"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
כשהמציאות עולה על כל קריקטורה
תמיד חשבתי שבקריקטורה לוקחים תכונה של המציאות ומקצינים אותה אבל אתמול הבנתי שבמקרים מסויימים המציאות היא הגזמה של הקריקטורה. כולם ודאי מכירים את קשת ליבליך – הדמות מארץ נהדרת שמנסה להפיק את אחת הבתמיצוושים אם לא ה... אתמול בתכנית 360 הבהירו שקשת ליבליך היא בכלל לא ה... אלא קריקטורה מעודנת של הילדות בימינו.
הראו בתכנית שתי חגיגות יומולת אופייניות, האחת של ילדה בת תשע והשנייה בגיל המצוות (המצווה העיקרית היא כמובן "סחוט את אביך ואת אמך"). הילדה בת התשע מתאפרת מגיל שבע ומחזיקה בבית ערכת איפור שלא תבייש שום מאפרת מקצועית ויודעת את רזיי המקצוע על בוריים (מתערבת אתכם שהיא לא יודעת לתפור כפתור או לתקוע מסמר בקיר). ליום הולדתה הזמינו את חברותייה לחווית קוסמטיקה קבוצתית שכמובן השיא שלה היה תקיעת פרוסות מלפפון על העיניים אבל אין לי ספק שביומלדת הבא ייתקעו להן קוויאר באוזניים - צריך להיות מקורי, לא?.
לבתמיצווש צריך כמובן הפקה הרבה יותר גרנדיוזית ששיאה הפקה הוליוודית של "הכניסה" לאולם. בין היתר הביאו את הילדה לאולפן הקלטות כדי להקליט את זיוף השנה (שילמדו אותה קודם לשיר כאילו...) שהתנגן ברקע כאשר הילדה הופיעה בלבוש נוצץ על גבי מכונית לבנה מלווה ברקדניות וודוויל. כל ההפקה הזו עלתה כמה עשרות אלפי שקלים אם לא מאהה...
כאשר ניסיתי להבין מדוע בארץ נהדרת במקום להקצין את המציאות עידנו אותה עלה על דעתי שאי אפשר להקצין יותר ושאפילו אם היו מעצבים את הדמות בדיוק במידת הקיצוניות הקיימת במציאות הדבר עלול היה לגרום לאנשים כמוני להקיא את נשמתם (אני משערת שהם חוששים מתביעה ייצוגית על גרימת נזק בלתי הפיך למערכת העיכול).
אחר כל זה מתלוננים שאין בכנסת ייצוג מספיק של נשים – נו באמת, אתם רוצים להגיד לי שהבנות האלו יסכימו להפקה דלה כל כך כמו הצבעה בכנסת? אפילו לא מחליפים שם בגדים כל עשר דקות שלא לדבר על הכניסה "חסרת המעוף" לאולם המליאה, ומה עם הרקדנים המלווים ופלייבק ברקע? מה נראה לכם - שהן תסתפקנה בתזמורת הכנסת? - תאכלו תחת! |
תגובות (50)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש לי ביטוח (סתם, אין לי). תודה.
מסתבר כנראה שלאבולוציה לא היתה בעיה עם המנהג הזה והיא השאירה את זה לערכי התרבות של כל מקום ומקום.
הדוגמאות שהבאת רק מלמדות שההזנחה היא מנהג עתיק ובינלאומי.
מקוה שאתם צודקים.
אני לא משוכנעת שאפשר לקרוא לזה הזנחה. אישית לא ברור לי למה אנשים מולידים ילדים ואז מוסרים אותם לכל מיני מטפלות אבל מזה עידן ועידנים נהוג לעשות את זה. אפילו בימי התנך היתה לילדים מינקת (וזה לא קשור למחסור בחלב). בתקופות מסויימות היה נהוג להפקיד את הילדים לטיפולן של אומנות ובאנגליה כל משפחה שמכבדת את עצמה שלחה את הילד לפנימיה.
באמת מזל שכל זה מאחורינו. לא הייתי רוצה להחיות חלק מזה.
רק אציין, שרגשי האשם על ההזנחה- מוצדקים. מה שלא מוצדק זה סוג הפיצוי.
הנה כך נראות ההכנות לנשף סיום בית ספר. תראי את הצילומים בבלוג הזה.
הגוגל מלא במאפרים ומעצבים שמפרסמים במיוחד לבוגרי שמיניות
לכבוד השף הסיום ומציעים להם דיל שמלה איפור וגם ל-י-מ-ו-ז-י-נ-ה
נשמע מצער. את בטוחה שאילו היתה משתתפת בהפקות האלו זה היה מביא לה חברים (אמיתיים)? זה בטח כואב לה אבל אולי זה עדיף מאשר "לקנות" חברים באמצעות יורקי אש (לפחות היו מביאים רקדנית איכותית).
צודקת! אני לא הייתי יכולה לצפות בשחיטה אבל מצד שני לא בטוח שהעוף הארוז בסופר שוחטים אותו בלי צופים סובל פחות. אבל זה כמובן נושא אחר לגמרי.
ת'אמת, לא יוצא לי להיות הרבה באירועים כאלו אבל שני האירועים האחרונים שהייתי בהם בכלל לא היו כאלו (אחד מהם היה לא רק של בכור אלא של בן יחיד וממשפחה די אמידה). אמנם היה אולם אבל מעבר לזה ההפקה הסתכמה באיזה ליצן (שגם היה מיותר בעיני ומאוד לא מצחיק) ובנאומים של קרובי המשפחה. לא היו שם שום בגדים נוצצים ולא "כניסה" דרמטית לאולם. מאוד ייתכן שבקרב הרבה משפחות כן יש הפקות גרנדיוזיות כאלו גם לבנים אבל כנראה שהחברים שלנו בכל זאת לא כאלו. עד כמה שאני זוכרת לבן של בעלי (בכור, בכור) היתה רק עלייה לתורה ומשהו משפחתי מצומצם אבל הוא היה מסוג הילדים שאירועים כאלו בכלל לא דיברו אליו ואפילו הביכו אותו.
איכס. בירושלים עוד לא שמעתי על המסיבות מהסוג הזה אבל אולי זה מכיוון שהבן של בעלי סיים תיכון כבר לפני כ-5 שנים והבת עברה בכלל לאקסטרני. אני אשאל אותם אם הם מכירים את התופעה.
בואו לא נשכח איזו הפקה עושים ישראלים לבר-המצווה של הבכור. מי שיגידו- טוב, אבל זו מסורת, או- טוב, אבל זה בן בכור... שיסתכלו במראה לפני הגוואלט שצועקים פה. בני שלש-עשרה משתתפים היום בהפקת הברמצווה בדיוק כמו הפרחות ההן. כל הטרראם סביב הבכור מכוער בעיני, ואני בתור סנדוויץ עוד זוכר עד היום את הטעם החמוץ-מריר מהברמצווה שלי, כמה חבר'ה מהכיתה בבית על עוגה וגזוזים, לעומת זו של אחי הגדול...
אז אם כל הפקות ה"בתמצווש" האלה באות כדי לאזן פערים ולהשוות זכויות, אז קודם כל תשתקו רגע. הגיע הזמן שהשוביניזם החזירי הסמוי בברמצוושים ייעלם מהשטח, הוא הרי טומן בחובו את השוביניזם הגברי והלאומני שצומח מתוך חתני הברמצווש האלה.
את כל ה'טראראם' ההוליבודי בחגיגות הבר-בת מצווש צריך להרגיע, אבל להיטפל לתופעה שנראית חריגה משום מינה של ה"חתנית"(?), הא? גועל נפש.
במצב עניינים הזה, יפה עשו המפיקים שצילמו והביאו לשידור, צריך כל עם ישראל לראות ששלטון הבר-מצווה הסתיים, ועת השוויון בין המינים הגיעה.
מה זאת אומרת שלא שמעת על מסיבות הסיום של בתי הספר- היו על זה הרבה מאוד כתבות דומות בשנים האחרונות, שזה כולל:
שמלה שקונים אצל מעצבות שמלות הכלה והבחורים עם חליפה ופפיון. זר פרחים מוזמן[בדיוק כמו מסיבות הסיום בארה"ב. מי שאין לה בן זוג שבא לאסוף אותה - יכול להיות סיבה לאבל. מזמינים להקה וזמרים. מושקע בזה הון עתק. וזה כבר לא רק אצל האלפיון העליון. זה חדר לכל השכבות בארץ. יש הכנות למסיבה הזאת במהלך השנה יחד עם הבגרויות.
התוכנית על הבתמצווש, היתה על ילדה שגרה בעכו. אני גדלתי שם והייתי ילדה מוגנת לגמרי -זו היתה עיר קטנה ואינטימית. הכרנו את כולם. אבל לא ידענו אפילו מה קור בחיפה. האינטרנט והטלביזיה הפכו את עכו ואת כל הפריפריה לדמוי העיר הגדולה.
ברור שילדים להורים מחוסרי אמצעים מרגישים נורא שהם לא יכולים לערוך חינגות כאלה
זה לא שיש ילדים שהיו מוותרים על זה. הסמנים החברתיים תמיד היו הילדים שהביאו רוחות ממקומות רחוקים
וכרגע הרחוק והקרוב הם אחד.
גם וגם. תודה!
מעניין שאני לא היחידה שהתכנית הייתה לה קשה מנשוא וזה מוזר בייחוד שזה היה אחרי כתבה על הילדים הפלסטינאים בשטחים שהראתה מציאות קשה אבל משום מה הרבה פחות קשה לצפייה. הילדות שהראו שם היו דעתניות, מעניינות, משכילות וכל זה למרות המציאות הקשה שלהם. יכול להיות שהקלישאה שאומרת שהכסף משחית יש בה משהו.
מסיבות בגרות בנוסח ארה"ב? אין לי מושג מה זה אבל זה לא נשמע טוב. תודה!
לצערי אכן אני חושבת שהורים מסויימים מפחדים מהילדים (אולי מהזעם שלהם, אולי מרגשי האשמה שהם יגרמו להם או השד יודע ממה בדיוק). אני גם חושבת שהאחריות לשים גבולות היא על ההורים. למעשה אולי במקום שיצטרכו להציב גבולות היה עדיף אילו מראש חינכו את הילדים כך שהם עצמם היו רואים בזה משהו בזוי (ראי את התגובה של עליזלה, למשל) אבל כנראה שגם ההורים הם חלק מאותה חברה שבה אנחנו חיים והלחץ החברתי גדול.
כל נושא הכסף במקום מתנות (גם בחתונות אבל בעיקר בגיל כזה) הוא נושא כאוב אחר. כל הטאץ' האישי נעלם והכל מתורגם לאותה מטבע. אני אישית גם משתדלת לא לשתף פעולה עם המנהג הזה. גם כשאין לי ברירה (למשל, חברים של בעלי שהוא זה שקובע מה נותנים) אני משתדלת להוסיף משהו אישי קטן בנוסף לכסף. אני זוכרת שבאחת החתונות צירפנו לכסף שני ברווזונים מעץ שמסמלים זוגיות ונראה לי שזה הדבר שהכי ריגש את הכלה. תודה!
הייתי משוכנעת שאצלך נשאר קצת מהחינוך הקיבוצניקי. האמת היא שנשמע לי כיף נורא מדורה בחוף הים (ימוש?) וגם ברנץ' למשפחה הקרובה זה כיף. באמת התפלאתי איך אין ילדים שכל הטררם המוגזם הזה מביך אותם. תודה!
אני מקוה שכך הוא ושזה לא חלק קטן מדי. תודה!
לדעתי הבעיה היא לא בהתמקדות בקריירה אלא ברגשי אשם שזה עושה להורים. אני מכירה אנשים בדור שלי שההורים שלהם היו מאוד ממוקדים בקריירה (בייחוד שהיה צריך להתקיים ממשהו) אבל הם לא ניסו לפצות את הילדים באמצעות כסף ויצאו מהם אנשים צנועים. תודה!
תודה גם מהרישא
היי ענת
ראיתי את התוכנית וזה היה לי קשה מנשוא בעיקר ההורים מקוממים אותי.
ולמה לא אומרים לילדה את האמת שהיא זייפנית כשהיא שרה[לכאורה נראה שולי?ממש לא]
חוכמת הורה להגיד ברוך את האמת. וחוכמת הורה להניח גבולות.
אמרו שהתופעות האלה רק בערים הגדולות, וזה ממש לא כך.
מאידך הורים ערכיים לא יוכלו עוד הרבה זמן
לגונן על ילדים מההשחתה הזאת.
לפני כעשר שנים התחילו מסיבות הבגרות בנוסח ארה"ב ולאט וביסודיות
זה מחלחל למטה. אני שמחה שאני כבר אחרי זה.
__________________
את גרה בנווה צדק? איזה כיף לך...
צודקים הטוענים שזה בא מההורים. אבל אסור לאבד תקווה. חלקן גדלות מזה. הן מתבגרות ומקבלות פרופורציות על החיים ומבינות מה חשוב יותר ממה.
"משפחות חסרות כל ימשכנו את חייהן למען הפקה חסרת טעם של ערב אחד..."
נשמע כמעט כמו הקרבה הירואית - משהו שאפשר היה לעשות עליו סרט - אבל כשרואים במה מדובר קשה להחליט אם לצחוק או לבכות (על יער בן שמן עדיף לבכות).
כנראה שיש סביבות שלמות שקיימות על השואו אוף כי גם החברות של הבנות שהראו סיפרו שהן עושות דברים מסוג זה וככל שאחת עושה הפקה מפוארת הבאה אחריה אמורה לעשות הפקה עוד יותר מפוארת כך שגם ה"זה" של אתמול כבר משעמם וכבר לא עושה להן את זה ולכן כולן במירוץ אחרי "זה" עשיר יותר ויותר. אולי אם מישהו היה לוקח את זה מהן הן היו יכולות להתחיל התחלה חדשה ורעננה.
אני שמחה שיש עוד אנשים על הכוכב האחר. אתמול זה נשמע כאילו "כולם" כאלו.
ההורים עצמם כנראה שטחיים מספיק ואחרים שכנים של הורים שטחיים ואחרים מרגישים אשמים שהם לא מספיק שטחיים ואחרים רוצים לפצות את עצמם דרך הילדים על ילדות לא מספיק שטחית.
כן, זה אמריקאי להחריד. זה מה שהילדים רואים בסדרות האמריקאיות שמציגות רק עשירונים והם רוצים גם. המצחיק הוא שהם גם לא מבחינים עד כמה זה פתיטי, גם לא אחרי שמציגים לפניהם קריקטורה של עצמם.
אנו מתחרים בכל דבר באמריקאים
זה היה רק צפוי
הילדים מגיל צעיר רוצים להיות מבוגרים בכל תחום
אם האמא לא דוחפת-עושה זאת החברה
כל ארוע כזה הוא הפקה יקרה
וממש כבר אין למה לשאוף
בת/בר מצווה כחתונה
ואם יש מי שיכתוב בעיתון ויראה תמונה-מה נפלא....
אותי אישית זה מרגיז ודוחה
ועוד דבר קטן: שאלת מה ההבדל בין בתמיצווש לחתונה (איך אומרים: חתונתוש? חתונוש?) אז אענה לך בלשון הבדיחות: בחתונה נראה שהכלה מובלת על ידי הוריה לשחיטה ואילו בבתמיצווש ה"כלה" שוחטת את הוריה.
נראה לי שכבר קשה להציל אותה. בעצם היא זו שמפיקה את המפיקים ויודעת בדיוק מה היא רוצה. טוב, לפחות הן תוכלנה לבחור בין שתי מקצועות מבוקשים: מאפרת או מפיקת אירועים.
טעים? את קשת ליבליך אני עוד יכולה לבלוע אבל הבנות האלו לא מצליחות לעבור לי בגרון בלי לגרום לי לבחילה.
שמעתי על התופעה ונדמה לי שאפילו שמעתי שמתחילים להכין בוק לתינוק עוד לפני שהוא נולד. אני לא מקנאה בך שאת צריכה לראות את זה במו עינייך - בטח פיתחת כבר חסינות מפני הבחילה. נראה לי שבהמשך כולנו נאכל תחת בלי למצמץ.
הכל.
והילדה?
אללה יוסתור.
שמישהו יציל אותה.