תהילים רעיון טוב ויצירתי

ולבסוף חוזרים אל המקורות.

יש ערך לתזכורת. שחיתה פה אשה, ושאהבנו אותה, ושכל אחד בדרך אחרת. הבעיה היא שאנחנו לא רוצים לחזור על עצמנו, ועם השנים זה הופך קשה יותר ויותר. והצורך לחדש הוא שמעיק. לא המפגש עצמו ולא התזכורת. ולכן יש משהו בתהילים, בטקס הקבוע מראש, שלא צריך לחשוב עליו. ומצד שני, ברור שיש ערך למחשבה ולחיפוש. בקיצור, לא פשוט.

אם זה התוכן שהפך למועקה או שאין ערך למפגש עצמו אז אולי עדיף שכל אחד יזכור בדרכו ובגפו, עם או בלי תהילים או גרניום. הבאת נושא מעניין שקיים אצל כולנו.

טקסט מצויין.

שאלה קשה ולצערי, מוכרת...

המועקה נחלשת עם השנים והזכרונות הטובים מתחזקים...

אפשר לספר סיפור\חויה מרגשת שהיתה איתה והמוסר שנילקח מסיפור זה וישומו בחיים הפרטים העכשבים,כל אחד בתורו למשך שנים...זה יכול להיות מקובל על כמה אנשים מהמישפחה בין יהודים בין לא בין דתיים בין לא העיקר שעושים זאת ביחד באותה מטרה משותפת להנציח את זיכרה....מקווה שעזרתי במשהוא....

צטט: מיכה בלוך 2011-10-17 00:43:26

עינב - נושא מעניין וכואב, איך כל אחד מאיתנו היה רוצה שיזכרו אותו, אם בכלל. ולגבי הטכס הדתי - הוא לזיכוך נשמתה של המנוחה. נוהגים לקרוא פרקי תהילים המתחילים באותיות שמה של המנוחה. ואח"כ פרקי תהילים המתחילים באותיות נשמה.

לי כאדם חילוני אין משמעות ל"זיכוך נשמתה" וגם אם יש, התהילים הם לא הדרך לשם.

עינב - נושא מעניין וכואב, איך כל אחד מאיתנו היה רוצה שיזכרו אותו, אם בכלל. ולגבי הטכס הדתי - הוא לזיכוך נשמתה של המנוחה. נוהגים לקרוא פרקי תהילים המתחילים באותיות שמה של המנוחה. ואח"כ פרקי תהילים המתחילים באותיות נשמה.

דילמות החיים :)

http://hamimlatsim.blogspot.com/2011/07/307-217.html

מומלץ שוב :)

השאלה המרכזית בעיני למה בכלל אנחנו מתאמצים לזכור אנשים שמתו.. אם הם הטביעו חותם אנחנו לא נשכח את פועלם..ואם הלכו כמו שבאו למה לטרוח ולזכור?

אני חושב שכדאי לזכור לנו הבאים לבית קברות שלא באים למלא משאלה של הנפטר. אנחנו באים כדי להרגיע את מצפונינו. מה שלא לא נעשה ביום הזיכרון של הנפטר - נרצה לזכות את חשבוננו - להרגיש נוע עם עצמנו- שעשינו כביכול משהו בשבילו

כפי שאמרו למטה - בשביל זה המינונים המדויקים במנהגי האבלות היהודים...אבל אם זה חסר משמעות, אפשר הרי לקרוא כל מיני דברים - גם מהספרות שהיתה אהובה עליה, למשל. למה תהילים ומשניות למה? יש לי חברה ששותה יין על קבר בן זוגה בקיבוץ כלשהו ואח"כ שופכים גם לו קצת... ואני נמנעת מהטקסים השנתיים האלה בכלל - זוכרת כל כך הרבה את הורי כל הזמן. הקבר זה רק מקום... במקום זה הראיתי מצגת לזכרם, קראתי בתורה את פרשת הבר מצווה וכו וכו. אזכרה לא צריך ליד הקבר דווקא.

