יוזמה בווריפון. על לוח המודעות נכתב שמתארגנת קבוצת קט רגל .בשולי המודעה מישהו הוסיף בכתב יד שגם שחקנים חטייארים מוזמנים.
כשפנו אלי סרבתי. הסכנה של פציעה, שעלולה להשבית אותי בעבודה של מכירת קופות רושמות, גברה על הרצון לשחק שעדיין מקנן בי.
לפני כשבועיים,בשבת,חלפתי באופניי, במושב, בסמוך לקבוצת ילדים שהתרוצצה סביב כדור על מרבד דשא מטופח. רציתי להצטרף אליהם ,אחרי כל השנים האלה, וסיכויי הקבלה שלי היו לא רעים בגלל שיכולתי לאזן את מספרם הלא זוגי. אבל פערי הגילאים והפחד מסרוב עשו את שלהם וויתרתי גם על זה.
לפני מספר ימים התקנתי קופה רושמת נורית למגן עבר בקבוצת פאר בכדורגל הישראלי שנודעה בהתקפתה הקטלנית. הפועל פ"ת. השחקן לשעבר סיפר לי,בין השאר,על משחק שבו הם פיגרו ב-3 שערים ולבסוף ניצחו 4:3 .מבדיקה ברשת מסתבר שאכן זה היה המשחק בהא הידיעה שלהם . ואם כבר נזכרים, גם לי יש משחק שאני לא שוכח ואסור לי לשכוח.
הגעתי לקיבוץ בגיל 14 כילד חוץ. הקיבוץ שכן בגליל התחתון בלב נוף מדהים ונודע בקרב המתנדבות כ"קיבוץ הליברלי מהגליל",קיבוץ של צעירים ללא האווירה הכבדה שאפפה קיבוצים של ניצולי שואה. בשבילי,כמי שהגיע מהג'יפה, הקיבוץ הזה היה גן עדן עלי אדמות. השקעתי את כל כולי להקלט בו. במסגרת זו עשיתי את צעדי הראשונים בנבחרת הכדורגל של הקיבוץ. אני וז'אן קלוד,חבר הקיבוץ ,התמודדנו על תפקיד השוער. ז'אן קלוד היה אמנם מבוגר וידע להתלבש למשחקים כמו היה שוער נבחרת ברזיל, אבל למזלי לא היה מציאה גדולה בתפקיד הזה.
והנה,בשבת אחת, נקבע המשחק הגורלי נגד הגרמנים. הגרמנים היו משלחת מתנדבים -תופעה מאמצע שנות הששים של המאה הקודמת,כחלק מנסיון הפיוס של גרמניה עם מדינת היהודים.
כל הקיבוץ הגיע לחזות במשחק הבינלאומי הזה ועלי,הנער הקטן, נפל הכבוד להגן על שער הקיבוץ והעם. אני זוכר שנתתי שם את משחקי הטוב ביותר ואולי את משחק חיי. זינקתי בלי לחוס על גופי לרגלי החלוצים הגרמנים. אבל אפיזודה אחת איני יכול לשכוח. איני יכול לשכוח את הצמרמורת שחלפה בגופי כשהחלוץ המרכזי שלהם,שהיה פרופסור ומנהיג המשלחת,ליטף את שערי לאחר שהתעופפתי לעברו בחצי גובה וחילצתי ממנו כדור. הגרמני לא ידע מן הסתם שהנער הישראלי השזוף,החסון, ויפה הבלורית שאותו ליטף היה גם דור שני לניצולי שואה,ילד יהודי שגדל בצילה.
המשחק היה מרתק ונגמר בניצחון על הנאצים,סליחה,הגרמנים, 4:2 .
בדיעבד,אני חושד בגרמנים שלא נתנו את כל מה שהיה להם. אפשר שבכלל השואה היא זו שהכריעה את גורל המשחק הזה. |