אנחנו לא באים לעולם אותו דבר.

הרגישות שלנו שונה, והסביבה עושה אתנו עוד יותר-רגישים או קהים יותר עם הזמן.

לאחרונה יוצא לי לפגוש הרבה אנשים שדומים לי

שאת חייהם מחלקים לעד שהם הבינו שהם חייבים להיות חלק.

ומה זה להיות חלק מהעולם? זה בעצם לחיות בתוך מערכות ולפעול בהם באופן תקין מבלי להרגיש שמובילים אותך, או משבשים את דרכך , או חלילה התחושה של להפלט מהמסגרות החוצה.

היום יותר מתמיד אני חושבת שזו דרך הסתכלות של נורמלי או לא מילדות, של חינוך ויותר מכל של ליגיטימציה לילד ויותר מאוחר לבוגר, לאדם להרגיש הכי נכון איך שהוא ולהיכן שהוא מכוון. ויותר מכך שאין חיה כזו "כמו כולם" או עולם רגיל...

אין דבר כזה עולם רגיל, או כולם, העולם מלא באנשים שונים שעושים הכל בדרכים משונות.

בסופו של דבר כולם הם עולמנו ואף אחד ואנו עושים את הדרך שלנו עם האמת שלנו, כאשר כל פעם כשאני מוותרת עליה, אני מוצאת את עצמי בעונש כזה או אחר.

אז לכל הרגישים יותר ופחות, כולם רואים את העולם כמשהו חיצוני לו והם בתוך ליבם קצת לבד וקצת חוששים.

ולכל הלא רגישים, אתם לא באמת לא רגישים :)

והינה שיר מופלא, אני אשים גם את השיר כאשר אני שרה אותו וגם את המילים.

מילות השיר

Came in from a rainy Thursday on the avenue,

Thought I heard you talking softly.
I turned on the lights, the TV and the radio,
Still I can't escape the ghost of you.
What has happened to it all?
"Crazy," some would say.
Where is the life that I recognize?
Gone away...

But I won't cry for yesterday, there's an ordinary world,
Somehow I have to find.
And as I try to make my way to the ordinary world,
I will learn to survive.

Passion or coincidence once prompted you to say:
"Pride will tear us both apart."
Well now pride's gone out the window, cross the rooftops, run away,
Left me in the vacuum of my heart.
What is happening to me?
"Crazy," some would say.
Where is my friend when I need you most?
Gone away...

But I won't cry for yesterday, there's an ordinary world,
Somehow I have to find.
And as I try to make my way to the ordinary world,
I will learn to survive.

(Ooh, Ahh, Ooh)

Papers in the roadside tell of suffering and greed.
Fear today, forgot tomorrow... ooh
Here beside the news of holy war and holy need,
Ours is just a little sorrowed talk, just blown away

And I won't cry for yesterday, there's an ordinary world,
Somehow I have to find.
And as I try to make my way to the ordinary world,
I will learn to survive.

(Everyone,..
If My World...
Everyone...

Any world...
Is my world...
Every world...
Is our world...
Anyone.