1 תגובות   יום חמישי, 2/6/11, 09:45

אני מאתמול יושב מול המיקלדת שובר את הראש על מה לכתוב יש ימים כאלו שאתה מרגיש

יבש ללא יצירה בת זוגתי העירה לי שעדיף לא לכתוב מאשר לכתוב מלל טיפשי והאמת היא שהצדק איתה
וככה בדרכי לעבודה בצוהריים ואני יושב באוטובוס מאזין למוזיקה ברדיו דרך הסלולארי ומחכה לשיחה של בני שמסיים את לימודיו .
קוטע צילצול הטלפון את המוזיקה המיתנגנת מבלי לבדוק עניתי באופן אוט שאני חושב שבני
מעבר לקו מה רבה היתה הפתעתי שקול זר מילא את אוזניי במלל שוטף ללא הפסקה.
שלום אני ... מכלל פיננסים אני מופתע לרגע ומשועשע נותן לבחור להמשיך בדיבור
בטח אתה מיתפלא למה אני מיתקשר אלייך הוא ממשיך בטח אני עונה אוטמטית
אז ככה אדוני אתה יודע ... ופה הוא נותן לי הרצאה קלה על כלל ופועליה.
אני שותק ואז הבחור ממשיך

סך הכניסה שלנו 80000 ש"ח

 


האם אדוני חושב שהוא יחסוך סכום זה בקרוב במשך השנה . והכל בנימה רצינית ובטוחה.
תישמעו אני היתחלתי לצחוק בקול רם מחזיק את הבטן
עד שכל הנוסעים הביטו בי בתדהמה מה קורה לו ראיתי פרצוץ תמהה במבטם.
שמא עניתי לבחור בדמעות מישתנק מהצחוק מעבר לקו עשית לי את היום בעודי ממשיך לגחך בהנאה רק 80000 יפה אמרת.

איך בחור כמוני שמרוויח משכורת מינימום +100 שעות נוספות יכול לשים בצד סכום שכזה.
הבחור לא ידע איך לצאת מהמבוכה וצחוקי המלגלג שיהיה לך יום טוב הוא הימשיך בנימוס
מודה בתבוסתו

אין כמוך עניתי פשוט עשית לי את היום עד עכשיו אני מחייך כל פעם שאני נזכר בשיחה
ההזויה שנתנה לי סיבה מצוינת להעלות הכל על המיקלדת
.

דרג את התוכן: