הסיכום של איטריידר - אתר אופציות בינאריות

המסחר בבורסת תל אביב נפתח ביום ראשון כשמדד ת"א 25 עלה ב-0.2% ות"א 100 טיפס ב-0.1%, במחזור נמוך יחסית של כ-923 מיליון שקל. השבוע שעבר הסתיים בירידות שערים ובסיכום השבועי ירדו מדדי ת"א 25 ות"א 100 ב-0.8%, מדד הנדל"ן השיל 0.5%, הבנקים עלו ב-1.7% ומדד בלוטק 50 איבד 0.4%.

החולשה בבורסת תל אביב מוסברת על ידי האנליסטים במצב המדיני המתוח ובחוסר היציבות בהתאוששות באירופה וארה"ב. הסיטואציה המדינית והמתיחות לקראת חודש ספטמבר, שבו צפויה ההכרזה על המדינה הפלסטינית באו"ם, גורמת לחשש בעיקר אצל המשקיעים הזרים, שמעדיפים לנתב את ההשקעות שלהם למדינות אחרות. לכך יש לצרף את החשש של משקיעים מוסדיים ופרטיים מישראל כי הנתונים החיובים מהכלכלה המקומית לא יוכלו להמשיך ולהפתיע לטובה, כאשר המצב בארה"ב ובאירופה ממשיך להיות כה בעייתי. זאת, על רקע הודעתו השבוע של בנק ישראל כי הוא מעלה את תחזית הצמיחה של המשק לשנת 2011 לרמה של 5.2%.

כלכלני בנק הפועלים כתבו בסקירתם השבועית כי "אנו מעריכים כי אי הוודאות הגבוהה יחסית בשוק ההון תישאר כזו ככל שנתקדם לקראת חודש ספטמבר. הלחץ השלילי בבורסה נובע בעיקרו מגורמים שאינם כלכליים, קרי הסביבה הגיאופוליטית, שסובלת בחודשים האחרונים מעליה ברמת אי הוודאות". כלכלני לאומי הסכימו עם ההערכות בהקשר זה, אך הוסיפו כי רמת המכפילים בה נסחר כיום שוק המניות, תומכת בעליות בטווח הארוך, במיוחד "כאשר נתוני הכלכלה הריאלית של המשק, עדיין חזקים ועשויים לתמוך במגמה החיובית".

במהלך השבוע הסתיימה עונת הדו"חות של הרבעון הראשון ובסיכומן, הכנסותיהן המצרפיות  של 25 חברות המעו"ף צמחו בכ-15% ביחס לרבעון המקביל, אולם הרווח הנקי המצרפי של החברות נשחק בכ-13%, וגם הרווח התפעולי הכולל רשם ירידה.

הדולר ירד במסחר ביום שישי בכ-0.55% ושערו היציג נסגר על 3.385 שקלים. היורו ירד אף הוא  ב-0.44% ושערו היציג נקבע על 4.9 שקלים. בנק ישראל רכש במהלך שבוע המסחר כמה עשרות מיליוני דולרים, אבל הדבר לא מנע את התחזקותו של השקל, בעיקר על רקע פער הריביות ההולך ומתרחב בין ישראל וארצות הברית.    
     

הסכם יווני
יוון ממשיכה לרכז את הכותרות הכלכליות באירופה, שעושה מאמצים ניכרים לסייע למדינה מוכת החובות. תחקיר שפרסם השבוע "דר שפיגל" העריך כי כל המאמצים שנעשו עד עתה לא יספיקו וכי יוון זקוקה לחבילת סיוע חדשה של יותר ממאה מיליארד יורו. זאת, בהנחה שהמדינה לא תוכל לעמוד על רגליה הכלכליות לפחות עד 2014. הסכום החדש יתווסף לסכום שכבר אושר ליוון בסך 110 מיליארד יורו.

בינתיים, ע"פ הדיווחים, גובש סיכום לסיוע נוסף למדינה בסך  של 30 מיליארד אירו, שיגיע ברובו ממשקיעים פרטיים שיגויסו בעידוד האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית והבנק המרכזי של אירופה. הסיכום על הסיוע הנוסף הגיע על רקע דיונים מרתוניים בין נציגי המלווים וממשלת יוון על מנת לאשר את חלקה של ההלוואה המקורית שאמור להיות מועבר ליוון בסוף החודש. על מנת לאשרר את ההלוואה נדרשת יוון לקיצוצים נרחבים בהיקף של 78 מיליארד יורו עד 2015. יוון עתידה לקצץ באפן משמעותי בהוצאותיה ולזרז תוכניות הפרטה רבות. עם זאת, ממשלת יוון עדיין צריכה להוכיח כי היא יכולה להעביר את המהלך שצפוי לקרב לא פשוט בפרלמנט ושזוכה להתנגדות רבה בציבור היווני.בינתיים הבורסה באתונה הגיבה בחיוב לחדשות המסתמנות על ההסכם ורשמה עליות.

           אכזבה אמריקנית

בארה"ב עבר עוד שבוע שלילי על הבורסות בוול סטריט שסגרו שבוע חמישי ברציפות של ירידות. ברקע לירידות עמדו נתוני מאקרו מאכזבים, בעיקר משוק הדיור ומשוק העבודה. מספר המשרות שנוספו לשוק העבודה היה נמוך מהצפוי (38 אלף בלבד במגזר הפרטי) ושיעור האבטלה עלה לרמה הגבוהה ביותר שנרשמה בשנת 2011 – 9.1%. הדאו ג'ונס איבד 2.3% בסיכום שבועי וכך גם מדד ה-S&P. זהו רצף הירידות הארוך ביותר של הדאו מאז שנת 2004 והחשש למיתון מחודש בארה"ב הולך וגובר. במצב זה, סביר כי הנגיד ימשיך במדיניות הריבית הנמוכה עוד זמן רב, וכי הדולר יתקשה להתרומם.

הבורסה האמריקנית מתמודדת גם עם סיום תוכנית ההרחבה הכמותית השנייה של הנגיד. למרות סיומה, התשואות על האג"ח לעשר שנים ירדו, שכן האגרות האמריקניות לטווח ארוך עדיין משמשות כמקלט למשקיעים. סוכנות הדירוג מודי'ס הזהירה את ארה"ב מהורדת דירוג על רקע הגרעון. היא הדגישה כי היא עשויה להכניס את דירוג החוב של ארה"ב לרשימת מעקב באמצע יולי, המועד בו אמור להסתיים הדיון על הגרעון התקציבי בקונגרס. אזהרה דומה הגיעה מוקדם יותר השנה מסוכנות הדירוג S&P .

סוגיית הגירעון נמצאת במחלוקת בין הרפובליקנים והדמוקרטים, סביב השאלה כמה לקצץ בתקציב וכמה מהחוב לסגור בהעלאת מיסים. הרפובליקנים עדיין מאיימים שלא לאשר את העלאת תקרת החוב בקונגרס אם הקיצוצים לא יספקו אותם.

נגיד הפדרציה לשעבר אלן גרינספאן הזהיר השבוע: "אני מאוד מפחד מהחוב האדיר ולכן אני תומך בחזרה לרמת מיסוי גבוהה בדומה לרמה שהייתה נהוגה בשנות ה-90', בימי ממשלת של קלינטון. לקונגרס אין ברירה אלא לאשר את העלאת תקרת החוב מאחר וארה"ב תסתכן בקטסטרופה אם לא תעמוד בהתחייבויותיה".