Leah Goldberg

למדני אלוהי   

למדני אלוהי ברך והתפלל,

על סוד עלה קמל,

על נגה פרי בשל,

על החירות הזאת לראות,

לחוש, לנשום. לדעת, לייחל, להיכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל,

בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל

לבל יהיה עלי יומי,

היום כתמול שלשום,

לבל יהיה יומי עלי הרגל.        

.................................................

                עם השנים 

עם השנים מתרבים

   האיסורים על המילים

עם השנים מתרבים

   האיסורים על הרגשות

עם השנים קשתה מיום ליום

   חובת התבונה השותקת

והרחמים אינם חלים

   על הנידונים לאלם.

.................................................

הזמן הזורם ,איכה ינסני   

  חשבונו הכפול,חובתי וזכותי.

 כל יום הוא בונה אותי והורסני.

   ומשלים כאחת, חיי ומותי.

..................................................

אילנות

אִתכם אני נשתלתי פעמיים
אִתכם אני גדלתי, אורנים
אך שורשיי - בשני נופים שונים.

                                - אילנות

..................................................

העץ

ראיתי עץ כורע על נהר,
איתן ושבע ימים וידוע- סער
אדיר מרגוע ושקול מיער
איכה סגד לזרם הנמהר!

                        מחזור שירי  – העץ, א'

..................................................

אחרי עשרים שנה

שני אנשים, אכן, שני אנשים זרים
משני עברי התהום של הרס ואימה
אפילו על קברי מתינו היקרים
לא עוד נאמר היום אותה תפילה עצמה

                              – אחרי עשרים שנה

"אהבה גדולה, אחת ויחידה, שלא הייתה כלל אהבה".

...................................................

השפלתי המבט
ובידי עודה מוטלת יד
שבדברים שבירים השכילה געת
והיא כבדה ונוכריה לעד.

                   – שירי אהבה מספר עתיק, ה'

...................................................

למי שאינו מאמין

לבי ישן את שנתו
ואני ישנה.
חלומי כבד- שתיקה
ומתי מהלכים בשנתי
כבתוך מצודה עתיקה.
איך אתעורר משנתי
ואין בלבי אמונה
ואתה אינך מבקש דבר?

                   – למי שאינו מאמין, א'

  מתוך הספר "עם הלילה הזה".

................................................

סליחות

באת אלי את עיני לפקוח
וגופך לי מבט וחלון וראי
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים.

...................................................

שירי ארץ אהבתי

מכורה שלי ארץ נוי אביונה
למלכה אין בית, למלך אין כתר
ושבעה ימי אביב בשנה
וסגריר וגשמים כל היתר.

.................................................

אִם תִּתֵּן לִי חֶלְקִי בְּאֵימַת מַחֲשַׁכֶּיךָ
אוּלַי יֵאוֹר לִי מְעָט.
אִם תִּפְרֹק עַל כְּתֵפַי אֶת כֹּבֶד עֻלְּךָ מֵעָלֶיךָ
אוּלַי יֵקַל לִי מְעָט.
אִם תָּבִיא אֱלֵי כְּפוֹר עַזְבוּתִי אֶת צִנַּת בְּדִידוּתֶךָ
אוּלַי יֵחַם לִי מְעָט.

כְּמוֹ עֵץ בִּשְׁלָגָיו, הַנּוֹצֵר אֶת אֲבִיב נִצָּנָיו
בַּקָּרָה,
אֶעֱמֹד בְּפִתְחֵי יְגוֹנֶיךָ.
וְהָיָה מַכְאוֹבְךָ לִי תְּשׁוּרָה.
בְּיָדַיִם טוֹבוֹת אֶשָּׂאֶנּוּ.
לֹא אֶפֹּל, לֹא אֶכְרַע -
אַל תִּירָא.

                      כתבי לאה גולדברג, כרך ב',

                             ספריית פועלים

.................................................

יומן

הכול התרכז מסביב לשם אחד,

אחד ומיוחד.

כל התקוות, כל המאוויים,

כל הכספונות והרצונות

מכוּונים לנקודה אחת,

לנקודה אשר מזהרת מרחוק,

קוראת, רומזת,

ואשר אי-אפשר לגשת אליה.

זה אתה. אתה האהוב שלי.

שלוש שנים ארוכות, שנות ייסורים,

שנות שממה וייאוש,

שנות אהבה, ודבר לא נשתנה.

שום דבר.

רק החומה הגבוהה,

הבצורה והחזקה,

איך לגשת? מה לעשות?

לאה, אל תדברי שטויות.

הלא את יודעת כי איש עוד לא עלה

על כותלי זכוכית חלקים.

את לא גיבורה.

כבר מזמן צריך היה לחדול מרעיון זה

ולדעת שמלפניך אין דבר.

הוא חלום נפלא, אשר תמיד אתך.

אפשר לאהוב ולכתוב ולהיות בודדה.

לא יותר...

                    *  שורות אחדות מיומנה האישי 

                       המסכמות את כמיהתה העצומה לאהבה,

                       את הייאוש מהסיכוי להשיגהּ

                       ואת ההשלמה שהיא מחוץ לטווח השגתה:

                       פרסום יומניה עמד בסתירה לקנאות

                       שבה התייחסה לפרטיותה.

                                         שירה

                                    לאה גולדברג   

                                     1911-1970

                      מוזמנים להוסיף בתגובות משיריה.