כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ערפילית אוריון

    חוויות, הגיגים ושאר ירקות

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      17/7/11 17:40:
    הפריט לא מזכיר את היצירה זה מקטע מהשלם המוסר ההסכל הוא שהישן יפנה מקום לחדש ואין חזק מהיצירה לא כפרט ולא ככלל יצירה טובה היא בת עלמוות לכן הראתם את מהותכם גביב של עצים חול ובטון שהוא החזר ושמר הצורה מיצג שלכם המיצג שלכם היה נטול ערך וזמן לכן לא נתבקשתם להשאיר לדורות הבאים זה כמו לראות ערומה מבלי לממש רגשות

    ולפעמים תערוכה נגמרת

    1 תגובות   יום שני, 30/5/11, 11:29

    כלומר מסתיימת וצריך לפרק את העבודה.

     

    במקרה זה מדובר בתערוכת "הקהילה הבאה" שהוצגה במוזיאון חיפה לאמנות עכשווית בין פברואר למאי השנה (2011).

     

    קבוצת בלוק, בה אני חבר השתתפה בתערוכה והוזמנה להקים מיצב פסל.

    תהליך העבודה על המיצב והקמתו מתואר בפוסט קודם שלי כאן.

     

    ''

     

    "מזרקה" קבוצת בלוק, ינואר 2011

     

    וכך, ארבעה חודשים אחרי, מגיע גם מועד סיום התערוכה ולאחר שהיא ננעלת (בחגיגה נחמדה) מגיע היום בו יש צורך לפרק את העבודה.

     

    ''

     

    על מנת להבהיר: מדובר בכחצי טון של חול ומלט יצוקים ב"כוורת" עץ.

    בהתחלה חשבנו אולי על יצירת "אירוע" בו נזמין חברים נצייד אותם בפטישי 5 קילו ויאללה - תפרקו את מה שיש לכם על העבודה.

     

    ''

     

    בפועל התייצבנו ביום הפירוק מצויידים בשני פטישים קטנים יותר (2.5 ק"ג) לום אחד , מריצה ואמבטיית מלט ריקה ו8 ידיים עובדות.

     

    ''

     

    שעתיים לאחר מכן - המקום היה נקי ממש כמו שקיבלנו אותו בסוף דצמבר 2010.

     

    ''

     

    זו היתה חוייה יוצרת דופן. לקבל חלל מוזיאלי, כלים וחומרים , לתכנן מחד ולהשתולל מאידך לעבור תהליך קבוצתי לא קל של יצירה והריסה בנייה והסרה עד להגעה לעבודה הגמורה, שלמרות שעוסקת בעזבון, עזובה, נטישה ואולי אף חמור מכך, הסתבר שהיתה מלאת חיים ופעילות - כלומר היא השתנתה לנגד עינינו המשתאות במהלך התערוכה.

     

    ''

     

    ''

     

    בעת היצירה אהבנו מאוד את מה שהיה אצור בתוך קוביות העץ ואף פינטזנו להציל חלק מריבועי בטון אלה לכדי עבודות עצמאיות לאחר התערוכה. ובכן, חילצנו כמה קוביות בשלמותן, אך התבוננות מאוחרת עליהן 24 שעות אחרי לא כחלק מעבודה שלמה, מוריד מכוחן עד למאוד.

     

    כעת - לדבר הבא...

     

     

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      עדן אוריון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין