצל חברו שהגיע לכפר אצל משפחתו. היה די מהנה משפחה וורבאלית.

ביטחון בדרכם. בובו התפעל מהחד משמעיות שמסתירה בטח גם ספקות ובקעים.

משפטים חותכים. סוחרי בקר. או ראשי קהילות בוורמייזא ?

הבטן היתה מלאה באוכל,ספק ,תאוות חיים ומיאוס..