על פי חוק, אדם הנפגע עקב מעשה או מחדל רפואי ומבקש לממש את זכויותיו בהליך משפטי לשם קבלת הפיצוי המגיע לו, נדרש לצרף יחד עם כתב תביעתו חוות דעת רפואית, העוסקת הן בשאלת הרשלנות הרפואית והן בשאלת הנזק. מתוקף תפקידי, פונים אלי לא מעט נפגעי רשלנות רפואית המבקשים לממש את זכויותיהם עקב טיפול רפואי לקוי כזה או אחר, אשר נגרם להם לטענתם. במסגרת פגישת הייעוץ עלי לבחון את המקרה וסיכויו, וכן להסביר להם על ההליך בערכאות השיפוטיות ועלויות ניהולו. מלבד לקושי באיתור מומחה רפואי שיסכים לכתוב חוות דעת (שזה נושא נפרד לדיון), הקושי האמיתי של כל עורך דין רשלנות רפואית בתחום, הוא הצורך להסביר לנפגע שלא די ברשומות הרפואיות או בעדויות אחרות. נכון, על מנת להוכיח תביעת רשלנות רפואית על הנפגע להיפרד מסך של 5,000 - 15,000 ש"ח ~ שהינו סכום בלתי מבוטל אשר אותו למרבה הצער קשה מאוד להוזיל בשל דרישות המומחים, אך לצד העלויות צריך לזכור את התועלות ופוטנציאל הפיצוי הסופי. אם הנפגע מאמין בתביעתו ולצידו מומחה טוב ובעל שם המוכן ללוות את תביעתו מן הפן הרפואי, אז למה לא ? הרי ממילא הוצאות אלה ישוקללו במסגרת הוצאות ההליך כולו. למרות זאת, אינני מבקש להיכנס לסוגיית העלות במסגרת פוסט זה, אלא להדגיש את החשיבות הרבה שיש בחוות הדעת מן הבחינה המהותית. השיקול הכלכלי הינו בהחלט חשוב, אך עורך דין רשלנות רפואית מקצוען חייב לנתק את עצמו מתחושות הייאוש והתסכול שיש כל נושא העלויות אשר מעמיד קושי רב וממשי בפני נפגעים רבים, ולהתייחס לתיק בעיניים משפטיות. לאחרונה נתקלתי בפסק דין של בית המשפט העליון הממחיש ביתר שאת את חשיבות הנושא והחלטתי להביאו לידיעתכם - רשלנות רפואית נפקות חוות הדעת הרפואיות. כנסו לקישור, קראו והוסיפו את תגובתכם בחלק "תגובות" באתר בו פורסמה הכתבה. חשוב לדעת !
קריאה מהנה וסופ"ש נעים. רפאל אלמוג, עו"ד
|
עמיתלוין3
בתגובה על עורך דין אובדן כושר עבודה
עמיתלוין3
בתגובה על אובדן כושר עבודה מקצועי
עמיתלוין3
בתגובה על רשלנות רפואית בהריון
לירוןקורל
בתגובה על תביעות ביטוח – חיוב חברת הביטוח לפצות מבוטח בגין נזקי גניבה ופריצה
RONISAGIV
בתגובה על טיפ משפטי - שכר טרחת עורך דין תאונות דרכים
לירוןקורל
בתגובה על תביעות ביטוח חיים – אי גילוי - ממה צריך להיזהר ומה אפשר לעשות ?
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מומחה רפואי ממנונה בד"כ מטעם בימ"ש בענייני משפחה או במקרים של ניסיון לחסוך בזמן שיפוטי, בחקירת מומחים של הצדדים, הבעיה היא שהזמן שחוסכים מתבזבז בערעור....כאשר מצב רפואי הוא תמיד מורכב ולא פעם רופא בקריאה מחודשת של רדיו גרף מוצא ממצאים שונים... ישנם מצבים גבוליים וישנם מצבים בולטים עליהם לא ניתן לחלוק, אתן דוגמא: " תיעוד רפואי מבית חולים מתעד דמנציה פרקינסונית", פקידת סעד של בית החולים קובעת :" יש להפעיל את חוק הסיעוד בדחיפות, ולמצוא פתרונות לאישפוז קבוע במוסד סיעודי.". היינו מובן לכל בר דעת כי מצב החולה בכי רע, תיעוד רפואי גם חושף כי החולה נטל תרופות פסיכוטיות שנים קודם. . . אלה דברים שכל אדם יכול להבין.....אבל השופט מיתמם...הוא מינה מומחה ...ולא שובר את הראש...אם המומחה מעל דוכן העדים החליט אולי בלשון נקיה ומוסר עקום כנראה, לעוות ממצאים ברורים אלה ולהתכחש לדמנציה פרקינסונית שהינה מחלת מוח ניוונית פרוגרסיבית. . . השופט מבחינתו לא שובר את הראש.....חומק מבקשות פסילה...ומקווה של להגיע לערעור...הוא את שלו עשה , הוא מינה מומחה מטעמו,,,אסר על הצדדים חוות דעת נוספת ונתן פס"ד בהתאם לחוות הדעת של המומחה שמונה על ידיו. מה הוא יודה כי מינה "סלפן"?
תודה על המידע
שבת שלום **