כותרות TheMarker >
    ';

    סיזיפוס

    תמיד ניסית? תמיד נכשלת? אין דבר, נסה/נסי שוב, היכשל/י שוב, הכשלי יותר טוב (סמואל בקט).

    Ever tried? Ever failed? No Matter, try again, fail again, Fail better.


    מחכים/ות לאמת
    מחפשי/ות האמת לא נגמרים/ות, אבל חיים/ות בזבל.

    0

    איראנגייט בהמשכים

    0 תגובות   יום שלישי, 31/5/11, 03:48

    האם זה סביר שממשלת ישראל לא ידעה על הקשרים המסחריים של קבוצת עופר עם איראן?

     על פניו לא היתה לקבוצה שום סיבה לדווח לרשויות הישראליים על כך ואם בכל זאת זה נעשה, סביר להניח שיש לכך גם מיסמוך ותיעוד שאותו קבוצת עופר אמורה עכשיו להמציא.

     ניסיון העבר של סחר חברות ויחידים ישראליים עם איראן מלמד שבדרך כלל ולו רק כדי להבטיח את עצמם, הסוחרים מדווחים לרשויות הישראליות ולפעמים אפילו לאיראניים עצמם. זאת מוכיחים שני מקרים שעסקתי בחקירתם במשך שנים:

     

    1)  פרשת נחום מנבר.

    2)  פרשת "כרמל כימיקלים" (משפחת דנקנר).

     

    מנבר

    במקרה של מנבר ישנן עדויות משכנעות רבות שסוחר נשק זה מכר לאיראן מערכות נשק שונות כולל חומרים וטכנולוגיה לייצור נשק כימי וכל זאת בידיעה ובעידוד המוסד באמצעות השב"כ שהפעיל אותו. עוד ביולי 1993 קיבל מנבר הוראה ממפעילו להמשיך בסחר. לפי עדות של סוכן בריטי שהיה מעורב במבצע המשותף המטרה היתה לקבל מידע על רון ארד אבל בעיקר על תוכניות הנשק להשמדה המונית האיראניות. מנבר עצמו עשה הרבה כסף מהדילים, אבל לא סיפק את כל הסחורה. תוכניות המפעל לייצור הנשק היו לא מלאות ואחרי שמנבר הוזהר על ידי קצין משטרה ישראלי מסיבה לא ידועה להפסיק את הסחר בסתיו 1993, דרשו האיראנים בחזרה מקדמות ששילמו ואילו השרות החשאי הבריטי שהמשיך לבדו במבצע ניסה להשיג גם מהסוחר הנשק הישראלי את התוכניות החסרות.
    למרות שניתק את יחסיו עם איראן עוד ב-1993 הוכנס מנבר לרשימה השחורה האמריקאית ביולי 1994. הפרשה היא תמוהה למדי שכן לא שותפו הישראלי, תא"ל במיל. עמוס קוצר וגם לא שותפתו הבריטית ג'וי קידי זכו ל"כבוד" ושמם לא מוזכר ע"י האמריקאים. אין זה מן הנמנע ש"ידידיו" של מנבר ב"מוסד", שם הוא כונה "הנבלה" הלשינו לאמריקאים.

     

    מכיוון שמנבר היה מתורמיה הגדולים של מפלגת העבודה הוא זכה לחסות ממשלות רבין ופרס. עוד כשבוע לפני שרבין נרצח הסבו המנברים לשולחנו באירוע פומבי במוזיאון תל אביב. אפילו ראיון עם רונן ברגמן במוסף הארץ בדצמבר 1995 שבו מנבר הודה בסחר עם איראן לא הזיק לו. איזו נפש טובה בקהילת המודיעין טפטפה לברגמן מידע שהוביל לראיון האמור. עלית הליכוד לשלטון ב-1996 שסילקה את מגיני מנבר מעמדות כוח הביאה כנראה למעצרו ב-1997.

    כרמל כימיקלים

    סיפור החומרים הכימיים שמכרה "כרמל כימיקלים" לאיראן נחשף ב-1999ע"י שלמה אברמוביץ' ב"ידיעות". מחקרי הנוסף מראה שעם עליית האייטולות לשלטון ב-1997 באיראן היתה ל"כרמל" אבל גם לאיראנים בעיה. באיראן מרבים להשתמש בצלחות, ספלים וכיו"ב מפלסטיק וחומר הגלם הישראלי היה מאוד אהוב שכן הוא היה רך יותר ולכן נוח יותר לעיבוד במכונות המיושנות, אם כי איכותו לא היתה גבוהה במיוחד. כדי להבטיח את האספקה לאיראן החלה "כרמל" להשתמש בעיקר באיש קש גרמני. ב-1996 הוחלט שאין צורך במתווך והשיווק נהיה ישיר והמשיך באין מפריע ככל הנראה גם לאחר הפרסום ב"ידיעות".

    מסמכים של משרד התמ"ת מ-1997 מלמדים ש"כרמל" דיווחה על היצוא ומופיע שם הסחר  עם איראן. הנושא הועלה גם במשפט  בגרמניה שבו תבעה "כרמל" את המתווך הגרמני ואף הפסידה בו, לא לפני שדוד דנקנר הסתבך שם בעדות שקר ואף בניסיון להשפיע על עד, עובד לשעבר, שימסור עדות שקר.

     

    שני המקרים האלו מלמדים שסחר רגיש כזה לא נעשה ללא דיווח הולם לרשויות בישראל, אך במקרה של מנבר היתה מרגע מסויים התכחשות למצב והפילו עליו תיק גדול עד כדי כך שלמרות שברור שלאיראנים ישנה סיבה טובה להתנקם בו מכיוון שלא סיפק את הסחורה במלואה, סירב בית המשפט בישראל לשחררו אחרי ריצוי שני שליש מעונשו וזאת בטענה מגוכחת שהוא לכאורה עלול לחדש את מגעיו עם האיראנים.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      shraga elam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין