היא צועדת בעקבים גבוהים, ובקול צעדים רמים כל פסיעה את הלב הפעימה והלב אומר מה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים, בַּת-נָדִיב; חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ- כְּמוֹ חֲלָאִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן.
כולה הדורה וכבודה, ומבטה הצית שלהבת מדורה. ונפש מהרהרת
הִנָּךְ יָפָה- עֵינַיִךְ יוֹנִים
היא ממלמלת בחן וטעם מותירה ניחוח רענן והלשון מרננת ּובָרוּךְ טַעְמֵךְ, וּבְרוּכָה אָתְּ
תאוה שוטפת ונפש יוקדת במחול תשוקה רוקדת והקול מכריז ואומר:
מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ- אַהֲבָה, בַּתַּעֲנוּגִים
*הפוסט נכתב לפני כשנתיים ועבר שינויים קלים.
|
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבת הקוצרים בשיבלים
העולות להם בעצי האהבה
תודה לך ושבוע נפלא לך
שיר השירים זו מגילה רבת עניין הן ללמדה והן ללומדה והן להרהר בה ובעולה ממנה
תודה לך ושבוע מואר לך
תודה לך ושבוע מתוק לך