כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    להיות פיקסו או אילו ידעתי לצייר

    12 תגובות   יום שישי , 3/6/11, 23:42

    כל חובב אופרה, שאינו יודע לשיר, מרגיש,  שלמרות אי הידיעה, בתוכו פנימה הוא שר היטב, אינו מזייף, יודע להגביה עוף ולרדת, לנשום עמוק, להפסיק לפי הקצב, ושוב להמשיך בבצוע הקטע האהוב, ממש כמו מריה קאלאס, צ'צ'יליה ברטולי, רנטה טבלדי,  ואם מדובר בזמר, אז  פלסידו דומינגו, או לוציאנו פבורוטי הנערצים. אלא מה, בבואו להוכיח את כשרונו, להוציאו מהכח אל הפועל, פוקע איזה מיתר,  משהו משתבש בבצוע המושלם שבפנים, הכל והקול  מזדייף, והתוצאה -  אוי לאוזניים שכך שומעות.

     

    ''

    עופר ללוש

     

    כך בדיוק אני מרגישה  מול ציור או פסל מרגש. 

    גם אני יודעת, לוחשת בתוכי בת קול, ובו בזמן ההגיון, המבוסס על נסיון העבר, מגחך ומוציא לשון, מי יודעת, מה יודעת, נדמה לך שאת יכולה.

     

     

    ''

    פבלו פיקסו

     

    במסתור, אני מדמיינת את עצמי מציירת את  דיוקן גופי ומופתעת לראות עד כמה רחוק הדמוי המצטייר, ממה שנשקף אלי  בראי.

    עד כמה שונה רגל שמאל מרגל ימין, עד כמה הימין ארוכה יותר,  גבוהה יותר, עבה יותר, כהה יותר, כמעט שחורה. עד כמה ברורים קווי המתאר שלה, כמה הם משתלטים על רגל שמאל.

     

    עד כמה, לעומת זאת, מהוססים ושבורים קווי המתאר של רגל שמאל, עד כמה היא נעלמת לי, נמוגה ממש, מתלכדת עם הרקע, עד כמה קשה לי להקיף אותה בבשר,  להופכה לממש.

     

     ''

    פרנסיס בייקון

     

    ואיפה כפות הרגליים.

    ומה עושים המסמרים שתקועים שנים בצווארי, בצד ימין, דווקא. איך הם נודדים פתאום שמאלה לעבר קווי המתאר של מותני.

     

     

    ''

    פרנסיס בייקון

     

    מנין לי האימג' המעוות והמוטרף הזה של גופי שלי.

     

     

    אילו רק ידעתי לצייר.

     

    ''

     

    פבלו פיקסו 

     

    בזכות האימג' המסויים הזה של גופי,  כשאני מתבוננת בציור, אני מתפעמת דווקא מציור זה ולא מאחר. למשל, מפסלי הדיוקן  חסרי כפות הרגליים של עופר ללוש, (צייר ישראלי יליד 1947 ) או מהעיוות והריק בפנים  המחוקות בציוריו של פרנסיס בייקון (צייר בריטי יליד דבלין   1992-1909 ) או  מהדיספורמציות חסרות הפשר לכאורה  בדיוקנאות של פיקסו (פבלו פיקסו 1973-1881) –  אף אחד לא ישכנע אותי, שמדובר שם באיזה טריק טכני ותו לא.

     

    יכולתו  של פיקסו להתבונן בזולתו מִבִפְנים, להסתכל באיזו עין פנימית,  מקרוב, ממש מקרוב ולהעביר את אשר ראה בעינו הפנימית אל הבד היתה גאונות ניסית. כמו הצליח לחדור מתחת לעור, מתחת לתאי המח, לדלות משם את האימג'ים המסתתרים של האחר המצוייר, או נכון יותר, של האחרת המצוירת.

     

    אחרי שפיקסו ראה את העיוות לכאורה,  ואחרי שהעז להעלות את האימג' על הבד, מי שרוצה יכול גם הוא לראות במו עיניו, את מה שראה פיקסו בכבודו ובעצמו בעדשות עיניו החודרות.

     

     ''

    פרנסיס בייקון

     

    הנה התרגיל: יש לדבוק  בפניו של הזולת,  להתקרב אל הפנים, בשכיבה, מלמטה, צמוד, צמוד מאד, קצת לצמצם את עדשת העין, להוריד מעט עפעף עליון לעבר עפעף תחתון, ופניו של האחר ייראו לנגד עיניכם ההמומות, כאילו צויירו בידי פיקסו.

    מהר לחרוט בזכרון את הנראה לפרטי פרטיו, ולדמיין שאנחנו...

    פיקסו.  

     

    כתבה: באבא יאגה

     

    (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/5/15 22:37:

      צטט: נערת ליווי 2015-05-09 16:51:19

      מה שכתבת בפיסקה על פרנסיס בייקון ועל האימג' של כפות רגליים והמסמרים הזכיר לי צילום רחוב שמופיע פה ומי שהעלה אותו בחר לקרוא לו חלודה. למרות ששם המסמרים ממש לא באותם מקומות. אבל בכל זאת:

       http://cafe.themarker.com/image/3212332/

       

      תודה רבה על ההפניה, דמוי מסויט

        9/5/15 16:51:

      מה שכתבת בפיסקה על פרנסיס בייקון ועל האימג' של כפות רגליים והמסמרים הזכיר לי צילום רחוב שמופיע פה ומי שהעלה אותו בחר לקרוא לו חלודה. למרות ששם המסמרים ממש לא באותם מקומות. אבל בכל זאת:

       http://cafe.themarker.com/image/3212332/

        25/1/14 08:30:

      צטט: ~בועז22~ 2014-01-25 04:42:31

      את נושא הציור מיציתי..., אבל לכתוב..., לו לכתוב היו נותנים לי, לכתוב..., או אז יכולתי לגרום לאחר לשמוע צבעים ולהאזין לריחות... (~:

       ומי מונע ממך לכתב, קדימה צייר במלים! אבל נדמה לי שהציור נעלה על הכתיבה לפחות מבחינה זו שהקולט, הצופה אינו צריך להקדיש זמן רב כל כך כדי לקלוט את הציור.

        25/1/14 08:27:

      צטט: philia 2014-01-25 02:30:22

      אפשר לתרגל את התרגיל ההוא.

      אפשר לצייר במילים

      לא כל אחד חייב להיות פיקאסו.

      אפילו בייקון [פרנסיס] היה יותר מאחד :)

      ושניהם היו מו-כשרים!

      פוסט מקסים!

      נכון, אבל אני לפעמים הייתי רוצה להיות הוא! לפחות להעביר את רוח הדברים את הסמוי מן נעין שבדברים לבד או לנייר!

       

        25/1/14 04:42:
      את נושא הציור מיציתי..., אבל לכתוב..., לו לכתוב היו נותנים לי, לכתוב..., או אז יכולתי לגרום לאחר לשמוע צבעים ולהאזין לריחות... (~:
        25/1/14 02:30:

      אפשר לתרגל את התרגיל ההוא.

      אפשר לצייר במילים

      לא כל אחד חייב להיות פיקאסו.

      אפילו בייקון [פרנסיס] היה יותר מאחד :)

      ושניהם היו מו-כשרים!

      פוסט מקסים!

        9/6/11 08:51:
      רוצי, זה ממש עובד. תודה והמשך שבוע נעים
      אמהר לתרגל את.... נהנתי מאוד מהפוסט והציורים תודה יקירה לילה טוב:)*
        8/6/11 23:19:

      צטט: דוד בובטס 2011-06-08 22:30:50

      תפתח חנות לחומרי ציור,אמר לי אבי (האב העשיר) מקסים כתבת

      אוף, איזה סרוס. סוף שבוע נעים.

       

        8/6/11 22:30:
      תפתח חנות לחומרי ציור,אמר לי אבי (האב העשיר) מקסים כתבת
        7/6/11 10:47:
      תודה רבה, ענתי, וחג שמח
        6/6/11 23:12:

      תודה על פוסט יפהפה במילים ובתמו נות..
      מסכימה ומזדהה מאד עם הפתיח בקשר לתחושות בדימיון שקשור לאומנות או ומוזיקה שאנו מעריצים...*

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין