0
הפעם הראשונה ששמעתי את נתניהו מסביר היתה בערך בשנת 1986. ראיתי אותו מופיע בטלויזיה האמריקאית ומסביר את יתרונות הגבולות לאחר 1967 באומרו שלאחר כיבוש ("שחרור") עזה, סיני, יהודה ושומרון - לא היו מלחמות. מכיוון שזה היה בטלויזיה האמריקאית לא הזכיר לו אף אחד את מלחמות ההתשה, 1973 ו- 1982. לכולם זכורים חוויותיו של נתניהו כילד בזמן המנדט הבריטי והתקלויותיו בחיילי "הכלניות". דוגמאות אלו ואחרות מצויות באתרים שונים, לדוגמא הלינק המצורף. במשא ההסברה האחרון שלו התעלם ביבי מכמה נקודות מרכזיות: - המערכת הפוליטית: לפני הבחירות העמיס ביבי את רשימת הליכוד באנשי ימין קיצוני המתנגדים לכל פשרה. לאחר הבחירות בחר ביבי בקואליציה עם "ישראל ביתנו" ולא עם קדימה. כך הקים ביבי מאחוריו מערכת פוליטית ימנית קיצונית שתעזור לו להדוף לחצים לוויתורים. - אין להידבר עם ממשלה פלשתינאית שהחמאס חלק ממנה - כפי שמתנגדי הפשרה הפלשתינאים הם חלק מ"קואליציה" פלשתינאית, כך מתנגדי הפשרה מהימין הקיצוני הם חלק מהליכוד וחלק ממשלתו של ביבי. כפי שהחמאס לא מכיר במדינת ישראל, כך רוב רובם של שרי ממשלת ישראל מסרבים להכיר בזכותם של הפלשתינאים למדינה. גם ביבי לפני נאום בר-אילן סירב להוציא את המילים "שתי מדינות לשני עמים" מפיו. גם היום כשאמר זאת, מעשי הבניה שלו בהתנחלויות אומרים ההיפך. - גבולות 1967 חיוניים לבטחון ישראל - כאן ה"בלוף" ברור לכולם. רוב בכירי הצבא ומערכות הבטחון, בדימוס - אלה שיכולים לדבר - מצהירים שהסכמים מדיניים חשובים יותר לבטחון ישראל מאשר קילומטרים ספורים שיוסיפו עובי למותני המדינה. לכולם ידוע שהאיום האמיתי על בטחון המדינה דהיום אינו איום הטנקים אלא הטילים למיניהם. - ישראל כמדינה דמוקרטית - ישראל אינה מדינה דמוקרטית כל עוד היא שולטת ב- 2 מליון ערבים חסרי זכויות בסיסיות. ממשלת ישראל הנוכחית מכרסמת בדמוקרטיה האמיתית בישראל על-ידי חוקים הפוגעים בזכויות מיעוטים, יכולת הפעולה של ארגוני שמאל, וחוקי "משילות" למיניהן. - הסכנה האיראנית - ביבי אמנם טוען ש"הסכנה" האיראנית הינה בראש סדר העדיפות שלו, אך פעולותיו מראות שהבטחת שלטונו והבניה בהתנחלויות חושבות לו יותר. הוא בחר לומר לא ל- 3 חודשי הקפאה נוספים, גם כאשר המחיר היה איבוד היכולת לקבלת תמיכה עולמית כנגד איראן או התיאום עם נשיא ארה"ב.
|