משעשע אותי במידה רבה - בערך באותה מידה שזה מעציב אותי - לראות כיצד אנשים מרימים גבה בפליאה בכל פעם ש-'נחשף' הקשר בין ההון לשלטון.
אם נביט אחורה כמה שנים... אלף ויותר (למי שעודנו זוכר מה היה אז כשהיה צעיר) - הרי שהשלטון מלכתחילה היה בידי בעלי ההון ולמעשה היה זה תנאי קבלה מוקדם טרם הגיש השליט, חבר מועצת החכמים או הפרלמנט העתיק - את מועמדותו לתפקיד. מדוע כך? אולי מהסיבה הפשוטה, הנראית מעט מעוותת אך נכונה במידה רבה, כי הוא בעל הקרקעות והנכסים והוא זה שמפעיל את גלגלי המדינה והוא זה שמפרנס את אריסיה וסריסיה - ועל כן מי ידאג לאינטרסים שלו ושל כולם אם לא הוא עצמו. סיבה נוספת וטריוויאלית למדי - היא הזמן ה-'פנוי' שיש לו לעסוק במלאכה וללא דאגות, בעוד שעניי הארץ עסוקים בלשרוד או סתם טרודים בעיבוד אדמותיו בכדי לשרוד עוד יום ביומו.
כך היה שנים רבות ובסופו של דבר - אין זה שונה היום, אלא בשינוי אדרת.
וכאן - אני הולך להכות לאלו שעוד מתפלאים ומוחים 'הכיצד?' היישר בפנים, בבטן הרכה (שילוב מעניין של איברים).
חשבתם פעם - כיצד נבחרי הציבור שלכם נבחרו? כלומר, לו היו הם בעלי ממון מלכתחילה, סביר להניח שלא הייתם בוחרים בהם שכן הם ידאגו לעצמם, או שסתם הייתם מלאים טרוניה כי אמש פורסם כמה כסף גרפו הם לכיסם. לכן - מן הסתם נבחריכם יהיו 'פשוטי עם' - אולי עם מעט יחוס וכמה שקלים עודפים, אך סביר להניח שיהיו הם בשר ודם, בני תמותה ובני מעמד הביניים. אז רגע אחד.... האם ניסיתם פעם לברך את חבריכם למזל טוב באמצעות תשדיר בטלויזיה או אולי איזה שלט חוצות עם ברכות לרגל הנישואין? ולמה שלט אחד אם אפשר בכל הארץ ובעיתונים הראשיים ובפריים-טיים בטלויזיה ובמסרונים לטלפון ובעלונים לבית ועלונים ברחוב וסטיקרים ברכב ומה לא? שהרי כל פשוט עם, אדם מן הישוב, יכול להרשות לעצמו אמצעי ברכה יום-יומיים שכאלו הלא כן?
אז זהו שלא. לא רק שלא - אלא אפילו עשירי ישראל אינם ממהרים להוציא סכומים כאלו מכיסם - אלא אם יש להם סיבה ממש טובה לעשות זאת.
וכיצד, אם כך, בני התמותה, נבחרי הציבור בכל זאת מצליחים לחייך אליכם מכל פינה ושעל, בכל 10 דקות בטלויזיה וברדיו ולבלות זמן איכות על הפגוש שלכם?
התשובה ברורה הרי ! באמצעות תרומות.
תרומות של אידאליסטים. תרומות של אנשים טובים. תרומות של צדיקים (שמלאכתם נעשית בידי אחרים...) תרומות של חברים. תרומות של שכנים.
טוב - זה בעצם מה שאתם רוצים להאמין שהם מקבלים והם שמחים למכור לכם את זה. אבל - עשירי הארץ (ויתר העולם גם כן) - ידועים בחיבתם לממונם (חלילה וחס אין אני מעביר על כך ביקורת ואף מברכם אני על מאמציהם). אותם עשירים, הרואים את זוועות העולם יום יום ואינם ששים לנקוף אצבע או אגורה שחוקה - בוודאי שלא 'יתרמו' את ממונם לפלוני-אלמוני שרוצה להקים עולם טוב יותר ובדרך גם להלחם בעשירים ולהעשיר את העניים. ותהליך השלום? ממש מטריד אותם שאם לא כן, היו משקיעים את כספם בקידום פרוייקטים משותפים....
כמו כל תורם שרוצה ששמו יונצח, כך רוצים התורמים לקמפיינים ולמפלגות, תרומה לאגרה. והם גם יודעים לגבות. והם גם יודעים להופיע ברגע הנכון. והם גם יודעים להזכיר לפלוני-אלמוני מהיכן הוא בא וכמה מהר הוא יחזור לשם, אם לא יתנהג כראוי.
ולפלוני אלמוני, אותו שליט, שר, פריץ או ח"כ שבחרתם בו - אין הרבה ברירות. יאמר לא? מיד יסולק בבושת פנים מן המפלגה שניתק ממנה את זרם השלמונים, שכן במפלגה יש חברים וחברים צריכים פרנסה ומי שדופק את החברים - סופו שידפקו אותו. ובבחירות הבאות? מי יזכור אותו - שכן אגורה שחוקה לא נותרה לו והחברים פתאום נעלמו ושלט החוצות? יקר מדי לסתם אחד מן הישוב...
וכך - כך נעלמו להם כמה פרצופים מן הפוליטיקה שהעזו לומר לא. מי זוכר אותם? (ומי שרוצה לדעת שישאל...). מי רוצה בכלל לזכור אותם? שהרי הם עשו קצת רעש ונעלמו והם בטח 'סתם נוכלים או לוזרים'....
ומאידך - יש את נבחריכם - היושבים על כס המלכות ודואגים לבוחריהם האמיתיים - בעלי ההון, שכן למילתכם יש תג מחיר ורק צריך למצוא את התורם הנכון.
אל תקחו את זה קשה. זרמו עם זה.
השיטה עובדת אלפי שנים ומוכיחה את עצמה בסופו של דבר.... :)
זה אגב מזכיר לי אמרה חכמה שפעם שמעתי: "מיהו פוליטיקאי? פוליטיקאי הוא אדם שלוקח כסף מהעשירים וקולות מהעניים ומבטיח לאלו ולאלו שיגן עליהם אחד מפני השני..." |