צטט: - אסצ'ילי 2011-06-18 14:57:21

מצויין. קצרצר מרגש ועם זאת פרקטי בתוכנו. נפלא.

מסכים לגמרי!

מצויין. קצרצר מרגש ועם זאת פרקטי בתוכנו. נפלא.

נראה שדרככם לזכרה היא זו המתאימה לכם,
משמרת בכם את זכרונה.
נכון שטקסי האבלות היהודיים יוצרים מדרג שאמור להקל,
אבל בכדי שיקלו באמת, צריכים להאמין ש"הכל מידי שמיים".
אחרת, זה סתם לצאת ידי חובה

(חובת המסורת או חובת הסביבה שמצפה מאיתנו להתנהג על פי הרוטינות ה"מקובלות").

יש שם 150 פרקים... תבחרו ותקראו, יש בינהם לא רעים בכלל...

צטט: זהבשחור 2011-06-06 17:51:30

אני עדיין שומע- מידי פעם- את השירים:)

 

מעולה!

אני עדיין שומע- מידי פעם- את השירים:)

נשמע שאתם בסוף עושים אזכרה אמיתית- ומנסים באמת להזכר ולזכור אותה ולא סתם לעלות לקבר ולעשות הכל כמו אוטומט.

צטט: 2talk 2011-06-05 09:36:56

יש קונספט המופלא בטכסים היהודיים, בעיקר של אבלות. זה מכניס את האבל לתבנית ברורה במקום הכי מבולבל בחיים- המוות. כמו וויזרד חכם בתוכנה, מוביל הטקס שלב אחר שלב, לוויה-> שבעה -> שלושים -> שנה (11 חודש) -> הכל מובנה במינון נכון, בעוצמה הנכונה, לא צריך ועדת טכס מקומית, הכל במיחשוב ענן - על. כשמבינים את זה, גם כחילוניים, זה מפחית מועקות

 

אני מסכימה איתך, אבל במשפחתי יש כמה אנשים שהדת שלהם היא אנטי דת. וכמה שבכלל אינם יהודים, ואף אינם דוברי עברית, כך שזה בכלל לא פשוט למצוא משהו שמקובל על כולנו.

 

יש קונספט המופלא בטכסים היהודיים, בעיקר של אבלות. זה מכניס את האבל לתבנית ברורה במקום הכי מבולבל בחיים- המוות. כמו וויזרד חכם בתוכנה, מוביל הטקס שלב אחר שלב, לוויה-> שבעה -> שלושים -> שנה (11 חודש) -> הכל מובנה במינון נכון, בעוצמה הנכונה, לא צריך ועדת טכס מקומית, הכל במיחשוב ענן - על. כשמבינים את זה, גם כחילוניים, זה מפחית מועקות

צטט: jothie 2011-06-04 21:44:39

תהילים זו ברירת המחדל של הדוסים. ליום השואה, יום הזיכרון, אזכרה וסתם בשבת למי שלא אוהב "ידיעות". אני מעדיף משניות, אם כבר, כי אפשר יותר ללמוד מהן. אני מודה שתהילים אני לא אוהב. למרות שכתב אותם דוד המלך.

קראנו משניות, אבל לא למדנו מהן כלום, ועל תהילים ויתרנו.

 

תהילים זו ברירת המחדל של הדוסים. ליום השואה, יום הזיכרון, אזכרה וסתם בשבת למי שלא אוהב "ידיעות". אני מעדיף משניות, אם כבר, כי אפשר יותר ללמוד מהן. אני מודה שתהילים אני לא אוהב. למרות שכתב אותם דוד המלך.

צטט: דוד בובטס 2011-06-03 23:50:03

מצא חן בעיני המה והאיך.הבעיטה במסורת,מפספסת את העיקר במסורת-העובדה שהיא קימת

נכון. בסוף מצאנו שביל ביניים, וכנראה שבשנה הבאה נחזור להתלבט (וגם זה סוג של טקס).

מצא חן בעיני המה והאיך.הבעיטה במסורת,מפספסת את העיקר במסורת-העובדה שהיא קימת