כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כהלך התם (שירים לא ערוכים)

    בקצה כל הסופים
    נגלות ההתחלות
    של כל שכבר הווה
    ומתאווה.



    © כל הזכויות, לכל התכנים בבלוג זה, שמורות.

    0

    אחרת

    57 תגובות   יום חמישי, 2/6/11, 01:35
    ''
     
    .
    לעולם, היא אומרת
    לעולם לא יהא מגע גופך הלופת
    כאדמה לחה ונענית
    ברגליו הטובעות אדנותו
     
    לעולם לא יהא טעם זיעתך הנוטפת
    כטיפות מי המלח
    בשפתיו הצרובות מנשים
     
    ולעולם, היא אומרת
    לעולם לא יהא ריח הבל פיך הגונח
    כלי-לך פוער כותרתו
    בנשימת שכרותו לא לך
     
    פרא לרוח שבע ימים
    לילות פריצות עד אין דעת
    עד בלי את
     
    ולא יכולתי שֵׂאִּתָּה אם לא ידעתי
    עת זכרותך בתוכי מתנפצת
    היא אומרת שתיקה.
     
     
    דרג את התוכן:

      תגובות (57)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/7/11 23:27:
      מילים קשות ורכות עוטפות שתיקה
        22/7/11 18:33:
      ארוטיקה מרתקת.
        13/6/11 09:06:
      "זכרות מתנפצת"...גדול.
        13/6/11 03:02:
      מעורר השראה! שולחת לך שובל כוכבים.
        12/6/11 01:49:

       חיוך

        10/6/11 01:51:
      זה יפה...
        10/6/11 01:18:
      שאפו..
        10/6/11 00:44:
      אומרת שתיקה. ומקשיבה. לך. שירתך נפלאה.
        9/6/11 21:24:
      שיכרון חושים.... :)
        9/6/11 21:14:

      צטט: מושיקו החמוד 2011-06-09 20:50:43

      מדהים ארוטי מפתה ומעניין

       

      ת ו ד ה !

        9/6/11 21:13:

      צטט: Irmi Amir 2011-06-09 03:21:31

      ארוטיקה יפה.

       

      תודה, חבר משכבר.

        9/6/11 21:11:

      צטט: saarAVIV 2011-06-08 08:14:23

      מקסים....

       

      חן חן.... :))

        9/6/11 20:50:
      מדהים ארוטי מפתה ומעניין
        9/6/11 03:21:
      ארוטיקה יפה.
        8/6/11 08:14:
      מקסים....
        6/6/11 01:53:

      צטט: luis56 2011-06-05 23:23:03

      עדין וארוטי. יפהפה.

       

      :))

      .

      תודה, יואל.

        6/6/11 01:51:

      צטט: שמים1 2011-06-04 14:01:07

      כל כך יפה כל כך חושני ואירוטי ולוטף וכל כך את :-)

      .

      אלה המילים שמרגשות אותי שוב ושוב, מרגלית...

       

      ת ו ד ה, מיוחדת שכמוך !

       

       

        6/6/11 01:48:

      צטט: פרומיתאוס 2011-06-04 13:58:56

      חגיגה משולבת, דיוניסוס ואפולו. נהדר

       

      ואולי זה המתח המתמיד שביניהם שמצוי בבסיס היצריות והיצירתיות כאחד. לא?

       

      תודה על דרך התבוננות נוספת על השיר הזה ושירה ככלל.

        6/6/11 01:38:

      צטט: רמיאב 2011-06-04 12:20:57

      יופי של הזיה המשחזרת מגע...

      שבת שלום,

      רמי

       

      הארה מעניינת, רמי... התפיסה הזו של השיר כהזיה

      ואם כהזיה - היא נחווית לדעתי במצב של עירות,

      של הכרה וללא ערפול חושים או אחר.

       

      מעניין. מאוד.

