"קדימה" חולמת על הקדמת הבחירות כדי לשוב לשלטון, אך באחרונה גם שם מבינים שהחלום הזה, בשלב הנוכחי לפחות, הולך ומתרחק. הסקרים אומנם ממשיכים להעניק לה מספר מכובד של מנדטים, אך במקביל, גוש הימין וגם הליכוד הולך ומתחזק. וכפי שזה הנראה כיום, גם לאחר הבחירות הבאות, בנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה ולא גב´ לבני או כל מי שייבחר במקומה לראשות "קדימה".

הצרות נוחתות על "קדימה" בצרורות. רק לא מזמן הם חשו כרוכבים על גל המחאה הציבורית בשל התייקרות המחירים, ובעיקר מחירי הדלק, אך הגל הזה, לפחות לעת עתה נגמר, והכל שבו אל המציאות והשגרה. וזו, מבחינת "קדימה", לחלוטין אינה מחייכת ומשביעה נחת.

ביקורו של בנימין נתניהו, בוושינגטון, זכה להצלחה גדולה מאד. הוא שב משם עטור תהילה, והציבור במדינת ישראל הושפע מאד מעוצמת וכמות מחיאות הכפיים שזכה שם. גם העמדות המדיניות שהציג נתניהו בארצות הברית, משקפות את הקונצנזוס הישראלי. הסקרים שיקפו מיידית את אירועי וושינגטון. הליכוד עלה, נתניהו התחזק, בעוד קדימה והשמאל מדשדשים מאחור בפער ניכר ובולט.

לקדימה בעיה מהותית ואמיתית. נתניהו ניכס לעצמו עמדות שונות לחלוטין מאלו שעמן התמודד בבחירות האחרונות. אז הוא היה נגד מדינה פלשתינאית או הורדת התנחלויות, היום הוא בעד. אז הוא לא הסכים לדבר על קווי 67´, היום הוא מוכן לדבר על קווי 67´ פלוס גושי ההתנחלויות ותיקוני גבול כאלה ואחרים. בעצם אלו עמדות שעד לא מכבר היו של קדימה, אבל היום נתניהו בעורמה ובחוכמה ניכס אותן לעצמו. וקדימה, אם חפצת חיים היא, צריכה ללכת יותר שמאלה. להכיר למשל בזכות השיבה, בחלוקת ירושלים, בחזרה לקווי 67´ ממש, בויתור מלא על נוכחות בבקעת הירדן וכדו´.

הבעיה היא, שאם תנהג כך, היא תהיה יותר מרצ או עבודה מאשר קדימה, ואז הבעיה שתתייצב בפניה תהיה כפולה: היא גם עשויה לאבד מנדטים למפלגות הללו, משום שהציבור יעדיף את המקור ולא החיקוי, וגם תתרחק מן הקונצנזוס בארץ, צעד שירחיק ממנה את קולות המרכז הרבים שקיבלה בבחירות שעברו, והללו ייאלצו לחפש לעצמם בית אחר. אולי בליכוד.

לקדימה אין ברירה אלא להיות אופוזיציה לוחמת, אם היא מעוניינת להציג את עצמה כאלטרנטיבה לשלטון הנוכחי. הבעיה היא, שהעמדות שלה זהות כמעט לחלוטין לאלו של הליכוד. אז כיצד מציגים אופוזיציה במצב כזה?

כדי להמחיש את הדברים נשאל: אילו היה נתניהו מניח בפני אנשי קדימה את נאומו בקונגרס בטרם עלה שם על הבימה לנאום, ומבקש מהם לציין מה לא מתאים להם בנאום או לשנות משהו מן הנאמר שם. האם היה להם משהו לשנות? לא בטוח. האם היו יכולים להצביע על משפט אחד שלו הם אינם מסכימים? ספק רב.

אז למה שהבוחר שהעמדות הללו מתאימות לו יצביע לקדימה, אם הוא יכול להצביע לליכוד?

קדימה צופה בדאגה גם לעבר האירועים בעבודה. בשבוע הבא ייסגר שם המפקד המתקיים לקראת בחירת היו"ר החדש של המפלגה, ובסביבתה של לבני חוששים מאד מבחירתו של עמרם מצנע. הם רוצים מאד שפרץ ייבחר, משום שמצנע, כך הם מפחדים, ייקח מהם הרבה קולות של אנשי שמאל, בעיקר אשכנזים ומבוססים, שהצביעו עבורם בפעם הקודמת.

מנגד, אם פרץ ייבחר, הבעיה שתעמוד בפתחם של אנשי לבני תהיה דווקא שאול מופז. משום שבמקרה כזה עשויים מתפקדי קדימה, שגם הם יידרשו בעוד זמן מה לבחור יו"ר חדש, להחליט שעדיף להעמיד בראש המפלגה דווקא את שאול מופז, משום שרק הוא זה שיכול מחד למשוך קולות מהעבודה בראשות פרץ, קולות של אנשי עיירות הפיתוח והשכונות, ומאידך, להתמודד על הקולות האלה גם מול הליכוד ונתניהו.

ואחרון לא חביב, בסוף השבוע פורסם בתקשורת תחקיר מאד לא מלבב על ההתנהלות הכספית של "קדימה". על הבזבוזים שם, על המנגנון המנופח, על המשכורות הבלתי הגיוניות ועל הגירעונות הכספיים העמוקים. בניגוד גמור כמובן לדגל הפוליטיקה הנקיה עמו התייצבה מפלגה זו בפני הציבור.

ככה לא מנהלים פוליטיקה נקיה. התחקיר הזה יזנב בקדימה עוד זמן רב, גם אם לבני ואנשיה יזעקו ללא הרף שהם תקנו ושפרו דברים ושזה לא כל כך נוגע להם. כמובן שגם אין כל ספק שהליכוד עוד יעשה שימוש בלתי מבוטל בתחקיר זה ובממצאיו.

אנטישמיות בבית הכרם 

שכונת בית הכרם בירושלים הינה שכונה רגועה ושלווה. מרבית תושביה חילוניים, אך יש בה גם מעט דתיים ואולי קמצוץ של תושבים חרדיים. גם ראש העיריה, ניר ברקת, מתגורר בשכונה הזו, וכך גם סגנו, קובי כחלון. בהחלט יתכן אף שיש עוד בכירים בעיריה שאיוו להם את השכונה הנחמדה הזו למקום מגוריהם.

בירושלים, ההבדלים בין השכונות החרדיות לשכונות האחרות, בולטים מאד לעין (אגב, גם בערים אחרות ההבדלים מאד בולטים. למשל, בין מודיעין למודיעין עילית). ההבדלים בהשקעה של המדינה ניכרים מאד מאד. הניקיון בשכונות החילוניות ובפרט בבית הכרם הוא לעילא ולעילא, הרחובות מצוחצחים, מה שלא תמיד בשכונות החרדיות.

גם השטחים הציבוריים, הפארקים וגינות הירק והמשחק, מצויים בשפע, בנדיבות וברוחב לב בשכונות החילוניות, ובפרט בבית הכרם, מה שאין כן בשכונות החרדיות. שם צריך בדרך כלל זכוכית מגדלת כדי למצוא פיסת ריאה ירוקה למרגוע ולמשחק.

בשכונת בית הכרם, בפרט באזור החדש, ישנם שטחים ירוקים ופתוחים מרווחים ונפלאים. כולל מתקנים ראויים ומכובדים, שכל שכונה בלי ספק היתה מתהדרת בהם. הציבור החרדי בירושלים למשפחותיו, שבקרבו מפעמת כמיהה גדולה לשטחי משחק ומנוחה, החליט לנצל את הפארקים והגנים הללו למרגוע גם עבורו, ופוקד מעת לעת את אותן גינות בצוותא עם ילדיו. למה לא?

וזאת לדעת, מדובר בגנים ציבוריים לכל דבר. לא פרטיים. הכל בבעלות עירונית מלאה, של עיריה המחוייבת לתת שירות שווה וראוי לכל תושביה לגוניהם, ללא יוצא מן הכלל.

דא עקא, שהדבר לא מצא חן בעיני כמה מתושבי השכונה, כולל חברים במינהל הקהילתי של השכונה. הללו לא מסוגלים לסבול שמשפחות חרדיות יהנו גם כן משעה של שקט ושלווה בגן ציבורי מכובד וראוי, והחליטו לפעול כדי להדיר את רגליהם של המשפחות החרדיות מהשכונה, כולל באמצעות פעולות חריגות, רעות ולא מקובלות.

דני טאובר, מראשי המינהל הקהילתי של בית הכרם, הוא אחד מראשי המתנגדים לנוכחות החרדית בגנים הציבוריים של בית הכרם. כואב לו משום מה לראות שגם ילדים עם כיפות ופאות ישחקו ויהנו ואימותיהם תתפוסנה רגע של שלווה על הספסל הסמוך. הוא רוצה לסלק את החרדים מבית הכרם.

לא מכבר ניסו אנשי השכונה הזו למנוע בניית מקווה טהרה באזור, אך ניסיונם לא עלה יפה. גם פנייתם לבג"צ נכשלה. המקווה קם וגם ניצב, והוא פועל ומתפקד לרווחת התושבים.

אולי אחרי שנכשלו במקווה, הם מפנים כעת את זעמם על המשפחות והילדים שכל רצונם הוא קצת לשחק ולפוש.

בכל מקרה, אותו דני טאובר פרסם מאמר בעיתון של שכונת בית הכרם היוצא לאור על ידי המינהל הקהילתי, תחת הכותרת "חרדים על בית הכרם". המאמר כולו נועד למטרה אחת: הוראות הפעלה לתושבים, כיצד לנהוג ומה לעשות כדי לזרוק את החרדים שמגיעים לגינות ולפארקים הירוקים של בית הכרם. כאילו זה היה נכס פרטי שלו או של המינהל הקהילתי השכונתי. האיש לא מסתתר תחת מילים מכובסות ולא מנסה לטשטש את כוונותיו. הוא ברור וחד משמעי בעניין זה.

מבלי להיכנס לפרטי פרטים של הנאמר באותו מאמר ולאותן הוראות גועליות שמר טאובר מחלק לתושבי שכונתו, נציין רק, כי הוא מייעץ לתושבים גם לנקוט במעשים לא קונבנציונאליים כלפי הציבור החרדי שמגיע לשם. כולל לחשוף אותם לדברים שהם לא רוצים להיחשף, וכיוצא בזה פטנטים שונים ומשונים, רעים ומרושעים. הוא גם קורא להתקיף חרדים מילולית, ובקיצור לפעול כך שירגישו בלתי רצויים במקום ולא יגיעו יותר.

הפתרון לכך הוא כמובן פשוט מאד. הורים יקרים, תמשיכו להגיע לפארקים של בית הכרם, בדיוק כמו לכל מקום ציבורי אחר בירושלים. כמובן שצריך להתנהג יפה ולשמור על הילדים שלא יזיקו, לא יקלקלו ולא ילכלכו, אך לא פחות, לאור התנהגותו של אותו איש ציבור פגע רע, שמרו על ילדיכם מפני פגיעתם של אלו שהושפעו מן המאמר האנטישמי הנ"ל. שמרו עליהם מכל משמר. פיזית ורוחנית. שהרי אנו יודעים היטב שהמרחק בין דיבורים למעשים הינו קצר ביותר, ולא מן הנמנע גם שמישהו שהושפע מן המאמר יקום ויעשה מעשה, ואולי אף יטול מספריים לגזוז פיאות, למשל. למה לא? אם "יודן ריין", אז עד הסוף.

כדי שלא לפגוע בכל תושבי בית הכרם, יש להדגיש, כי לא כל תושבי השכונה מסכימים או הסכימו עם הגישה האנטישמית הארורה והגזענית הזו. רבים מהם הביעו כעס על כך, והתקוממו כנגד המגמה והכוונה לפעול להצרת הציבור החרדי מלהגיע לגנים הציבוריים. מדובר בעיקר, אבל לא רק, בציבור הדתי שבשכונה, שחש כי ההתנהגות הזו מזכירה לו התנהגות שהיתה נהוגה ומקובלת נגד היהודים בימים אפלים שהתרחשו רק לפני כמה עשרות שנים על אדמת אירופה.

אבל השאלה הגדולה היא, מדוע המערכת הפוליטית והתקשורת שותקת ומחשה אל מול האנטישמיות הזולה הזו? מדוע לא קמה כל זעקה אל מול ההתנהגות הברברית והמקוממת הגלויה לעין כל, ועוד מצד איש ציבור? הרי אילו היה, למשל, נכתב מאמר דומה הקורא לזרוק את האתיופים, או הרוסים, או אפילו הערבים, מהגינות והפארקים של בית הכרם, אמות הסיפים היו נעות. מיד היו בוודאי מוגשות בכנסת הצעות דחופות לסדר היום, תלונה במשטרה, בקשה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה, שרים וחברי כנסת היו מגיבים, ואפילו יו"ר הכנסת היה מן הסתם יוצא בהודעת גינוי חריפה משלו. אז מדוע כאשר מדובר בחרדים הכל מותר? מדוע אז שקט ושלווה, כאילו לא קרה כלום?

הציבור החרדי בירושלים משלם ארנונה בדיוק כמו כל ציבור אחר בעיר, וזכאי ליהנות מכל מנעמי העיר בדיוק כפי שתושבי בית הכרם זכאים. זה שבחרו למקם את הפארקים והגינות הגדולות דווקא בבית הכרם, לא גורע כהוא זה מן הזכות של התושב החרדי ליהנות גם הוא מן הפארק העירוני.

אסור שיהיה "יודן ריין" בירושלים או "איזור ארי" שבו ליהודי כזה מותר להיכנס וליהודי אחר אסור. וחבל שהפוליטיקאים ונציגי הציבור, וכמוהם גם כלי התקשורת שרוממות הדמוקרטיה והליברליות בגרונם, מתעלמים ממעשים חמורים ומזעזעים שכאלה, רק בגלל שהם מופנים כלפי הציבור החרדי.