כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (20)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      24/11/12 14:57:

    המערכת חולה. הפגמים הרבה יותר רחבים ועמוקים ממה שאת מונה.

      23/11/12 06:15:
    ירן שלום אני מורה בתיכון מזה שש שנים. אני מסכים אתך שהמערכת נגועה בחליים רבים. חלק אף יאמרו סופניים. אבל היי- זו המערכת. גם אנחנו גדלנו בה והתחנכנו בה חלק יטענו בזכותה וחלק יטענו למרות היותה. ואיך זה קרה? כי גם לך וחגם לי וגם לכל אחד שקורא כאן הייתה דמות אחת שהבליחה וקרצה לך ולנו יותר מכל שאר הדמויות האחרות. משום כך גם אני רוצה להיות דמות שכזו בתוך המערכת. השינוי יבא מלמטה. הנהגות מטבען מרוחקות מהשטח ולכן הן אינן מכירות את המציאות הפשוטה. נתחיל לשנות מלמטה ומשם נצמח. לך תדע. אולי בזכותינו יקום הדור שיעשה את השינוי האמיתי
      23/11/12 06:10:

    צטט: יוליסס 2011-05-30 01:13:17

    שושי וקוראים יקרים

     

    אני מסיים השנה 4 שנים כמורה.

    בחרתי לעסוק בהוראה כמיקצוע לכל דבר.

    החלטה, שאיך לומר, לא ממש פופולרית בעולם שבו אתה נמדד לפי גובה השכר שלך, 

    החלטה לא פשוטה, להישתייך לגוף גדול, עם הרבה חוליים, כמו משרד החינוך.

    יכולתי לבחור במקצוע פופולארי יותר ומכניס הרבה יותר ואני חושב שאפילו להיות דיי טוב בו.

    עברתי דרך ארוכה במהלך השנים האלה עד שהיגעתי למקום שבו אני נמצא היום.

    מיותר לציין שאני מאוד אוהב את העבודה שלי ולמרות כל הקשיים אני רואה את עצמי (לפחות בכמה שנים הקרובות) ממשיך בהוראה.

    יחד עם זה, בתחום הזה של חינוך והוראה, בחרתי בכיוונים מסוימים, שאני מוצא בהם עניין רב ונהנה בהם על פני כיוונים אחרים, בחרתי לעסוק בתחומים בהוראה שבהם יש לי אפשרות ללמד בדרך שלי, יש לי חופש דיי גדול להחליט מה, איך וכמה אני מלמד. בשנתיים האחרונות עיקר העבודה שלי היא בהוראת מחוננים ומצטיינים. וזה לא מקרי.

    מרגע שהוכשרתי להוראה (בתיכונים) ידעתי שבשלב הזה של חיי המקצועיים אני לא מוכן ללמד בתיכון (למרות שמבחינת גיל התלמידים, מבחינת השכר ומבחינות נוספות אני חושב שהדבר נוח יותר). היה לי ברור שאני לא מוכן להכניס את עצמי לתוך המקום הזה של להיות "עבד" של החומר לבגרות ולעסוק במרתונים. לא ככה אני רואה את תפקידי כמורה. לכן התחלתי לעבוד בהוראה בחטיבת ביניים ומאוחר יותר גם ביסודי.

    לא הייתי צריך לקרוא את הפוסט שלך כדי לדעת שככה הם פני הדברים. אם כי הוא בהחלט מחזק את התחושה שלי בעניין.

    אני יודע שאני רוצה ללמד בדרכי שלי בכל מקום שאליו אגיע ואני יודע שיש לי הרבה מה לתרום גם לתלמידי תיכון. אבל כרגע ברור לי שאני לא אוכל ללמד בתיכון בדרך שבה אני רוצה ואאלץ להיכנע לתכתיבי המערכת והשיטה.

    אני יודע שישנם יחידי סגולה, מעטים שמצליחים גם ללמד בתיכון בדרכם שלהם מבלי להיכנע לשיטה ויחד עם זה מצליחים להכין תלמידים לבגרות. מבלי שהשיטה תצליח "לעקם" אותם, אבל אצל רובם בסופו של דבר המצב הפוך. ואני לצערי כרגע לא נמצא במקום הזה של יחידי הסגולה והלוואי ויום אחד אוכל להגיע גם לשם.

    אני לא יכול להתעלם מהתחושה שעולה מהתיאור שלך ומתיאורים אחרים של מורים בתיכון. תחושה של מורים כנועים חסרי יכולת להסתכלות ביקורתית על המערכת ועל עצמם. תחושה של מורים נרפים שלא עושים דבר אחרי שלקחו מהם את הדבר היחיד שנשאר למורה (אחרי שכר ותנאי עבודה עלובים, ביקורת מצד המערכת, החברה, ההורים והילדים), התשוקה והחופש ללמד, כל אחד לפי דרכו הייחודית. מעין רובוטים שמהווים כלי שרת בידי השיטה (בעייתית או לא. על זה אפשר להתווכח), ש"התעקמו" לפי המערכת ולא להיפך. שהפכו לבינוניים כמוה.

    אני רוצה לומר משהו שעשוי להישמע כ"פופולריות זולה" או אולי כמרדנות או סתם התלהמות. אבל זה מלווה אותי כל הזמן. וזה מופנה אלייך ואל מורים איכפתיים כמוך שכן חשוב להם ורוצים לשנות. אל תהיו שם בכח. אל תחזיקו את התורן של הספינה מעל המים עבור מי שהספינה כלל לא מעניינת אותו אלא האינטרס האישי הוא שקובע עבורו. שהמורים הטובים, אלה שעדיין יש להם את התשוקה ללמד בדרך שלהם, ישאירו את "הספינה" לבינוניים. אולי אז יבין מי שצריך להבין, שצריך לשנות ואם לא אז לא... ובכל מיקרה ה"שיטה" הזו לא שווה שמורים טובים, מצטיינים, יהפכו לבינוניים בשבילה או יוותרו על התשוקה שלהם ללמד בחופשיות ועל פי הדרך שלהם.

     

    שבוע טוב

     

    ערן

     

     

      19/11/12 21:24:
    האם הפוליטיקה תיתן לזה יד?
      12/6/11 03:46:

    שושי תודה על הפוסט הזה.
    שולחת לך כוכב
    ישר כוח
    סיגל

      10/6/11 08:10:
    הולך ופוחת ה...משרד. כשאין מטרות מוגדרות ולקיחת אחריות על התוצאות, המחיר כבד וההשלכות חמורות. מורים שאינם יכולים לממש את תפיסת עולמם החינוכית, תלמידים מתוסכלים שלומדים רק לבחינות כל העת. מי יקח אחריות? מי יירכז את הנתונים כולם ויישחרר את מערכת החינוך מהכלא שנכפה עליה ??? *שושי, לא נפגשנו מעולם, אך גאווה שאת מורה ומחנכת בישראל. את מדויקת, אופרטיבית ומערכתית כאחד. את צריכה להיות במקומות הנכונים עם הסמכות הראוייה לכישורייך. *אחזור כשייתמלא מלאי הכוכבים. תודה לך ( :
      8/6/11 14:03:

    תודה לך שושי על המידע והתובנות שלך.
    ומאוד אהבתי את הדימוי לכדור הפלסטלינה. ממש יפה.

      8/6/11 12:43:
    בתור אמא לילד בי"ב מסכימה אתך לחלוטין
      2/6/11 01:49:
    לא קל להיות מורה בישראל, אני כותב זאת בצער. אני מסכים מאוד עם דברייך "כל שר, ועדה או רפורמה" מעוניינים להשאיר חותם על המערכת ומטלטלים אותה גם כשאין סיבה ולא מתמודדים עם החסרונות העיקריים של מערכת החינוך. בעיני עם כל האנשים (לרוב נשים) המצוינים (מצוינות) שיש בה ורוצים מאוד לתרום, המערכת לא ממש מתאימה לשנת 2011. באופן אישי ביליתי לפני ימים אחדים בערב הורים עם הבן שלי ונהניתי לראות את האכפתיות של המורות ובמיוחד המחנכת שלו. אני מאחל לו ולאחותו שימשיכו לזכות למורים ומחנכים, או יותר נכון מורות ומחנכות כאלה גם בשנים הבאות! אני מאחל לך שושי, שתזכי לאוזניים קשובות לדברים שאת מעלה מתוך רצון אמיתי ואכפתיות כדי לשפר את המערכת.
      31/5/11 10:25:

    שושי היקרה,

    כמו תמיד, בתור מורה וותיקה בתיכון, אני מבינה בדיוק על מה את מדברת ומזדהה לחלוטין.

    לכאורה, הכוונות טובות, אך מרוב "מדריכים" ומסלולים, הדרך איבדה לגמרי את הכיוון.

      31/5/11 07:00:
    מרתק.
      31/5/11 05:41:
    הזדהיתי עם כל אות שכתבת. בעיקר "יש להשקיע בתהליך הלמידה, בהעשרה והגברת העניין ובהקניית ערכים . זמן מרווח יותר יאפשר ללמד בנחת, להיות לא רק ממוקדי בגרות, לאפשר פעילויות חברתיות המעשירות את עולמו של התלמיד והופכות אותו לאדם 'שלם' יותר" . שוב הטבעת חותם עם הרבה זיקוקי דינור עם 0 חשיבה פידגוגית אלא טכנית בלבד.
      30/5/11 21:59:
    שוש - תודה על הפוסט מחכה להמשך - שבוע מבורך
      30/5/11 15:05:

     

    רפורמה זו או אחרת של תכנית פרטנית עלולה להביא לסיאוב נוסף. רק שינוי יסודי ועמוק של השיטה בכללותה יוביל לשינוי של ממש.

     

      30/5/11 14:27:

    הבעיה היא הרבה מעבר ללהשקיע בתהליך הלמידה.

    העיוות העיקרי במערכת, הוא שאין לה מושג בהוראה וחינוך.

     

    שאלתי חברים מה הם זוכרים מבית הספר - (חומר לימוד כמובן).

    המסקנה היתה מאוד מפתיעה.

    הם בעיקר זכרו את המקרים שבהם המורה טעה ונתפס.

    מה אני אמור להסיק מזה?

     

      30/5/11 13:51:
    שושי, ראיתי את תגובתה של ורד.., מה אני הצעתי לך כבר לפני הרבה זמן? עליך להיות שם..בכנסת...שם מקומך ..להיות בועד הרארצי של משרד החינוך ומשם לשרת החינוך. *********
      30/5/11 01:13:

    שושי וקוראים יקרים

     

    אני מסיים השנה 4 שנים כמורה.

    בחרתי לעסוק בהוראה כמיקצוע לכל דבר.

    החלטה, שאיך לומר, לא ממש פופולרית בעולם שבו אתה נמדד לפי גובה השכר שלך, 

    החלטה לא פשוטה, להישתייך לגוף גדול, עם הרבה חוליים, כמו משרד החינוך.

    יכולתי לבחור במקצוע פופולארי יותר ומכניס הרבה יותר ואני חושב שאפילו להיות דיי טוב בו.

    עברתי דרך ארוכה במהלך השנים האלה עד שהיגעתי למקום שבו אני נמצא היום.

    מיותר לציין שאני מאוד אוהב את העבודה שלי ולמרות כל הקשיים אני רואה את עצמי (לפחות בכמה שנים הקרובות) ממשיך בהוראה.

    יחד עם זה, בתחום הזה של חינוך והוראה, בחרתי בכיוונים מסוימים, שאני מוצא בהם עניין רב ונהנה בהם על פני כיוונים אחרים, בחרתי לעסוק בתחומים בהוראה שבהם יש לי אפשרות ללמד בדרך שלי, יש לי חופש דיי גדול להחליט מה, איך וכמה אני מלמד. בשנתיים האחרונות עיקר העבודה שלי היא בהוראת מחוננים ומצטיינים. וזה לא מקרי.

    מרגע שהוכשרתי להוראה (בתיכונים) ידעתי שבשלב הזה של חיי המקצועיים אני לא מוכן ללמד בתיכון (למרות שמבחינת גיל התלמידים, מבחינת השכר ומבחינות נוספות אני חושב שהדבר נוח יותר). היה לי ברור שאני לא מוכן להכניס את עצמי לתוך המקום הזה של להיות "עבד" של החומר לבגרות ולעסוק במרתונים. לא ככה אני רואה את תפקידי כמורה. לכן התחלתי לעבוד בהוראה בחטיבת ביניים ומאוחר יותר גם ביסודי.

    לא הייתי צריך לקרוא את הפוסט שלך כדי לדעת שככה הם פני הדברים. אם כי הוא בהחלט מחזק את התחושה שלי בעניין.

    אני יודע שאני רוצה ללמד בדרכי שלי בכל מקום שאליו אגיע ואני יודע שיש לי הרבה מה לתרום גם לתלמידי תיכון. אבל כרגע ברור לי שאני לא אוכל ללמד בתיכון בדרך שבה אני רוצה ואאלץ להיכנע לתכתיבי המערכת והשיטה.