        6/6/11 01:35:

      צטט: judi.m 2011-06-04 11:53:19

      אני קולטת המון עצב בשיר.
      ועם העצב הזה יש גם מן ידיעה של 'אם יהיה זה שנית לא הייתי בוחרת אחרת'.
      ובכלל, בבתים הראשונים ניתן לקרוא את השיר כפנייה אל זכר או נקבה. הבית האחרון מנפץ את הנקבה.
      שיר נוקב. תענוג של שירה.
      ג'ודי.

       

      כן, הוא נכתב גם מתוך עצב

      והוא נכתב כשיח בין אישה לאישה (האיש שלה) ובין אישה לאישה (נקבה) - בין אם זו אישה אחרת או קול נוסף שבתוכה...

      ולבסוף - אפשר שזו היא שמתנפצת ואפשר שזה הוא, הגבר נשוא השיר, המתנפץ בזכרותו... בתוכה.

       

      אוהבת אותך.

        6/6/11 01:32:

      צטט: צלילי הלב 2011-06-04 10:23:08

      צטט: Rivka 2011-06-04 03:08:15

      צטט: צלילי הלב 2011-06-03 09:06:30

      ריבקתי, זה יפהההה

       

      אני לא יודעת מה מרגש אותי יותר

      עצם נוכחותך כאן, היות השיר יפה בעינייך או כשאת קוראת לי רבקתי...

       

      תודה, נהדרת שכמותך.


      ואת יקירתי,,,,יש בך את הצד החושני, האמיתי וכל כך נשי שאני אוהבת  בכתיבתך

       

      לכן אני מנכסת לי אותו

      :)

       .

      כל שתבקשי... !  :))

       

      (והיית צריכה לראות את החיוך האווילי-מוחנף שלי עכשיו... תודה :))

        6/6/11 01:30:

      צטט: אני מיכל 2011-06-04 06:29:30

      אוי השיתוף הכפוי הזה.................לפעמים דווקה יוצא מתוק מעז :)

       

      קטנטונת שלי,

       

      ידעתי שתביני...

       

      וכן, המתוק כבר כאן :))

        6/6/11 01:29:

      צטט: יעל בר-און 2011-06-04 03:31:21

      מה שנודע ומה שלא, מה שנאמר ומה שלא... בסיפור אהבה-בגידה מורכב, החלקים הגלויים והסמויים, המסופרים דרך הגוף, דרך השתיקות, לוקחים כאן חלק משמעותי בשיר היפה הזה. רסיסי סיפורים, רסיסי מידע, והכל 'מתנפץ' בסופו. תודה.

      .

      דרך הגוף

      דרך השתיקות...

       

      נגעת ב-core, יעל.. 

      תיאור יפיפה.

       

      תודה!

       

       

        5/6/11 23:23:
      עדין וארוטי. יפהפה.
        4/6/11 14:01:
      כל כך יפה כל כך חושני ואירוטי ולוטף וכל כך את :-)
        4/6/11 13:58:
      חגיגה משולבת, דיוניסוס ואפולו. נהדר
        4/6/11 12:20:

      יופי של הזיה המשחזרת מגע...

      שבת שלום,

      רמי

       

        4/6/11 11:53:

      אני קולטת המון עצב בשיר.
      ועם העצב הזה יש גם מן ידיעה של 'אם יהיה זה שנית לא הייתי בוחרת אחרת'.
      ובכלל, בבתים הראשונים ניתן לקרוא את השיר כפנייה אל זכר או נקבה. הבית האחרון מנפץ את הנקבה.
      שיר נוקב. תענוג של שירה.
      ג'ודי.

        4/6/11 10:23:

      צטט: Rivka 2011-06-04 03:08:15

      צטט: צלילי הלב 2011-06-03 09:06:30

      ריבקתי, זה יפהההה

       

      אני לא יודעת מה מרגש אותי יותר

      עצם נוכחותך כאן, היות השיר יפה בעינייך או כשאת קוראת לי רבקתי...

       

      תודה, נהדרת שכמותך.


      ואת יקירתי,,,,יש בך את הצד החושני, האמיתי וכל כך נשי שאני אוהבת  בכתיבתך

       

      לכן אני מנכסת לי אותו

      :)

       

        4/6/11 06:29:
      אוי השיתוף הכפוי הזה.................לפעמים דווקה יוצא מתוק מעז :)
        4/6/11 03:59:

      צטט: ארזעמירן 2011-06-04 03:09:22

      והיא שעמדה

       

      שלא אחת בלבד?  -צוחקת-

       

      תודה, ארז... על החיוך הזה ועל היותך כאן.

       

        4/6/11 03:58:

      צטט: ג.ג.ג. 2011-06-04 01:21:08

      גם אני שותקת... חונק... גליה

      .

      נכתב מתוך מחנק, מתוקונת... ממש כך! 

       

        4/6/11 03:57:

      צטט: סיעור. 2011-06-04 01:17:04

      יפה...

      "בשפתיו הצרובות מנשים"

      ושפתייך?

       

      שתי מילות שאהבתי מכל,

      "ליל פריצות",

      אך היו גם ימי פריצות שאזכור, מאוד אזכור.

       

      אגב, הפריצות הזו היא כל נשמת הזכרונות.

       

      נותרת שנונה, כאמור, מאוד.

       

      מוזר...

      אני קוראת אותך, את תגובתך ...

      והשורות שעולות בי

      אינן במילותי אני

      אלא במילותיה אלה של רחל:

       

      "יהי כל עברי חלום נראה אי פעם
      אך במדבר חיי הוא נחל לא אכזב
      אכרע אליו דומם בלי מרד ובלי זעם
      לרוות בו צימאוני בלהט השרב"...

       

      האמנם?

       

       

       

      נותרת נבדל ומפליא במילים, כאמור, כשהיית... :))

       

       

        4/6/11 03:31:
      מה שנודע ומה שלא, מה שנאמר ומה שלא... בסיפור אהבה-בגידה מורכב, החלקים הגלויים והסמויים, המסופרים דרך הגוף, דרך השתיקות, לוקחים כאן חלק משמעותי בשיר היפה הזה. רסיסי סיפורים, רסיסי מידע, והכל 'מתנפץ' בסופו. תודה.
        4/6/11 03:09:
      והיא שעמדה
        4/6/11 03:08:

      צטט: צלילי הלב 2011-06-03 09:06:30

      ריבקתי, זה יפהההה

       

      אני לא יודעת מה מרגש אותי יותר

      עצם נוכחותך כאן, היות השיר יפה בעינייך או כשאת קוראת לי רבקתי...

       

      תודה, נהדרת שכמותך.

        4/6/11 03:06:

      צטט: אוֹצֶרֶת נְשִׁימָה 2011-06-03 08:05:08

      "ולא יכולתי שֵׂאִּתָּה
       עד ידעתי
       היא אומרת שתיקה..."
       
       
      כן.
      כפי שכתבתי ללאהל'ה...
      עבורי - זה שיאו של השיר
      והוא נכתב כמעט מלכתחילה...
      עוד קודם לבתי השיר שלפניו....
       
      אולי כי אחרת, לולא היה הבית האחרון הזה
      לא הייתי יכולה לשאת גם את הכאב שבמילות הבתים שלפניו.
       
       
                       

       

        4/6/11 03:04:

      צטט: Black Mamba 2011-06-02 22:36:44

      זו אומרת וזו שותקת...

       

      והיא הנותנת? :))

       

      כייף לראות אותך גם כאן.

        4/6/11 03:03:

      צטט: yohananpe_1947 2011-06-02 21:28:24

      יש בשירך עומק רב,יופי נשגב ובמילה אחת פשוטה :נפלא!

       

      אני אוהבת כשאתה אוהב, איש יפה ...

       

      ת ו ד ה.

        4/6/11 03:01:

      צטט: Mr. Lonely 2011-06-02 19:57:06

      הצטרכתי לקרוא יותר מפעם
      כדי להבין מי היא
      האומרת שתיקה....
      .
      מ ע ו ל ה ! ! !

      ושוב אני מחייכת בהתרפקות על מחמאה...

       

      תודה, דייב. 

        4/6/11 02:59:

      צטט: הטרמילר 2011-06-02 07:27:58

      מעולה

       

      :))   תודה, דרור.

        4/6/11 02:58:

      צטט: אור2011 2011-06-02 07:24:09

      את הולכת עד הסוף חזק

       

      זו אמירה מחמיאה, אור... תודה!

        4/6/11 02:58:

      צטט: נירניר001 2011-06-02 06:39:24

      חיוךצריך להיות מגיל 16 ומעלה
      לקרוא את השיר היפה הזה
      נכון?
      אני מעל.

       

      אתה מעל, ללא ספק...

      ולא רק בגילך... -מחייכת-

        4/6/11 02:56:

      צטט: leagat 2011-06-02 06:36:17

      היי חברה. אודה שנכנסתי בשל ארבעת השורות הראשונות, שלושת הבתים הראשונים יפים כשיר שלם ומושלם, על השניים האחרונים הייתי מוותרת, הם מנמיכים את השיר, וזו רק דעתי שלי. המשך יום נפלא. לאה

       

      הארה מעניינת, לאהל'ה...

      האמת היא שהתלבטתי לגבי הבית הרביעי, אם לוותר עליו אם לאו... ולבסוף החלטתי להשאירו...

      כי הוא נכתב באותו פרץ בו נכתבו הבתים הקודמים לו, עם אותו גירוי/רגש שעורר את המילים האלה כולן.

      באשר לבתי האחרון - הוא נכתב כמעט בתחילת השיר והוא הוא, לתפיסתי, שיאו.

      תודה, יקירה.

        4/6/11 02:51:

      צטט: תכשיט 2011-06-02 06:30:05

      זה פשוט נהדר....

       

      גם את... כתמיד.

       

      תודה :))

        4/6/11 01:21:
      גם אני שותקת... חונק... גליה
        4/6/11 01:17:

      יפה...

      "בשפתיו הצרובות מנשים"

      ושפתייך?

       

      שתי מילות שאהבתי מכל,

      "ליל פריצות",

      אך היו גם ימי פריצות שאזכור, מאוד אזכור.

       

      אגב, הפריצות הזו היא כל נשמת הזכרונות.

       

      נותרת שנונה, כאמור, מאוד.

        3/6/11 09:06:
      ריבקתי, זה יפהההה
      "ולא יכולתי שֵׂאִּתָּה
       עד ידעתי
       היא אומרת שתיקה..."
       
       
       
       
       
                       
        2/6/11 22:36:
      זו אומרת וזו שותקת...
        2/6/11 21:28:
      יש בשירך עומק רב,יופי נשגב ובמילה אחת פשוטה :נפלא!
        2/6/11 19:57:

      הצטרכתי לקרוא יותר מפעם
      כדי להבין מי היא
      האומרת שתיקה....
      .
      מ ע ו ל ה ! ! !

        2/6/11 07:27:
      מעולה
        2/6/11 07:24:
      את הולכת עד הסוף חזק
        2/6/11 06:39:

      חיוךצריך להיות מגיל 16 ומעלה
      לקרוא את השיר היפה הזה
      נכון?
      אני מעל.

        2/6/11 06:36:
      היי חברה. אודה שנכנסתי בשל ארבעת השורות הראשונות, שלושת הבתים הראשונים יפים כשיר שלם ומושלם, על השניים האחרונים הייתי מוותרת, הם מנמיכים את השיר, וזו רק דעתי שלי. המשך יום נפלא. לאה
        2/6/11 06:30:
      זה פשוט נהדר....

      רשימות של שירים, סיפורים קצרים והגיגים שכתבתי (כולל קישורים) מצויות בדף הראשי שלי.

      פרופיל

      Rivka
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות