כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שושי שמיר

    0

    מקום לתיקון: בְּעַיִּן חִבָּה

    16 תגובות   יום חמישי, 2/6/11, 21:35

    בְּעַיִּן חִבָּה

     

    מִי יֹאמַר לָמָה אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת עַל שִׁירָה.

    יוֹם יוֹם אֲנִי נִשְׁבַּעַת לְהַאֲרִיךְ שׁוּרוֹת. שֶׁהַטֶקְסְט

    יְמַלֵּל אֶת הַחַיִּים עַצְמָם, יִהְיֶה מְדֻבָּב בְּגּוּף, יְתַרְגֵּם

    מִיַּם אֶל יַם אֶת מַסַּע הַלְּבָבוֹת לִתְּנוּעָה ווֹקָאלִית,

    לֹא רַק פְּעִימָה וְתִקְתּוּק, לֹא רַק נִקּוּד סְפֶּצִיפִי. הֲלָכָה

    לְמַעֲשֶׂה וּבְרֹחַב יָד, בִּנְּדִיבוּת, בְּעִוָּרוֹן הָרְאָיוֹת, יַעֲלֶה

    גְּבוּרוֹת בְּמֶרְחָב הַסִפּוּר. לֹא שֶׁקֶר-הַחֵ"ן, לֹא הֵבֶל-הַיֹּפִי

    בִּקַּשְׁתִּי, מַאֲרָב הַלּוֹחֶמֶת בִּקַּשְׁתִּי, נוֹפֶלֶת בִּשְּׁבִי קָרְבָּנָה,

    וְהִנֵּה נִתְפַּסְתִּי בְּמַעֲקָשַׁי, עֲקוּרָה מִנֶּפֶשׁ,

    רוֹקֶמֶת פְּנֵי לֵיצָן מְכֻרְכְּמֵי בְּכִי מוּל הַמַּרְאָה

    וְחוֹרֶצֶת אוֹתָם מִיָּד לְמַסֵּכַת צְחוֹק לִפְעֹר מַעֲבָרִים לִנְּשִׁימָה,

    תּוֹבַעַת: יוּבְאוּ הַנֶּאֱשָׁמִים לְמִשְׁפָּט. כְּאִלּוּ דִינָם

    יִקְבַּע אֶת גּוֹרָלִי. עוֹד יוֹם, וַאֲנִי מְנַשְׁנֶשֶׁת אֵצֶל אֲחֵרִים.

    שִׁכּוֹר הָעֵט אוֹ רַק הַיָּד עִלֵּגֶת? מִדֵּי פַּעַם קוֹפֶצֶת כְּאִלּוּ נֶעֱקַצְתִּי,

    רוֹגֶמֶת אֲבָנִים מִלִּים בְּגֵו עַיֵּף מִנְשֹׂא. הַקָּפֶה שֶׁלִּי הוּא

    אֵשֶׁל אַבְרָהָם, פָּתוּחַ לְרוּחוֹת. אוּלַי בְּעִיר אֲחֶרֶת,

    לִימָסוֹל אוֹ פְּרָאג, הוּא מִתְיַצֵּב בְּצַו הַפָּרִיץ,

    אֶתְנָן רָאוּי שְׂכַר נְדוּדָיו. וַאֲנִי עַל כִּסְאִי הַקָּלוּעַ,

    וַאֲנִי נֶאֱחֶזֶת בִּקְּצֵה אֶצְבָּעַי בְּפִתְקָה מְקֻמֶּטֶת

    תַּ"ק פַּרְסָה מֵאֲנָ"שׁ*. אֲנִי הַמוֹכָּ"ז* וּלְמִי אֶמְסוֹר, הֲרֵי

    נַתְבַּ"ג עַל פְּלָנֵטָה אֲחֶרֶת, הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי סְמוּיָה אוֹ סוּמָא

    מִי יוֹבִיל אֶת כְּתַב הַהַרְשָׁאָה, מִי יִרְאֶה אוֹתִי בְּעַיִּן חִבָּה, יֹאמַר

    יַפְיַפִית הַיּוֹם, כְּתָמַיִּךְ זָהָב, קְמָטַיִּךְ סַלְסְלֵי-שֵׁשׁ לִצְוָאר מַלְכָּה. מִי

    יִשְׁקֹל אֶת חוּטֵי שֵׂיבָתִי בְּמֹאזְנֵי כֶּסֶף. הוֹ, רְחוֹקָה

    מֶרְחָק אֲנָחָה מֵהַבְּכִי הַגָּדוֹל, מִשֶּׁפַע סַסְגוֹנֵי זְרִימָתוֹ, לֹא תָּכְנִית

    נִישָׁה אֲנִי, לֹא חַד מְמַדַּי. מַשַּׁק כַּנְפֵי הָאֵלָה

    הַאֲהוּבָה מַשִּׁיב מְעוֹפִי וַאֲנִי מִשֶּׁלָּה, שִׁפְחָה וַאֲדוֹנִית.

    ©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, 1-2 ביוני 2011, פלורנטין 10

    *המוכ"ז מאנ"ש (המוסר כתב זה מאנשי שלומנו) - אומרים שבמפאי ציידו אנשים בפתק כזה לשם פרוטקציה

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/6/11 15:51:
      תודה לולה
        8/6/11 15:37:

      דיאלוג פנימי פילוסופי של יוצרת מוכשרת שעודה מגששת את הדרך האולטימטיבית להתגשמות השירה.

      הטקסט העשיר מתאר בעצם שאיפה או פנטזיה בעיקר בעיני עצמה והוא מכיל דבר והיפוכו ואהבתי את החיפוש אחר מליצי יושר ובכלל, כאשר הכותבת רואה את עצמה מאד שונה מהיתר, כאילו המרכבה שלה על פלנטה אחרת.

       

      - נוֹפֶלֶת בִּשְּׁבִי קָרְבָּנָה

      - רוֹקֶמֶת פְּנֵי לֵיצָן מְכֻרְכְּמֵי בְּכִי

      - שִׁפְחָה וַאֲדוֹנִית

       

      והשאלות נותרות ללא תשובה:

       

      מִי יוֹבִיל אֶת כְּתַב הַהַרְשָׁאָה, מִי יִרְאֶה אוֹתִי בְּעַיִּן חִבָּה

      מִי יִשְׁקֹל אֶת חוּטֵי שֵׂיבָתִי בְּמֹאזְנֵי כֶּסֶף.

       

      להבנתי המשפט האחרון מסכם את האינטרקציה האמביוולנטית של הכותבת עם שירתה או כפי שהבנתי האלה:

       

      - מַשַּׁק כַּנְפֵי הָאֵלָה הַאֲהוּבָה מַשִּׁיב מְעוֹפִי וַאֲנִי מִשֶּׁלָּה, שִׁפְחָה וַאֲדוֹנִית.

       

       

       

      מאד מאד יפה ועם הרבה חומר למחשבה

      חג שמח

       

       

        5/6/11 09:51:
      תודה שמעון. שוב אעתיק גם לפייס את תגובתך. ובעניין אחר. אולי לו הכרתני מעט יותר היית סבור... :) אשר לפרסום - לא יודעת איך ואין לי כוחות לעסוק בזה. עזרה?
        5/6/11 09:39:
      בניגוד לשיריך האחרונים השיר העשיר (מאוד) הזה הוא שוב נראה לעיני יותר אסוציאטיבי-פרוע, כמי שאינו נשלט בידי יד כותבת יציבה, שיש בה עליות ומורדות -
       שִׁכּוֹר הָעֵט אוֹ רַק הַיָּד עִלֵּגֶת? מִדֵּי פַּעַם קוֹפֶצֶת כְּאִלּוּ נֶעֱקַצְתִּי, רוֹגֶמֶת אֲבָנִים מִלִּים בְּגֵו עַיֵּף מִנְשֹׂא 
      ולמרות זאת אפשר לתת בשיר סימנים ברורים והגיונו ניתן לפענוח - שכן ניכר למשל שהוא עוסק ביסודות ההשראה וההשפעה על הכותבת, ויחסיה עם כתיבתה, שהם כמדומני כמוצהר בשיר , היא גם המלכה/אדונית וגם השפחה/משרתת. ועוד יסודות עמוקים יותר הנובע כך נראה מנסיבות חיי הכותבת. 
      וגם השפה משרתת את האמירות, ובהתאם יש בה משלבים שונים. מחד היא ממריאה לגבהים עד לשמי-הפאתוס והמליצה, כמעט, בכללה לשון שיר השירים יַפְיַפִית הַיּוֹם, כְּתָמַיִּךְ זָהָב, קְמָטַיִּךְ סַלְסְלֵי-שֵׁשׁ לִצְוָאר מַלְכָּה
      מאידך יש בו בעיקר שפה מודרנית. ויש בו אף מעט סלנג": וַאֲנִי מְנַשְׁנֶשֶׁת...
      ומול שירי השירים העברי-טהור, יש גם שפת לעז: "טקסט", "ספציפי", לוקאלי.."נישה".
      אכן לא תכנית נישה שירתך. אינה פעוטה ואינה גחמה. העוצמות בה "מטורפות" (אלמלא הכרתיך אמנם מעט הייתי סבור ...) ואף ששיר זה כבד לקורא התם, שוב אני טוען : השירים חייבים בפרסום.
        4/6/11 16:08:
      תודה רבה לך רפאלה
        4/6/11 15:05:
      שוש יקרה, את כל פעם מרגשת אותי מחדש. כל שיר שלך נותן לי חומר למחשבה...אוהבת את סגנונך. *********

