כלום לא זז. כלום.

אלא אם מחשיבים תזוזה אחורה אבל גם זה לא ממש.

אוסף של שיגרות שוחקות, לעיתים חופפות זו את זו ולעיתים לא.

רגשות שטוחים, שום דבר לא חודר, לא מרגש ולא מעציב, אפתיה.

מידי פעם יש איזה זיכרון של רגש עמוק אבל הוא נדחק מהר מהר מתחת למעטה הגבריות.סטגנציה.

מים עומדים מלאי יתושים מעצבנים כמו פקידת הבנק, בדידות, ריקנות וכו'.

שאיפות עצומות לצד רגש מבעבע ולעתים לא חיובי במיוחד.

ופתאום טראח! תזוזה נפשית במימדים טקטוניים!!! התפרצויות שמחה, עצב,בכי והשתנקויות.

הסתכלות עמוקה פנימה והתחברות לכוחות שהטלת ספק בקיומם.

ותחילתה של תשוקה חדשה, תשוקה לימים טובים.

ימים טובים הנה אני בא.