אחד הפירושים השכיחים לשם ירושלים הוא "עיר שלום" (למרות שבמקור מדובר בעירו של האליל הכנעני שלם), אלא שמאז שהעיר נכבשה מהיבוסים על ידי דוד המלך (ואולי אף לפני) הפכה ירושלים למוקד של מלחמה. מבט חטוף בהיסטוריה מגלה שלולא קיומה של "עיר השלום" היו נחסכים מהאונושות לא מעט מלחמות. הסיבה לכך פשוטה - הרבה שליטים (ועמים) חמדו אותה, כל אחד חשב שהעיר צריכה להיות רק שלו.

כמובן שעל הרבה מקומות בעולם נשפכו נהרות של דם על רקע דומה, ובכל זאת בחיבת ירושלים יש משהו מיוחד, שאנו מכנים קדושה. בירושלים היה משכנו של אלוהינו, ומכיוון שהתורה שלנו היא הבסיס לשלוש הדתות המונותאיסטיות (יהדות, נצרות, איסלם) ירושלים הפכה בהתאמה לעיר רבת קדושה לשלוש הדתות, אם תרצו בירת המונותיאזם.

הקדושה הזו יכלה להעניק לעיר עצמה ושגשוג, ולחילופין כפי שאכן קרה לדרדרה למלחמות בילתי פוסקות, ממש באותו אופן שמושג האל מאפשר לאחד ולגשר בין בני אדם (שכן האל האחד הוא של כל ברואי העולם), או לגרום לריב ומדון (כאשר כל אחד מאמין שהאל שלו הוא האל האמיתי). נסו לתאר בדמיונכם את אותו האל משקיף על ברואיו שהורסים את בריאתו, שמכים אחד את השני ועוד טוענים שהדבר נעשה בשמו - לא מרתיח?

והנה החזון לכבוד יומה של "עיר השלום". תארו לכם שירושלים היא אכן שלנו - אבל גם שלנו. תארו לכם שבירת המונותיאזם תהפוך להיות "עיר האלוהים". תארו לכן שהאגן הקדוש בירושלים יהיה שייך לשלושת הדתות, שהנהלתו (המורכבת משלוש הדתות) תהיה מחוייבת לשמור על מקומה ויחודה של כל דת באגן. שהעיר תהפוך למרכז החשוב ביותר ללימודי תאולוגיה של שלושת הדתות. שהעיר תהפוך לפלא של שכנות, הבנה וחיבור בין הדתות (הרי יש לא מעט מהמשותף בין הדתות הללו). שעשרות מיליוני מאמינים וסתם תיירים יבואו לפקוד את הפלא הזה מדי שנה. תארו לכם מה זה יעשה לכלכלה של ישראל, תארו לכם מה זה יעשה למעמד של ישראל, תארו לכם מה זה יעשה למעמד של היהדות. תארו לכם את האל עטור המלחמות שלנו מצליח להוציא סוף סוף אנחת רווחה לאחר 4000 שנה.