אחרי 8 שנות שירות כראש המוסד פשט דגן את מדיו ויצא לחלל האזרחי כשהוא מתלבט לגבי תוכניותיו העתידיות. לפי ההכרזות האחרונות שלו ו"ההתאהבות" שלו בתקשורת אין ספק לאן מועדות פניו. אם אכן פניו לפוליטיקה,כפי שנרמז ממספר מקורות הרי שמדובר במעשה נבלה וחוסר אחריות משווע כלפי במדינה והעומדים בראשה.
כידוע דגן הונצח לתפקיד ראש המוסד ע"י ידידו אריק שרון, שביבי לא היה בדיוק מחביביו, וכעת עם עזיבתו את המוסד לאחר שבקשתו להאריך את כהונתו נדחתה (בעקבות פרשת מבחוח) החליט לנקום בראש הממשלה ושותפו לדרך שר הבטחון ע"י מעשים בלתי אחראיים לחלוטין, עד כדי התחרפנות מוחלטת וזלזול באינטליגנציה של השניים הנ"ל ושל הממשלה כאשר הוא שובר את כל הקודים המקובלים הנהוגים במערכת בטחונית. נראה שהאיש היה רגיל שדברים ייעשו כרצונו וכעת הדברים השתנו ומבחינתו הענין קשה לעיכול...
גם מי שאינו מסכים עם דרכו של ראש הממשלה או שר הבטחון אינו יכול לשתוק כאשר איש ממסד לשעבר יוצא בראש חוצות וצועק בקולי קולות רק מפני שדעתו לא נתקבלה, יש מערכת בטחונית שיכולה לטפל בכל נושא בטחוני העומד על הפרק גם אם מדובר בגרעין האירני ואין צורך להכנס להיסטריה, היסטרית אמיתית או מלאכותית.
אם בכל זאת יחליט דגן להכנס לפוליטיקה בזמן הקרוב הרי שהסגיר את כוונותיו הזדוניות ולכן אדם כזה הוא בר חיסול, תרתי משמע.
כל התעסקות בתכונות אופי של ביבי או ברק אינן רלבנטיות, מבחינת ניהול מדינה הם מבצעים את עבודתם בשיקול דעת, באחריות וללא דופי בתקופה לא קלה זו.
שבת שלום ציונה |
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יפה אמרת, רוב אלו התוקפים את ביבי או ברק (דגן הוא מקרה חד פעמי ורק בגלל האירוע איתו לאחרונה) עושים זאת מסיבות לא ענייניות (תמיד מתייחסים אצל השניים לענייני אופי או לחוסר אמון מוגזם כלפי כוונותיהם המדיניות) ומשנאה פתולוגית גרידא.
ציונה
ציונה!!
תאמיני לי שזו סערה בכוס מים
ובטוח שיש דברים שאת וכולנו אפילו לא יכולים לנחש מה יש באותו כוס מים.
אז מדוע להתנבא?
יהיה טוב!!
לחיי מדינת ישראל שלנו!!
המגיב מטה, בכנות התלבטתי מראש אם בכלל לענות לך,
כי מוכר אתה לי כאן משוטטות ברחבי הקפה ולא מהיום.
עכשיו אני מצטער, שהגבתי.
כי עם אנשים גסים ובוטים, חבל בכלל להיות בחברתם.
אני קורא את תגובות של שניכם, ואני צובט את עצמי כמה אנשים יכולים לאהוב רק את עצמם.
קשה להם לקבל דעה אחרת.
ואתה עמי, לא הבנתי, לאדם אסור להביע את עמדתו הפוליטית, האם הוא צריך להתחבא
מתחת למעטה השקר.
ובקשר לבר חיסול, שאתה הדגשת כל כך, זה מאוד נוח לאנשים חסרי הומור וסובלנות,
להבין את רוח הדברים אלא תמיד לקחתם למקומות שלהם דוקא.
טוב היינו בסרט הצבוע של אותם אבירי הדמוקרטיה, של יפי הנפש לאחרים, אבל לעצמם,
מתירים הכל.
ושיהיה לכולנו שבת שלום
דגן לא חשף כל סוד בטחוני. רק מי שאינו מבין דבר וחצי דבר, או כל מי שחושש שערוותו מתגלית לעיני כל, יוצא בהצהרות האוויליות הללו- של חשיפת סודות סטחוניים.
הסוד הבטחוני היחיד שחשף דגן הוא: ביבי וברק לא מתאימים לתפקידיהם וזה "סוד" שכל ילד בגן יודע אותו.
אפשר לחשוב שביבי וברק מחליטים הכל לבד וכל השאר הם מריונטות שלהם, מה עם פורום השמיניה (לשעבר השביעיה) ? יעלון, מרידור, בגין, שטייניץ, ליברמן וישי, האם הם בובות חסרי כל השפעה? נו, באמת...
התקשורת עושה דמוניזציה של ביבי וברק מתוך נסיון להפילם תוך כדי הטעיית הציבור, פשוט כך, וזו לא הפעם הראשונה שעושים זאת לביבי, זה התחיל עוד מ-1996 ומאז נסיונות רצח האופי לא פסקו. ברק מהווה סדין אדום לשמאל אחרי עזיבתו את מפלגת העבודה וחבירתו לביבי, אותו שמאל הנגוע בשנאה פתולוגית לכל מי שלא חושב כמוהם.
ציונה
לו כוונותיו של דגן היו כשרות האם היה יוצא במחול התקשורת? אין מצב. ראשית כל: נקמנות
יש פה ועוד איזה נקמנות ועוד אי אילו דברים...
על סמך מה אתה מבסס את טיעוניך בנוגע לביבי? על סמך שנאתך אליו? ביבי נלחם למען קבלת תנאי הסכם שיהיו מקובלים על ישראל, ומפתיע שאינך רואה את כוונותיהם האמיתיות של הפלסטינים, נראה שעקב האובססיה שלך ושל שכמותך לגבי ביבי אינך מסוגל להבין מה באמת קורה בראשם של הפלסטינים, טול קורה מבין עיניך. דרישותיו של ביבי משקפות חלק גדול מהאוכלוסיה אחרי התמיכה הרבה מהם שזכה ביבי אחרי נאומו בקונגרס האמריקאי.
ציונה
נניח שלא יכנס לפוליטיקה, אז מה? עצם העובדה שהוא דוחף בכוח את דעתו ועוד בפומבי הוא פשוט בושה וחרפה.
מה שהוא וחבריו החדשים משמאל עושים הוא לא פחות מנסיון פוטש.
ציונה
בדיוק, בשילוב האיבה ההדדית העמוקה בין שמאל לימין (בעיקר מהשמאל המכלה את זעמו בממשלה על היותו מחוץ למחנה השולט), כמו כן התקשורת שמלבה ומחממת את הנושאים מתוך תקוה להפיל את הממשלה בהיותה נושאת כלים של גורמים פוליטים וכלכליים במדינה משחקת כיום תפקיד משמעותי מדי אם כי נראה שהם נהנים מהצעצוע...
כיום אנשי ציבור שנשאו במשרה ציבורית רמה הפכו עם פשיטת מדיהם לחדלי אישיים מבחינה היגיינית (דגן, אשכנזי וכו').
ציונה