מתווכים זה עם.

קצת לפני שהחלטתי למכור דירה במרכז תל-אביב ומעט אחרי שהצלחתי להדוף את כל נותני העצות ומגידי העתידות לגבי כדאיות המהלך, צפה ועלתה לה הדילמה האם לנצל את מצב השוק הלוהט הממצב אותי בעמדת חיזור כמעט גורלית או אולי  להיעזר בשירותיהם של המומחים, או ליתר דיוק המומחים באומנות הדיבור, באומנות הליהוג  הסיבוב- והסיפור: מתווכים החיים את העיר, מכירים את תושביה, את אלו המוכרים נכסיהים המבוקשים וודאי ובודאי את אלו  המחפשים להם אחד שכזה- נכס, דירה בתל-אביב, שלא משנה כמה תשלם בעבורה היום,מחר אתה כבר ממש-"עשיר", כי   אתה הוא בעלים של נכס בעיר שהיא לעשירים בלבד.

אז, היכן הבעיה בעצם?
ובכן, בעיה? מתפתחת אולי, מטרד? לגמריי,
ומעשה שהיה כך היה:

אז החלטתי למכור את  הדירה: שאותה, אגב, גם רכשתי בעצמי  לפני מספר שנים: חיפשתי ובדקתי, השוויתי ושילמתי.

פירסמתי מודעה עצמאית לגמריי בלוחות המובילים בכוונה ברורה לחלוטין כי איני מעוניינת בהתערבות של מתווכים, תוך פחות מיממה מצאתי את עצמי הודפת ודוחפת מתוכים מתוכים מתוכים: רובם משבחים ,חלקם מתוכחים מקצתם מבטיחים אך כולם מפליגים ומלהגים  על נסיונם האדיר והישגיהם הנפלאים.
למראית עין נראה אפילו כי כולם למדו באותו בית מדרש כי הנאומים והויכוחים נשמעו זהים,
גם ההמשך היה זהה:
 קבעתי שעה וחיכיתי בדירה והגיעו המתווכים: אני מצידי הסברתי כי אין צורך, שאסתדר לבד, אם יש להם קונה, אמכור לו בשמחה: הם מצידם לא ויתרו ועמדו על כל שאין ,אבל אין מה להשוות את יכולות החשיפה שלי ו"הגישה לקונים פוטנציאליים" לזו שיש להם ולנסיונם הרב.
  אני מצידי, כדי להפסיק את הקשקשת, סיכמתי בחופזה: אוקיי, יבוא קונה רציני ונדבר.

והקונה הרציני אכן הגיע, שוב ושוב ושוב- הוא היה כל כך רציני עד שהציע לשלם לי בין 150000 ל-200000 אלף ש"ח פחות ממה שפירסמתי, (גם כשהורדתי במעט את המחיר) בתחילה ממש נעלבתי ובערך ברציני ה-שביעי שמיני החלטתי כי אולי בכל זאת כדאי לנסות, אז התמקחתי מעט על המחיר (עם המתווך, לא  עם הרציני) ןלבסוף סיכמנו:
הוא, המתוך יעביר את ההצעה לרציני ויחזור אליי בהקדם,
מהר מאד הבנתי כי  לכל אותם מתווכים אין למעשה שום "רציני" וכי הריטואל הזה שחוזר על  עצמו שוב ושוב ושוב באופן כמעט זהה- בין אם המדובר במתווך או מתווכת- סוכנות עצמאית או רשת מתוקשרת אינו אלא  שיטה שאת מטרתה טרם הבנתי:

אחד או שניים באמת חזרו אליי ותשובתם הייתה זהה: "הרציני פנה לעורך דין, ישיב בעוד ימים"

ומה שבעצם רציתי לומר זה שהכל די קשקוש ושצריך סבלנות,  הקונה בא יבוא ועדיף בעצמו.

והרי חשדתי שכולם בוגרי אותו בית מדרש…