כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הומור וחרוזים

    בעיה של לוחות זמנים...

    10 תגובות   יום שישי , 3/6/11, 08:30
    בעיה של לוחות הזמנים...

      

    בשורה הזו אני בהווה המוכר,

    השורה הבאה היא בכלל בעתיד,

    ועכשיו השורה שהייתה העתיד היא עבר,

    והשורה הזו היא ההווה, תמיד...

     

    עכשיו כל הבית הראשון הוא עבר,

    ואני בבית השני, יענו ההווה שלי,

    האם המעגל הזה מתי שהוא נגמר ?

    עבר, הווה ,עתיד, זה לא בשבילי...

      

    והפוסט הזה, שלפני רגע היה עתיד,

    עכשיו, כבר להווה הוא שייך,

    להבדיל מקודמיו ששייכים לעבר תמיד,

    יש לו עוד רגע בהווה, ואז הוא ישכח...

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/6/11 23:56:
      מזל שבכתיבה אפשר לחזור לשורה הקודמת ואז כאילו להחזיר את הרגע :)
        8/6/11 21:00:

      מה זאת כל הפילוסופיה הזאת.

      חכה לאוגוסט עם בעיות בהווה.

      תחשוב על האביב בענייני עבר,

      והעתיד תמיד מחייך.

      מה אני בכלל מגיב על זה?

      מזל שאף אחד כבר לא מבקר בעבר הפוסט הזה.

      נשיקה

        7/6/11 10:08:
      WELLCOME
        7/6/11 09:15:

      העבר -

      כבר נגמר.

      ''

      ההוה - 

      זה כבר.

      ''

      העתיד -

      לא ישוער!

      ''

      (מישהו יודע איך מכוונים שעון חול?)

        6/6/11 22:46:
      כל רגע....והרגע שלו :)
        4/6/11 22:08:

      עבר הווה, עכשיו מחר,

      אמאלה, נשמע מוכר,

      מלא חיצים לי בראשי,

      לכל אחד כיוון אישי.

       

      זה רוצה רק טיולים,

      ההוא חרמן רוצה כחולים,

      והקטנטן רוצה לבכות,

      אז מה עושים, יש הצעות?

       

      עבר הווה, ימינה שמאל,

      לכל אחד כוכב גדול,

      אשר זורח כל הזמן,

      כי העתיד כחול לבן.....

       

        4/6/11 06:26:
      ברוך שובך... חסרת :-)
        3/6/11 22:26:

      ברוך שובך
      כה מוכר

      איך שהזמן טס לו
      זוכרת רק נולדו (איך אביהם צפר בהיסטריה  בדרך לבית יולדות)
      ועכשיו צו גיוס מונח על שולחנם.
      ממליצה לך על
      past present perfect progressive

      מבינים את הזמן הספציפי הזה

      מבינים הכל. 

        3/6/11 16:54:
      :)
        3/6/11 16:28:
      ועכשיו? ועכשיו? - - - - -שמע, אתה פילוסוף, במלוא מובן המילה:-)

      ארכיון

      פרופיל