      צטט: שושי1 2011-06-03 14:33:01

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-06-03 13:40:38

      השיר הזה ממש חושף בעיני איזה אישיות עמוקה יש לך וכמה תבונה יש בך והיכולת הזו שלך לראות הכל. ככה זה בעיני לפחות. מצויין ודורש קריאה שנייה שלישית וגם עשירית לעמוד על כל עומקו. שב'ש ממיאמי.

      תודה רונית, אני כל כך שמחה שאהבת את השיר הזה :)

       

      אני אוהבת את כל מה שאת כותבת. את כותבת מיוחדת בעיני וגם אשה כזו. וחוץ מזה מתגעגעת אלייך. (:

        3/6/11 15:21:

      כתבת מקסים ומרגש.

      אוהבת לבקרך יקירה.

       

      שבת שלום וקסומה.

      לך ולכל משפחתך.

      ''

       

      ''
      אין לי כוכב לתת אבל חיבוקי באהבה יש....נשיקה
        3/6/11 14:33:

      צטט: leagat 2011-06-03 13:46:09

      ועדיין אין בכוחה של המילה להביע, לא כמו גוון קול, תנועת גוף, יד, ליטוף, מכה. לא כהבעת פנים, עיניים, דומיה. דלה המילה, לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן; וּלְךָ יְשֻׁלַּם-נֶדֶר > תהילים ס"ה,

      הצדק איתך, כמובן, אבל נמשיך ונמשיך לנסות

        3/6/11 14:33:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-06-03 13:40:38

      השיר הזה ממש חושף בעיני איזה אישיות עמוקה יש לך וכמה תבונה יש בך והיכולת הזו שלך לראות הכל. ככה זה בעיני לפחות. מצויין ודורש קריאה שנייה שלישית וגם עשירית לעמוד על כל עומקו. שב'ש ממיאמי.

      תודה רונית, אני כל כך שמחה שאהבת את השיר הזה :)

        3/6/11 13:46:
      ועדיין אין בכוחה של המילה להביע, לא כמו גוון קול, תנועת גוף, יד, ליטוף, מכה. לא כהבעת פנים, עיניים, דומיה. דלה המילה, לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן; וּלְךָ יְשֻׁלַּם-נֶדֶר > תהילים ס"ה,
      השיר הזה ממש חושף בעיני איזה אישיות עמוקה יש לך וכמה תבונה יש בך והיכולת הזו שלך לראות הכל. ככה זה בעיני לפחות. מצויין ודורש קריאה שנייה שלישית וגם עשירית לעמוד על כל עומקו. שב'ש ממיאמי.
        3/6/11 11:14:
      תודה פנינה, ריגשת אותי בדברייך
        3/6/11 09:03:

      שירת חייך. בוודאי שאת מתעקשת. את כותבת נהדר
      ואת עצמך את מטיבה לכתוב בשירה.
      שֶׁהַטֶקְסְט יְמַלֵּל אֶת הַחַיִּים עַצְמָם, יִהְיֶה מְדֻבָּב בְּגּוּף, יְתַרְגֵּם
      מִיַּם אֶל יַם אֶת מַסַּע הַלְּבָבוֹת לִתְּנוּעָה ווֹקָאלִית,

      לֹא רַק פְּעִימָה וְתִקְתּוּק, לֹא רַק נִקּוּד סְפֶּצִיפִי.

       


      רוֹגֶמֶת אֲבָנִים מִלִּים בְּגֵו עַיֵּף מִנְשֹׂא.

       

      את שפחה אדונית של שירייך.

        3/6/11 05:42:
      תודה גליתוש :)
        3/6/11 04:12:
      אני מחבבת מאד את הכתיבה הזאת, תרגום מדובב בגוף השיר.