נוף ילדות עבר הווה עתיד
היום יצא לי להיות באזור מעלה החמישה , שם פעם היה
בית ספר יסודי שנקרא "הרי יהודה" עד כיתה ד' למדתי שם.
עמדתי עם הרכב ככה בכניסה מנמיך את המוזיקה מסתכל
על תחנות האוטובוס שלא השתנו , אז בתור ילד הם נראו
לי גדולים , הבטתי לאחורה בזמן דמיינתי את עצמי כמעט
25 שנים לאחור ילד בן 7 כיתה א חתיכת זמן .
בערב הלכתי לבית הוריי מכיוון שהם לא בבית הרשתי לעצמי
ללכת למזנון העתיק בד"כ שהם נמצאים אני לא חושב ללכת
לאותו מזנון עתיק שיש בכל סלון ששם כל האלבומים והדברים
של פעם מונחים , החל בקסטות ודיאו של ברמצווה ואלבומים ישנים
שתמונות פזורות שם .
נשאבתי פתחתי אלבום עוד אלבום נברתי בניירת לראות את
עצמך בתור ילד , הורים , משפחה , חברים , מקומות .
הדברים של העבר גורמים לי להעריך יותר את ההווה ולהרהר
על העתיד.
"בגן העדן של ילדות אשר היה פורח הייתי חלק מהנוף היום אני אורח".
אפילו יעל ששרה עם שלמה ארצי בשיר הייתה שכנה וחברה שלי בגן.
|
