כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הגיגים ושאר מיני ירקות

    ארכיון

    0

    אוספים

    21 תגובות   יום ראשון, 5/6/11, 07:53

    ''

    זוכר את אוסף הפחיות שלנו?

    אבא שלי הביא לנו כל פעם

    פחיות מיוחדות מחו"ל שלאף אחד לא היה

    כי הוא היה מפליג לארצות רחוקות באניה

    זוכר את אוסף המפיות שלי ושל גלית?

    בארון הקיר עם הפורמייקה הירוקה

    היתה למטה מגירה לנעליים

    אבל אני וגלית מלאנו אותה במפיות

    שאספנו בבר מצווה וחתונות.

    זוכר את אוסף הבולים שלי?

    כשהיו מגיעים מכתבים מחו"ל זו היתה חגיגה

    נדירים, סריות, גדולים... מלבניים

    הייתי קורעת סביב לבול ומשקיעה בקערית עם מים

    ואז הדבק התמוסס והבול נפרד בשלמות מן הנייר

    אמנות לשמה לסדר אותם באלבום בפינצטה.

    זוכר את אוסף הצדפים שלי?

    לכל אחד היה סיפור משלו

    ואיפה מצאתי אותו

    היו לי אפילו כמה נדירים ואלמוג מראס בורקה

    מהטיול שעשינו לפני שהחזירו את סיני.

    זוכר את אוסף האהבות שלי?

    היו אהבות בוסר

    היו אהבות עיוורות

    היו אהבות מכאיבות

    היו אהבות סוערות.

    כל האוספים שלי אבדו ואינם.

    רק אוסף הבולים קבור עמוק בארון

    ואהבה אחת נשארה בסביבה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/11 10:03:

      נהדר !

        12/6/11 14:12:
      טוב שיש קטרזיס בסוף. אני אוהבת סופים טובים. מי צריך יותר מאהבה אחת בסביבה? רצוי טובה כמובן...
        8/6/11 21:12:
      כתוב נהדר!! לאחי היה אוסף פחיות מפואר, נזכרנו בו מדי פעם כשבלילות היה מתמוטט ומרעיש עולמות.. שרי
        8/6/11 16:34:
      העיקר האהבה שנשארה! :-)
        8/6/11 09:46:

      תרנגול אוסף תרנגולות.

      ''

        7/6/11 16:55:

      וואי

      הזכרת לי את הנשכחות

      קודם כל הבולים

      אח"כ

      המטבעות

      אח"כ הסמלים

      המדבקות של קופסאות של הגפרורים

      העיתונים

      מכל העולם...

      ובסוף... אהבות גם

        7/6/11 07:55:
      לעיתים אחת שווה מיליון
        6/6/11 22:38:

      חיוךמי צריך יותר מאהבה אחת?

        6/6/11 17:44:
      היו גם "זהבים" עטיפות של קרמבו ושוקולד. וגם פרפרים מיובשים. ואחי אסף אבנים
        6/6/11 17:43:
      גם לאסוף זכרונות זה הובי נחמד..
        6/6/11 11:59:
      מקסים אהבתי במיוחד את הביית האחרון יפייפה
        6/6/11 08:07:
      נפלא!
        5/6/11 19:44:
      איזה פוסט נפלא! חייכתי נורא...
        5/6/11 19:25:
      כשיש אחת יציבה איכשהו השאר מאבדות חשיבותן. ואוספים... אוספים הם סוף עידן שמירת הקיים. לפני שקידשנו את "ישן בני חדש תוציא"
        5/6/11 19:10:
      הזכרת לי נשכחות אבל גם חדשות. כילדה אספתי ניירות שעוטפות סוכריות בצבעים שונים (לא מנייר), היה לי אוסף של פרסים בתוך מחברת.. אבל היום יש לי אוסף של ביצים בעיקר מאבני חן ומעוד סוגים. (ניתן לראות חלק זעיר בגלריה נפרדת כאן בקפה) יש לי קרוב ל-140 ביצים. *********** כל כך ריגשת אותי שהעלית את נוא האוספים. אהבתי מאד את מה שכתבת. *********
        5/6/11 18:56:
      אני את אוסף הבולים שלי ירשתי מאחי הגדול, שמאס בו, והורשתי אותו לבתי, שכנראה לא מגלה בו עוד עניין. אוספים היו מיליון - גוגואים, גולות, כדורים, בולים, אצטרובלים, נחשים (!!!), טיסנים. לא נשאר כלום. לא אוהב לגרור חפצים. רק זכרונות.
        5/6/11 15:17:
      לא נשאר לך אף אוסף?..וואו מה יהיה?
        5/6/11 13:56:
      לי נשאר אוסף של ניירות מכתבים :)
        5/6/11 11:28:
      כל אחד ואוספיו...
        5/6/11 11:12:
      אז את עשירה :)) אם לפחות אחת נשארה בסביבה.
        5/6/11 07:55:
      כל כך יפה בעיקר האהבות וזאת שנשארה בסביבה

      פרופיל

      טומבוי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין