כותרות TheMarker >
    ';

    מילים הנכתבות מלוח ליבי

    על החיים ועל שאר ירקות ופירות...

    0

    הנפש זועקת לשלווה

    5 תגובות   יום שני, 6/6/11, 22:38

    כשהתקווה מתחילה להתפוגג

    מה עוד יכל להחזיק את האדם ?

    כשהיאוש מתחיל להשתלט

    מה עוד יכל להחזיק את האדם ?


    כך אני חשה מידי יום !

    הפחד להישבר הורס אותי

    הפחד ליפול הורס אותי

    הפחד לאבד את עצמי - האני האמיתי

    הורס אותי


    ימים ולילות נפשי לא מוצאת מנוחה

    מחפשת בטירוף אחר השלווה

    ותוך כדי מתחילה להתנדף.


    עד מתי אצליח להחזיק מעמד ?

    עד מתי כוחי יהיה עם ידו על העליונה ?


    היום הזה שבו כבר לא אהיה

    הוא קרב ובא בצעדי ענק !

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/6/11 06:10:
      להתפרק זה טוב אחר כך אפשר להרכיב ולהשאיר בצד חלקים לא מקוריים.
        7/6/11 19:23:
      מתוקונת חג שבועות שמח. שפע של הנאה וחברות. שמחה על חברותינו.
        7/6/11 14:13:
      אומנות תציל
        7/6/11 11:51:
      כל עוד יהיה האחד זקוק לך, לא תוכלי להשבר, תמיד תהיה התקווה בה להאחז, ואהבה בה לדעת לתת ולקבל,
        7/6/11 11:09:
      מה שיכול להחזיק את האדם לדעתי, היא היכולת לתת לשני הצדדים שבו, לקונפליקט, להיות זה לצד זה בדואליות ולא בקוטביות, והיכולת לשים את כל המפלצות הקטנות על השולחן, להגיד להן שלום, ולתת להן שם, ולראות שהן לא כל כך נוראות, היכולת להיות עדין עם עצמך, ללטף לעצמך את הלחי ולהגיד שהכל בסדר מתוקה, היכולת לשנות פרספקטיבה, ולבחור ביש ובטוב, כי הכי קל להשאב לאין ולחסר, היכולת להיות למען עצמך, נוכחת, ממלאת הרבה חללים ריקים ונותנת המון טעם וסיבה לחיים. ועדיין אלו רק מילים, שהדרך להגשימן קשה וארוכה, אך אפשרית :-) תודה ששיתפת...

      פרופיל

      ארכיון