הלילה מגיע אל סופו טל הבוקר מקדם את פניי, בקרירות האופיינית אני לוקחת עוד שאיפה מהסיגריה, פנימה, אליי. מתמודדת עם תמונות שליוו אותי בשנתי אוספת את גופי, מתכווצת לתוכי, אור השחר עולה, רחש ציפורים מתעוררות מצפה לצאת לדרך, יש כל כך הרבה לראות. מאמינה בתוכי שאת האמת הוא יודע, נפתולי החיים לימדו אותי היטב שיש מי שרואה הכל, יש מי ששומע יש מי שמעריך מהי אהבת אמת, מלב. השיר המתנגן גורם לי לחייך, להיזכר במקומות בהם הייתי פעם ולרצות לשוב למחוזות העבר שם היה לי טוב, חם, קור לשם לא חדר. ועכשיו בתוכי זכרון וגעגוע לא שואלת יותר למה זה ומדוע, הגלגל מסתובב, הכל חוזר בעולם ופרק נוסף בחיי תם ונשלם. |