לקראת נישואי ביתי בחג השבועות

בשבוע הבא ( 7.6.) החלטתי להתוודות.

ועל כן אקרא לו סיפור לחג ....או חגיגה סיבה להגדה

.

לפני כ20 שנה כשעוד הייתי מפזז על רגלי הלכתי לדוג.

התעוררתי בשעה 4 לפנות בוקר,מכין בצק לפיתיון,סנדוויץ

עבורי ובקבוק עם קרח כדי שיהיו לי מיים קרים.

אורז את החכה עם תיק הקרסים ,חוטי דיג ולדרך.

בצפון קרוב לראש הניקרה עולה על שונית ושולח

פתיון על קרס התלויה לחכתי הארוכה כ 9 מטר.

לפעמים עומד לפעמים יושב ,לפעמים דג איזה דג

ואם היה קטן הייתי משליכו למיים עם ברכה לדרך

"לך תקרא לאבא ואמא ואתה לך לגדול דג צעיר"

והנה בוקר אחד חשתי כי ניתפס בחכתי משהו גדול.

גדול וכבד עד כי איני יכול להרימו.החכה עומדת להשבר מרוב עומס.

לפתע ממש לידי מתרומם ראש של יפיפיה וצועק בשפה

לא מובנת .הייתי בשוק ולא זזתי.

עלתה לה בת ים ,נימפה מהאגדות,יפיפיה ופשוט בוכה.

הקרס ניתקעה לה בכתף.

התחלתי להתעורר מההלם הראשוני ,סימנתי לה להתקרב

ואז בעזרת השפיץ פלייר שיחררתי אותה.

התבוננתי ביופיה והיא דיברה בשפה לא מובנת עלתה על השונית

סימנה לי להתקרב .התקרבתי במעין פחד,סקרנות והיא פשוט

ליטפה אותי ,נישקה אותי ולאט לאט נישכבתי לידהו......

וכך המשיך הרומן ביננו מספר חודשים.

כדי שזוגתי לא תחשוד הייתה בת הים מכינה לי מספר דגים

כדי שאראה מה תפסתי.

השכן שלי נידבק אלי יום אחד והחליט להצטרף אלי.לא ידעתי

מה לעשות וחשבתי איך לסמן לה לא לעלות לשפת המים.

אכן היא ראתה וברחה.השכן הספיק לראות משהו וצעק

"איזה דג גדול "......

לאחר מספר ימים סיפר לי השכן שקנה קרסים גדולים וחוט דייג עבה

למקרה ויבוא הדג הגדול כביכול.צחקתי בליבי .....דג גדול.

והנה ביום שישי השכן מזמין אותנו לאכול מדגי הים אותם תפס.

לא יכולנו לסרב ובאנו לאכול.

אכן היו נתחי דג יפים ,טעימים בכמות יפה.אכלנו בכייף,שתינו יין.

זוגתי הללה ושיבחה את השכן ששללו כה רב וטעים ולעגה לי

שאני הדייג כה הרבה זמן לא מביא כל כך הרבה וטוב.

לאחר שסיימנו לאכול סיפר השכן."אתה זוכר אתהדג הגדול שראינו"

תפסתי אותו,מין יצור שדומה לבת ים....מלא בשר.........

החוורתי,הכל עלה לי למעלה ופשוט ברחתי......

את אהובתי אכלתי ?

חג שבועות שמח,שבת שלום