דבוקים לשִמשה שני זבובים זִמזמו, דבוּקים. יין זוֹהֵר השתהה בחִכּוֹ, נבלע. סחיטה ביקב של ענבי-בורגונדי. זה החוֹם של השמש. כאילו במגע סודי מספר לי זיכרון. חושיו רווּי הנגיעה הלחה זכרו. מוסתרים תחת השרכים על גבעת הוֹאוּת'. למטה מפרץ שמיים נרדמים. אין קול. השמיים. המפרץ סגול במים העמוקים על-יד כֵּף;-האֲרי. ירוק בדראמלֶק. צהוב-ירוק בכיוון סאטוֹן. שדות תת-ימיים, קווי חוּם-בהיר בעשב, ערים קבורות. על כַּר מעילי נח השיער שלה. זבובונים בשיחי הערער, היד שלי תחת עורפהּ אתה תפרע אותי לגמרי. אה פלאים ! רכָּה-קרירה ממשחות ידה נגעה, ליטפה : עיניה עלי לא הורידה אותן. מוקסם מעליה שכבתי, שפתיים מלאות פשוקות במלואן, נישקתי את פיה. טעימנעים. ברכּוּת היא שמה בתוך פי את עוּגת-הזירעונים חמימה ולעוסה. דייסה דוחה אשר פיה לָש, מתוקה וחמוצה מן הריר. תענוג : אכלתי את זה : תענוג. חיים צעירים, משרבּבת את שפתיה שנתנו לי. רכות, חמות, שפתי ג'לי דביקות. פרחים עיניה היו, קח אותי, רוצות. אבנים קטנות נפלו. היא שכבה בלי לזוז. עֵז. אף אחד. למעלה בין שיחי הרוֹדוֹדֶנְדְרוֹן של בֶּן הוֹאוּת' מטפסת עז בצעד בטוח, משלשלת צימוקים. מאחורי מסך השרכים היא צחקה, עטופה-חמימה. בפראות שכבתי עליה, נישקתי אותה ; עיניים, שפתיה, צווארה הנמתח, פועם, שדי-אישה מלאים בחולצתה השקופה מבד של צעיפי-נזירות, פטמות עבות זקופות, לשוני הלוהטת אל פיה. היא נישקה אותי. הייתי מנוּשק. מתמסרת כולה סתרה את שערי. מנוּשקת היא נישקה אותי. אותי. ואני עכשיו. דבוקים זִמזמו הזבובים.
מתוך: יוליסס מאת ג'יימס ג'ויס בתרגום יעל רנן
החודש יצא דיסק חדש של קייט בוש בשם Director's cut עם גרסאות חדשות לשירים ישנים שלה. גם בנה, אלברט משתתף בשירה. בדיסק שלה משנת 1989 היה שיר בשם The Sensual World בו היא מתייחסת לספר יוליסס מאת ג'ויס. קייט בוש רצתה לצטט מתוך הספר את דברי מוֹלי בלום אבל לא קיבלה אישור לכן כתבה מילים בעצמה. אבל היא לא התייאשה ובדיסק החדש היא כן קיבלה את האישור ומילות ג'ויס מופיעות לפיכך הקליטה את השיר מחדש וקראה לו Flower of the Mountain . בכל מקרה זהו שיר מאד יפה, בשתי הגרסאות עם צליל מאד אירי, אוורירי והררי. ואני הבאתי את גרסתו של ליאופולד בלום לעניין, בקרוב bloom'sday ה-16 ביוני, יום התרחשות הרומן יוליסס.
The Sensual World 1989
The Flower of the Mountain 2011
|
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הבנתי. יפה :-)
תודה לך.
אז הסבר בבקשה, זה מעניין...
חיי נישואין של דוד פוגל.
איזה זכרונות...אני זוכרת שנאבקתי לגמור לקרוא אותו, יש לו איזו נפילת מתח לקראת הסוף.
בעיניי הרומנטיקה משתקפת בתיאורי הנוף המופלא - הר מעל מפרץ ביום יפה. פלאי הבריאה.
הזבובונים הם ביטוי למידה מסויימת של "גועל" או סתמיות, אני לא מוצאת מילה. שני אנשים ששוכבים על האדמה, מתחת לשיחים דומים לשני זבובים על השמשה בעיניי הטבע, או מישהו שצופה בהם מלמעלה ויכול לשמוע את המחשבות שלהם...
הזיכרון הוא מעשה האהבהבים הזבובים הם הרקע הלא נראה למעשה. אל תהרסי את הרומנטיקה.
לא בדיוק...
הוא יושב בפאב ורואה את הזבובים, זה יום חם במיוחד של אמצע חודש יוני, ה-16 לחודש ליתר דיוק.
כשהוא לוגם מהיין פתאום הזכרון עולה בו, כמו סרט קצר. וכשהחיזיון נגמר אנחנו חוזרים למציאות: הזבובים.