    אני יודע שישנם יחידי סגולה, מעטים שמצליחים גם ללמד בתיכון בדרכם שלהם מבלי להיכנע לשיטה ויחד עם זה מצליחים להכין תלמידים לבגרות. מבלי שהשיטה תצליח "לעקם" אותם, אבל אצל רובם בסופו של דבר המצב הפוך. ואני לצערי כרגע לא נמצא במקום הזה של יחידי הסגולה והלוואי ויום אחד אוכל להגיע גם לשם.

    אני לא יכול להתעלם מהתחושה שעולה מהתיאור שלך ומתיאורים אחרים של מורים בתיכון. תחושה של מורים כנועים חסרי יכולת להסתכלות ביקורתית על המערכת ועל עצמם. תחושה של מורים נרפים שלא עושים דבר אחרי שלקחו מהם את הדבר היחיד שנשאר למורה (אחרי שכר ותנאי עבודה עלובים, ביקורת מצד המערכת, החברה, ההורים והילדים), התשוקה והחופש ללמד, כל אחד לפי דרכו הייחודית. מעין רובוטים שמהווים כלי שרת בידי השיטה (בעייתית או לא. על זה אפשר להתווכח), ש"התעקמו" לפי המערכת ולא להיפך. שהפכו לבינוניים כמוה.

    אני רוצה לומר משהו שעשוי להישמע כ"פופולריות זולה" או אולי כמרדנות או סתם התלהמות. אבל זה מלווה אותי כל הזמן. וזה מופנה אלייך ואל מורים איכפתיים כמוך שכן חשוב להם ורוצים לשנות. אל תהיו שם בכח. אל תחזיקו את התורן של הספינה מעל המים עבור מי שהספינה כלל לא מעניינת אותו אלא האינטרס האישי הוא שקובע עבורו. שהמורים הטובים, אלה שעדיין יש להם את התשוקה ללמד בדרך שלהם, ישאירו את "הספינה" לבינוניים. אולי אז יבין מי שצריך להבין, שצריך לשנות ואם לא אז לא... ובכל מיקרה ה"שיטה" הזו לא שווה שמורים טובים, מצטיינים, יהפכו לבינוניים בשבילה או יוותרו על התשוקה שלהם ללמד בחופשיות ועל פי הדרך שלהם.

     

    שבוע טוב

     

    ערן

     

      29/5/11 22:12:

    שושי

    מסכימה איתך שההפסקות הארוכות מלימודים מוציאות את הילדים משווי המשקל.

    היום כשיש מזגנים, אפשר בהחלט ללמוד גם בקייץ

    שלא לדבר על חופשת הפסח.

      29/5/11 12:58:
    כל הכבוד. משרד החינוך מחפש "שעות" ובעצמו עוזר לשרוף כמעט חודשיים בכל שנת לימודים. לשלוח למירב ארלוזורוב ולעיתונאים כלכליים שיעשו תחקיר על הבזבוז האדיר במערכת החינוך
      29/5/11 12:21:
    לא חשבת פעם לרוץ להנהגה כדי להשפיע על המצב?

    עיוותים מצטברים במערכת החינוך (חלק א)

    21 תגובות   יום ראשון, 29/5/11, 10:11

    שינויים בבחינות הבגרות ובמבנה שנת הלימודים

    רגע לפני החתימה על רפורמת "עוז לתמורה" ורגע לאחר שעברתי בשלום את בחינת הבגרות של תלמידי  אני חשה שאני מצויה במערכת מעוותת, כזו שניתן לדמות  אותה לכדור פלסטלינה,  שבה כל  שר, ועדה או רפורמה  מטביעים את "טביעת האצבע" שלהם. עם השנים הוטבעו בה כל כך הרבה עיוותים עד שהיא איבדה את צורתה וכל מה שצריך עתה הוא, לקחת את אותו "כדור פלסטלינה" ללוש  ולגלגל אותו על מנת להחליקו ולעצב אותו מחדש.

    מדובר בתהליכים בכמה כיוונים:

    1. שינויים מצטברים במבנה בחינות הבגרות וכתוצאה שינוי במבנה שנת הלימודים.
    2. שינוי מצטבר במספר מקצועות הלימוד ושינויים בחינוך הטכנולוגי (נושא שדורש דיון נפרד)

    כעת, עם החתימה על "עוז לתמורה", יתווסף שינוי במבנה שבוע העבודה של המורה מבלי שיחול שינוי מקביל במבנה שנת הלימודים ובשעות אותן מקבל התלמיד, כך שבמקום "לעגל את הכדור" הרפורמה תיצור בו עיוות נוסף .

