0
את כותבת ... כי זה המקום היחידי שלא אכזב אותך שורות של מילים בודדות , מתחברות לשיר שבועט לאנשים בבטן נושמת נשימה אחת עמוקה מול הדף הלבן שעליו כתובות אותיות מפוזרות ותירוצים שקריים שמנסים לכסות אמת מכוערת ופתאום הגוף שלך עוצר מנסה להקפיא את הרגע , לשנייה הכל נראה לך הגיוני מאבדת את המילים מנסה לצעוק לעולם שבעיקר עסוק בעצמו ואינך מתפלאת שהוא מחזיר בשתיקה המקומות השקטים שלך התמלאו זיכרונות כואבים ויוצרים שירים .. שירים שנעשו משמעותיים ואת מהופנטת שוכחת לרגע להיות מציאותית כנרא שנישארת לבד לרדוף אחריי חלומות הלב לרדוף נגד כיוון הרוח הופכת לצינית כי מה כבר יכול להיות גרוע יותר מהמרירות שמתפשטת לך בפנים אות ועוד אות ואת הורסת חלקים אחרונים שנותרו בך עטופה בבדידות חונקת ומציאות מדומה מנסה לשנות - אך אלו רק נסיונות כושלים רדופה במחשבות מאיימות מלאות חרטה הדממה הזאת הורגת בסופו של דבר כולם ממשיכים הלאה ומשאירים אותך מאחור שוב וושוב .. האנשים מסביבך מתחמקים מלראות אותך לכודה בין סורגים שקופים עם עיפרון ודף אחד מנסה לכתוב את היצירה הבאה שאולי תשחרר אותך מהסורגים .. היצירה שתכבוש בחזרה את כל החלקים שנכנעו אצלך כדי שתוכלי לנשום עוד נשימה אחת עמוקה , אבל לא לבד. |