שלום לכולם

הפעם אני רוצה לבחון יחד איתכם שאלה מענינת העוסקת בעתיד של שטיחי עבודת היד. השאלה לדיון היא האם יש לשטיחים אלו עתיד או האם זו מלאכה ופריט שהופך להיות פריט אספני בלבד. אנסה לבחון סוגיה זו במספר היבטים נרחב החל מהמתחרים  ההבטים האתניים והאנטרפולוגיים ועד ראית מאקרו של הנושא.

ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית הופך יצור של כל מוצר כמעט למאוד מהירה וזולה, גם מוצרים איכותיים הנכנסים לתהליך יצור תעשיתי הופכים במידה ומיצרים אותם במספרים גדולים לזולים ובעיקר זמינים לכל כיס ואדם.

שטיח הינו מוצר בעל יעוד שמתחרה על מיקומו בבית אל מול מוצרים אחרים- רצפות פרקט, אריחי קרמיקה וכמובן בתוך הקטגטריה של השטיחים יש את התחרות עצמה בין שטיחי עבודת יד לשטיחים הארוגים על ידי מכונה. שטיח עבודת יד ככל שיהיה איכותי יותר כך מחירו יעלה , גם שטיחים פשוטים יחסית עקב הזמן הנדרש ליצורם יהיו יחסית יקרים. כלומר שאדם ניגש למילוי הצורך  והרצון של "מהשהוא על הרצפה" עומדות בפניו מגוון אפשרויות במגוון מחירים ואיכויות אשר הוא נדרש להחליט בניהן- מדוע שיבחר בשטיח עבודת יד בעל מחיר יקר יחסית?

תהליך היצורי ההמוני נמצא גם ביצור שטיחי עבודת יד , אנו רואים מפעלים המעסיקים מאות נשים אשר תפקידן לשבת יום עבודה מלא ולארוג שטיחים בדוגמא מסוימת פעם אחר פעם. שטיחים אחרים נארגים בבתים כפריים אך את החומרים הנדרשים לאריגת השטיח  מביא סוחר השטיחים והאריגה מבוצעת שוב בדוגמא מסוימת שוב ושוב (מיקור חוץ של הסוחר ועבודה מהבית של האורגת). מעטים המקרים והמדינות בהם המסורת של אריגת שטיחים ביתית עבור שימוש עצמי עדין קימת וסוג זה של שטיחים חדשים הולך ונעלם. מדינות בהם יוצרו שטיחים בעבודת יד כמו ארצות הבלקן יצור זה הופסק ונעלם. מדינות בהם יצור השטיחים היה חלק מהתרבות עוברות ליצור במפעלים כדוגמת תורכיה ואירן. 

מדינות אחרות מעודדות יצור של שטיחים ליצוא וכך הופכות את היצור לסמי תעשיתי- לדוגמא תורכמניסטן.

מדינות פחות מפותחות אריגת שטיחים עדין משמשת תעשיה המכניסה לעוסקים בה הכנסה נאה (יחסית) לדוגמא פקיסטן ואפגניסטן. גם במדינות אלו השטיח הופך ליצור סמי תעשיתי וכך מאבד את האוטנטיות שלו זאת לצד עלית המחיר עם עלית עלות העבודה הכוללת.

מתוך סקירה קצרה זו ניתן להבין כי היצור האוטנטי הביתי המחובר למסורת השבטית המקומית הולך ונעלם אם לא נעלם כבר. שטיחי עבודת היד ממשיכים להמכר אבל יותר כפריט איכות המשדר יוקרה ומעמד ומכוון לפלחי שוק מאוד מסוימים ומוגדרים של אוכלוסיה מבוססת ובכך מגבלים את תפוצתם.

ידע הולך ונעלם- יצור שטיחים ידנית על כל תהליך היצור מיצור הצמר דרך התהליך הצביעה ועד סיום האריגה הינו מלאכה המחייבת ידע רב ובעיקר ניסיון רב שנים. ככל שיתמעטו האנשים בעוסקים בכך ילך הידע הזה ויאבד. שימוש הידע אינו רק בספרים או במרחב הוירטואלי של האינטרנט- במידה ואדם לא עוסק בו באופן רציף לא תעזור כל נוסחה או שרטוט על מנת ליצר שטיח. 

לסיכום- כאשר מבצעים ניתוח SWOT על שוק שטיחי עבודת היד ניתן לזהות כי קימים מתחרים רבים, השטיחים האלו מכוונים לפלח שוק צר יחסית וונמצאים ברמת סיכון של אובדן ידע. ההזדמנות העיקרית מגיעה מכוון הרצון של מדינות לשמר את המסורת וזאת על ידי לימוד הנושא. כמובן ככל שההיצע יקטן במרמת ביקוש נתונה כך כוחות השוק יביאו להגדלת ההיצע העתידי.

לדעתי בניתוח כלל הרכיבים אנו צופים באומנות שהולכת ונעלמת. רמת הסיכונים וההתחרות בשוק זה גדולים ולמרות שתרבויות וחברות רבות עדין פועלות התחום יצור השטיחים לאט לאט נראה לצערי כי ענף זה הולך וקטן. שטיחים לאספנים ושטיחי איכות תמיד יהיו אך מספר יקטן והתפוצה ההמונית של אומנות זו תעלם.

בנימה "אופטימית" זו אסיים  ובעיני במיוחד לאור הסיכום הדבר דוחף אותי ללמוד עוד בתחום זה.

אשמח להערות ודעות נוספות

יום טוב