יש לנו הפסקת חשמל (וגם הפתעה בסוף)

אתמול בערב ללא התראה מוקדמת- בום- הפסקת חשמל.

אין חשמל, אין טלויזיה, אין אינטרנט, אין טלפון

אין תמי 4, נשמע לא הגיוני בימינו אנו. אכן, תקלות קורות.

מה שהזכיר לי פתאום את חוק 90/10

90% מהדברים בחיים הם בשליטתנו 10% לא.

מי שמבין ומפנים את החוק הזה, מרוויח 90% מכישורי

החיים שלו ו 10% רצוי שירכוש במקום אחר.

אז התחלנו מסיבה. למה לא? חושך יש, דימיון יש, גפרורים יש, נרות יש.

משחק צלליות על הקיר, מכירים?- כן. אפרופו קירות...

אני חייבת להודות שבניתי סביבי בחיים לא מעט קירות אפילו חומות ליתר דיוק.

כמה מוזר, במקום להדוף את החומות, הרגשתי שהחומות החלו להצר את עולמי.

זה התחיל כשכירה כשאמרתי לעצמי באיזה שהוא שלב של קושי "אני לא מצפה לכלום"

ואחר כך סיגלתי את המשפט "לא איכפת לי" לכל מיני עניינים. אתם יודעים למה יש חומות

בחיים של כל אחד מאיתנו?

אני מניחה כי כל אחד מכם נתן תשובה בליבו. התשובה מספקת לנו את התירוץ האולטימטיבי

למה לא לחיות כאן במלוא העוצמה. אנשים שמשתמשים במינוח "לא איכפת לי", כאילו וויתרו

על עצמם בתהליך. האם כך?

אני זוכרת את הבוקר שעשה עבורי את השינוי. הסתכלתי במראה ולא ראיתי שום ברק או

ניצוץ בעיניים שלי. זה היה כבוי. כבר באמת לא היה לי אכפת מה אני עושה, התקופה

הזו התאפיינה בעשייה אוטומטית, כאילו מישהו מלמעלה מושך בחוטים שלי ואני עושה

בלי טיפת חשק כי כבר לא אכפת לי.

אני זוכרת כמה צעדים דרסטיים שעשיתי באותו היום. הכל מתוך החלטה להשיג את מה

שאני באמת רוצה לעשות בחיים. רציתי להשאיר חותם. רציתי ללוות וללמד אנשים את הדרך,

רציתי לייעץ, רציתי לחלום עוד ועוד ועוד. התחלתי לשלב את הידע שלי עם לימודים וקמתי בוקר

אחרי בוקר בתחושה שניצחתי את החיים.

החומות נפרצו כאילו היו עשויות שוקולד ביום חמסין. לא היה צורך בפטיש או

כלי עוצמתי אחר. פתאום, הכל היה חשוב לי.

רציתי לדעת יותר, רציתי לעשות עוד, הרגשתי מאוזנת יותר. החומות נמסו, לא היה לי

צורך יותר במגננות מהעולם בחוץ כי ידעתי מה אני רוצה. כי תכננתי את העתיד שלי.

אתם מכירים אותי, אני אוהבת משפטי השראה של אנשים. אפילו שאת רובם אני

לא ממש מכירה ובטח שלא באופן אישי.

רובין שארמה בספרו חוכמת המשפחה כתב: " התחל לחיות מהדימיון שלך, לא מהזיכרון שלך"!!!

זה מה שהתחיל אצלי את תהליך המסת החומה. מה שהיה היה. התחלתי להסתכל קדימה

נעמדתי על כיסא באמצע הסלון וניסתי להסתכל רחוק ככל שיכלתי, נשמע קצת הזוי? נכון.

תנסו את זה, עלו על כיסא באמצע החדר ותראו מה יש שם מחוץ לחלון עבורכם.

כשהדימיון התחיל לרוץ- ידעתי כבר מה אני רוצה באמת. כל התשובות קיימות בתוכנו

צריך רק לעורר אותן. אני אתכם.

וההפתעה-

לאחר ש- 100 ערכות אימון "תהפוך את העולם" נקנו בשבוע שעבר, הזמנתי כמות נוספת

לבקשתכם. שוב תודה על הרכישות ברור לי שאני אשמע עליכם רק גדולות וטובות.

מוזמנים לרכוש את ערכת האימון שמשלבת דיסק שמע עוצמתי וחוברת עבודה אישית

ממוקדת עבורכם. נפצו את החומות. אם אני יכלתי, כולם יכולים. החוכמה היא ללמוד

איך ולעשות.

ללא חומות- תהפכו את העולם.

בברכת שפע,

מירב לוי- ליבוביץ

"מירב האפשרויות"