פקחתי עינים בבוקר קריר ויבש. הלילה עבר סיים מנוחה עמוקה. הפרצוף "מעוות" נשארו סימני הכרית במיטה . לקום משדר המוח ברפלקס מתמיד. אבל השרירים לא נענים לפקודה. מביט במראה בעין חצי עקומההמים זורמים נעימים קרים למגע. בקפה הראשון של הבוקר הגוף נענה. זרמים עדינים של משקה מיתפזרים בשקיקה. אני נושם ופולט אויר חם בתגובה. הרגשה ניפלאה מעוררת מחשבה. החיים מלאים ברגעים קטנים של חדווההשכמה מעוררת יצירה והנאה . היום יום ניראה מזמין ומלא בתמורה |