                                                                ***

    בחינות הבגרות עברו במהלך השנים שינויים רבים (מסמך מרכז המידע והמחקר של הכנסת- בחינות בגרות /דפנה סחייק 2003) החל ממבחנים שהחלו ב 20 ביוני , ואשר היו מיועדים לתלמידי כיתות יב בלבד, עבור לרפורמה אשר  ביטלה את המגמות, חילקה את המקצועות ליחידות לימוד תוך מתן חופש בבחירת מקצועות הלימוד ופיזרה את הבחינות על פני שלוש שנים.

    מ 1990 החלה התמקדות בתוכניות שמטרתן העלאת אחוזי הזכאות לבגרות ומספר השינויים הלך ונעשה תכוף, ועיוות לחלוטין את מבנה שנת הלימודים  –

    • פריסה של בחינות הבגרות על פני מספר שבועות (על חשבון שנת הלימודים).
    • הפיכת המקצועות למודולאריים (צבירים) - פירקו את מקצועות הלימוד למספר שאלונים – התלמידים נבחנים  באותו מקצוע מספר פעמים. מספר הבחינות של תלמידי יא כיום שווה או אף גדול מזה של תלמידי כיתה יב'.
    • הנהגת שיטת ה"מיקוד" שבה נבחנים רק על חלק מהחומר שנלמד על פי תוכנית הלימודים.
    • הנהגת מועדי ב' באנגלית ובמתמטיקה, אשר גרמה לכך שבחינות הבגרות יחלו מוקדם יותר (שוב על חשבון שנת הלימודים), כדי להספיק להבחן בחינה נוספת בקיץ בטרם הגיוס לצה"ל.
    • הנהגת מועדי "חורף" - בעבר מועד זה נועד לתלמידים אקסטרניים בלבד. בשנים האחרונות גם תלמידים התיכון נבחנים בחלק מהמקצועות בחורף. מועד זה משמש גם כהזדמנות שנייה לשיפור הישגים מבחינות הקיץ (הציון הגבוה הוא הקובע). הבעיה המרכזית היא שמועד החורף מתקיים במקביל לשנת הלימודים ה"שוטפת".

    לפני שנה הכנתי מסמך בנושא ושלחתי בין היתר ליו"ר המזכירות הפדגוגית מר צבי צמרת וכך כתבתי (עם שינויים קלים):

    "התוצאה היא שהתלמיד עסוק כל הזמן בהכנות לבחינות: חורף , קיץ , מועד א', מועד ב' (לעיתים "מחצית השלישית"), אותו מקצוע מפורק לגורמים ...

    • כל בחינה כזו גוזלת משאבי זמן, אנרגיה וכסף רב .
    • לכל בחינה צריך להתכונן, צריך להבחן בבחינת מתכונת ולשם כך מפסיקים את מהלך הלימודים הרגיל. תלמידים שנבחנים בבחינת החורף בינואר במטרה לשפר ציון, מתחילים לקבל תגבורים הרבה לפני. הדבר פוגם ברצף הלימודים הסדירים (מדובר בדרך כלל בתלמידים החלשים).

    • בטרם יבשה הדיו על בחינות החורף, מתקיימים מבחנים בעל פה על עבודות, ביוטופים, שפות, בחינה מעשית בתיאטרון ,סימולציה ארצית בביוטכנולוגיה ועוד, הדבר נעשה בהמלצת ולעיתים בביצוע משרד החינוך.

    •  כיוון שהתלמידים לומדים בצירופי מקצועות שונים (בניגוד לעבר בו למדו במגמות עם צירוף מקצועות קבוע), הלימודים מתקיימים בהרכבים חסרים של תלמידים כבר בשלב מוקדם בשנה. לדוגמא: בקבוצת הלימוד בביולוגיה נעדרים פעם התלמידים הנבחנים באותו זמן בביוטכנולוגיה, בפעם אחרת התלמידים הלומדים גם ערבית וכך הלאה.

    • בחינות הקיץ נקבעות על פי מועד הגיוס הראשון באמצע יולי, כך שצריך לסיים את הבחינות, כולל מועד ב', לפני מועד הגיוס.  מועדי הבחינות הוקדמו על כן לתחילת מאי (כמובן שלפני כן מתקיימות בחינות המתכונת). האבסורד הוא שאותו לוח בחינות, המותאם לתאריך הגיוס, חל גם על תלמידי כיתות  יא' ובהתאם מתקצרת גם שנת הלימודים שלהם ...

