כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יומנו של מתמחה

    התמחות בראיית חשבון. תחזיקו חזק, זה יגרום לכם לחשוב פעמיים... עכשיו ברצינות

    משחק מקדים

    1 תגובות   יום שבת, 4/6/11, 10:45

    אתה שואל את עצמך מה אתה כבר יודע, מה מתוך ערימת הפעולות שאתה מבין שצריך לעשות מה אתה באמת יודע על צירוף כל זה לאמת אחת, כזו שתעזור לך להבין את העסק. הרי בזה עסקינן, אתה אמור לקחת את כל הפרטים האלה ולייצר מם תמונה אחת, דו"חות כספיים. בעצם צירוף של פיסות שלמות מחייו של עסק כמו שאתה עושה עם חייך. מדי פעם עוצר מסכם את הפרטים לאותו היום, מייצר עבור עצמך, במראה דוח רווח והפסד, שואל את עצמך אם אתה באמת בעליו של אותו מפעל חייך ומחייל. החיוך הזה מייצג את מידת האישור אשרור שלך לקיומו של אותו מפעל חיים, החיוך הזה מגדיר את הרווח וההפסד האמיתיים, מתקין ומתקן את תזרים המזומנים של רגשות, של תחושות, של פרקטיקה. תזרים מזומנים הזה מכוון אותך לכאן, בדיוק למקום שאליו הגעת.

    היום הראשון במשרד רואה חשבון הוא לק קל, אתה מגיע לתוך ערימת אנשים, יש הרבה מיתולוגיה סביב הגעתך מן הפנים ומן החוץ, אתה מלא סטיגמות וסיפורים ומספרים, וסטטיסטיקטת שממצבות אותך פחות או יותר באחת המדרגות בחדר המדרגות, אתה מגיע לשם כשכל ההכנה מגיעה ממקום מאוד נמוך. אך אז אתה פוגש אנשים, חיוכים, סיפורים שלמים של חיים. היום הראשון במשרד רואה חשבון הוא כמו כל יום ראשון בכל מקום, התרשות ראשונית. מתרשמים ממך ומחוסר הביטחון של מחד וגם מכשרונך ונוכחותך מאידך. הכל יחד נסחט לתוך עייפות שמביאה אותך לכדי ריחוף, ריחוף כזה שרק בצהרי היום הראשון אתה מבין שזה התחיל, אתה כבר כאן בפרק הבא של חייך.

    עד עכשיו כל מה שניהל אותך היו תכניות, ותכנונים, לוחות זמנים ואמירות של אחרים, עד עכשיו היו אהבהות קטנות וגדולות חלק בלתי נפרד מהגדרתך את מי שאתה אבל עכשיו, ומעכשיו זה המקצוע. עד עכשיו מי ששאל אותך מי אתה ומה אתה יכול לספר על עצמך, ענית בפרטים אישיים, אנושיים, כאלה שמתארים אדם, רגשות ותחושות. מעתה ואילך הכל יתחיל מהממקצוע, "אני מתמחה..." אני בדיוק סיימתי "ללמוד חשבונאות" ומכאן מתחילים היישר אל תוך ההגדרה העצמית שתתהווה ותשתנה, ותצבע בצבעים שונים ומגוונים אך לתוך המקצוע הזה שיהפוך להיות הזהות המלאה שלך בכל רמ"ח איבריך, אישיותיך והפרטים האחרים יתמזגו אל תוך הדבר הזה.

    אופס, ארוחת צהריים, ריחפתי ובלבלתי את המוח, וההפסקה הקצרצרה נגמרה.

    חוזרים למספרים, חוזרים למחשבות הקטנות על הערב שמגיע, אולי נצא קצת לשתות, אולי אשב ללמוד, אולי אלך קצת לים, הרבה זמן אני מתכנן סתם לשבת מול הים.

    היום הראשון שלך כאן מגדיר אותך, מגדיר לך מגדיר להם מי אתה, מגדיר ומקדים, מקדים את כל מה שיש במעט שלך להרבה שיש כאן, היום הראשון הזה עומד להסתיים וכל הפרטים הטכניים שנכנסו לתוך הקלבאסה היום יגדירו את היום ואת מחר, ואת כל המ שיש כאן כל יום מחדש.

    אז שיהיה בהצלחה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה