ידיים מתות לגעת,

מדברות בשפה זרה, בלולה,

רגע בחושך מתגנב אומץ

וחרדה נובעת מנחיריו.

נבקע ונפרד לשניים,

ידיים ושפתיים עוטפות,

נקלפות מעילפון ושיכרון

חושים צבועים בשחור.

תשוקה נוטפת על החזה,

שאריות של דבש,

ירכיים מפליגות כאגוז

הלב הוא משוט.

ועכשיו את מתמוססת,

על הסדין הלבן,

ברונזה באומנות אבסטרקט,

גלריה מופשטת על מצע דובדבן,