    צריך להיות גאון או לוליין בקרקס, כדי לדעת לתמרן בכל המערכת הזו : בין מערכת הלימודים הרגילה, הפעילויות החברתיות הנחוצות והלגיטימיות (נושא לדיון בפני עצמו), בין מערכת מבחני הבגרות השונים ובמהלכם גם בין התגבורים .

    החמור בכל התהליך שתואר הוא שההפסקות בלימודים, חוסר הרצף, העובדה שנמצאים לעיתים בסד בלתי אפשרי של זמן בגלל ריבוי בחינות וקיצור השנה, גורם לא אחת לכך שהתלמידים "מתפרקים" ומרימים ידיים, כמות ההיעדרויות גדלה, ותלמידים רבים שבעי בחינות, מפסיקים ללמוד.... המורים מצידם לוקחים על עצמם את האחריות, והקושי לעמוד באחריות זו רק הולך וגדל, דבר המגביר את התסכול.

    בתוך כל אלה נפגעת תוכנית הלימודים – אם בעבר סיימו ללמד את כל החומר עם הרחבות אקטואליות המעוררות עניין, ו'המיקוד' היווה הקלה בלבד לתלמיד,  כיום 'המיקוד' הופך להכרח וההשלמות נעשות בהתאם.

    המערכת הופכת ל 'ממוקדת מטרה' - מה שלא במיקוד "לא מעניין" שלא לומר מיותר. הלמידה הממוקדת פוגעת לעיתים בהמשך הלימודים. לחילופין, מורה המחליט לא להגיש את תלמידיו לבחינה בכיתה יא, נתקל בתופעה אחרת  – התלמידים מפסיקים ללמוד את המקצוע כבר בסביבות פורים "כי השנה זה לא לבגרות"....

    ... בדרך איבדנו את העניין, את הערך המוסף, וגם את האחריות של התלמיד ללימודיו ולהישגיו, ואילו המורה סופג את חיצי הביקורת המופנים אליו."

    (הערה: לאחרונה החלה מגמה של ביטול מיקוד חלקי במספר מקצועות כולל מתמטיקה ש.פ)

    בהצעתי כתבתי כי "לדעתי  יש לבחון בכובד ראש את האפשרות לצמצם את מספר השאלונים ומספר המועדים ,כך שניתן יהיה להפוך מחדש את שנת הלימודים בכיתה י' יא' לשנה מלאה ובכיתה יב' לשנה ארוכה יותר.

    יש להשקיע בתהליך הלמידה, בהעשרה והגברת העניין  ובהקניית ערכים . זמן מרווח יותר יאפשר ללמד בנחת, להיות לא רק ממוקדי בגרות, לאפשר פעילויות חברתיות המעשירות  את עולמו של התלמיד והופכות אותו לאדם 'שלם' יותר" .     

                                                             ***

    עם תום בחינת הבגרות בביולוגיה בשבוע שעבר כתבה אחת המורות "..אני בכל שנה מרגישה שעוד מעט אני אקבל התקף מהלחץ להספיק את החומר... לאחר הבגרות המורה מרגיש שזהו הוא לא יכול יותר , מנסה לקבל כוח לשנה הבאה שהיא אותו המתכון ..."

    כל עוד לא יחזירו את המצב לקדמותו,  התסכול של המורה רק ילך ויגבר – במצב הנוכחי הרפורמה לא 'מותחת' את שנת הלימודים ל"אורך" למצבה הראשוני, אלא מותחת את יום העבודה של  המורה ל"רוחב" מבלי שתהיה תוספת של שעות לתלמיד. את המצב הזה יש לשנות.איזה טעם יש לשהות המורה לספרות (כדוגמא) בבית הספר עד השעה 17:00 ולהחתים שעון, בימים בהם תלמידיו עסוקים בבחינת מתכונת או בגרות, מועד חורף או מועד קיץ,  במתמטיקה?

    המדד עליו נבדקים כ ו ל ם (השר, ראשי הערים, המנהלים) הוא "אחוזי הזכאות" וכאשר אני מעלה את האפשרות לבטל את מועד החורף, אומרים לי "אבל זה מה שמציל לנו את הזכאות".

    רפורמת "עוז לתמורה" רק תוסיף על  העיוותים, אלא אם כן יהיה למישהו את האומץ לקחת את אותו "כדור פלסטלינה" ולהחליק אותו מחדש –לשים את מדד "אחוזי הזכאות" בצד ולהפוך  את שנת הלימודים לתקינה.

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון