הקשר בין חג השבועות מגילת רות ונישואין מעורבים/ענת פלג

0 תגובות   יום שלישי, 7/6/11, 01:02

 

 

  לפני כמה חודשים פנה אלי בחור מקסים סטודנט במכללה וסיפר לי על היחסים המורכבים שלו עם הוריו, במיוחד עם אימו בגלל הקשר שלו עם בחורה גויה.  לפי דברי הבחור אימו אף הודיע לו במידה והוא יתחתן עם אותה בחורה המשפחה תנדה אותו ואף "תעשה עליו קריעה"!

הבחור מספר שהוא מגיע ממשפחה מסורתית, אבל הוא בחור חילוני, יעני,  חילוני לייט.

כפי הנראה אותם הורים המחשיבים עצמם "תרבותיים ומודרניים", הרי שמודרניות היא ההפך מכך.  לצערי גם היום עדיין קיימות משפחות שמדברות ככה...

 

המשפחה וזהות

 

משפחה היא מוסד חברתי המאגד יחידים לקבוצות שיתופיות לשם הולדת ילדים וגידולם. ההשתייכות ליחידות חברתיות אלה כשלעצמה מושתתת על שארות ((kinship , קשר חברתי, המבוסס על קרבת דם, נישואין או אימוץ, המאגד אנשים למשפחות. כל החברות האנושיות כוללות משפחות, אך זהותם המדויקת של הנחשבים לשארים השתנתה במהלך ההיסטוריה, ומשתנה כיום מתרבות לתרבות.

 

כיום במאה העשרים ואחת מרבית הנמנים עם החברה המערבית הגדירו יחידה משפחתית כקבוצה חברתית של שני אנשים או יותר הקשורים בקרבת דם, וחיים בדרך כלל ביחד. בני האדם נולדים למשפחה המורכבת מהורים ומאחים ואחיות, המכונה לעתים משפחת המוצא או המשפחה מכוונת בשל התפקיד המכריע שהיא ממלאת בתהליך החברות.  אך מה לעשות כאשר בבגרותם ילדינו מחליטים להקים משפחות משלהם. רק שהבעיה שלא תמיד אותו ילד עומד בציפיות של הוריו וסוגים שונים של הפרה המזוהה עם הנורמות התרבותיות עלולה לעורר קושי ואף הרמת גבה ולמצב שבו אנשים חושבים שהם צריכים לבחור בעשייה או אפילו בבחירה. בדיוק כשם שאימו של הבחור נקטה בצעד שהוא יצטרך לבחור או בבחורה איתה הוא בחר לחיות או בהורים או שהיא "תעשה עליו קריעה".

מאחר ואותו בחור החליט להתחתן עם  גויה כבר השוני הזה הופך אותו ואותה אוטומטית ל"נטע זר" בעינינו.

 

בכול חברה אנושית יש כללים, אנשים רואים זה את זה כמטרות לפיקוח חברתי. אז מתי אנשים הופכים להיות לא נורמטיביים? רק כאשר האחר מגדיר אותם כך. כלומר לשם כך דרושה עוצמה חברתית הן לשם קביעת הכללים והן לשם הפרתם. החוק, הוא בראש ובראשונה אסטרטגיה המשמשת אנשים בעלי עוצמה כדי להגן על האינטרסים שלהם.

 

כניסה בברית הנישואין הינה אקט משפטי המביא לשינוי מעמדם האישי של גבר ואישה. הפעולה המשפטית נוצרת מרצונם החופשי של שני הצדדים. הבעיה שהחוק איננו מתיר לכל זוג להתחתן, מאחר וישנן הגבלות אשר עקב תקנת הציבור ומדיניות חברתית, החוק לא מאפשר לכל זוג להיכנס בברית הנישואין.

 

הנישואין בצבעים ורודים

 

התרבות המערבית מציגה בפני הצעירים את הנישואין בצבעים ורודים בנוסח "ומאז הם חיים באושר עד עצם היום הזה". אחת התוצאות של חשיבה אופטימית מעין זו היא סכנה של אכזבה- בעיקר בקרב נשים, המתחנכות יותר מן הגברים לראות בנישואין מפתח לאושר.

 

יתרה מזאת, אהבה רומנטית כרוכה במידה גדושה של דמיון כשאנחנו מתאהבים באדם, אנחנו מתאהבים לא פעם בדמותו כפי שהיינו רוצים לראותה ולאו דווקא כפי שהיא באמת.

 

חיי המין הם מקור אכזבה נוסף. זוגות מאוהבים נוטים לשוות בדמיונם את הנישואין כירח דבש מיני אין סופי, וגם כאן המציאות עשויה לא אחת לטפוח על הפנים.

 

רובם המכריע של המבוגרים מגדיר את גידול הילדים כאחת ההנאות הגדולות של החיים, אף שהמשימה גוזלת מן ההורים מידה לא מבוטלת של זמן ואנרגיה, נטל כלכלי, לעתים עד גרימת מתחים בחיי הנישואין. אך הולדת ילדים אינה רק עול כלכלי כבד, אלא גם התחייבות לכל החיים.

ומעצם התחייבות זו אנו בעצם מצפים מילדינו שיעשו מה שנכון לנו.

 

מסורתיות ומשפחה

 

מאחר ובישראל יש שיעור גבוה של משפחתיות ומרכזיות המשפחה בחיי הפרט והכלל מאוד גדולה, הרי שהנישואים עדיין הם המסגרת הלגיטימית להבאת ילדים לעולם ולמרות השינויים הפוסט מודרניים, אשר מתרחשים רק אצל חלק מהאוכלוסייה בישראל, רוב החברה הישראלית מבחינת צורת המשפחה היא עדיין מסורתית וכל חברה בעלת מסורת עתיקת יומין חזקה תתנגד לשינויים וחידושים בתחום המשפחה.

 

 החברות המסורתיות מעלה על נס את העבר, ומרבית הנמנים עם חברות אלה אינם מסוגלים אפילו לשוות בדמיונם חיים השונים במידה ניכרת מהחיים המוכרים להם. כאשר אנשים מסורתיים בונים את חייהם סביב המשפחה והקהילה השכונתית, הם אינם מסוגלים להעניק חירות אישית רבה זה לזה, לעצמם או לילדיהם, ועקב כך מונעים שינויים.

 

הווה גלובלי

 

אך מאחר ובמדינת ישראל מתחוללים כל הזמן שינויים בחיים החברתיים. היא גם חברה מערבית המאפשרת לחבריה חופש בחירה רב יותר בתחום חיי המשפחה והעולם הפך להיות גלובלי יותר והמין האנושי נהנה משפע כלכלי עם התרחבות הפעילות הכלכלית וקשרים המסחריים, הטכנולוגיה והמוביליות הגלובלית שקיימת היום.  כל זה לא מאופיין רק בשליטה פוליטית ישירה אלא משנה הן את הכלכלה, הן את החברה והן את הדפוסים התרבותיים והחברתיים בהם אנו חיים. מה גם שסוכן התקשורת שלנו כל כך נגיש היום. כמו, הפייסבוק שהוא חלק מתופעה גדולה של "רשת חברתית" המאפשרת שיתוף של קבצים:תמונות מידע וקבצי וידאו בכל העולם בין אם  אנשים מכירים זה את זה ובין אם אינם מכירים .

 

סוכן נוסף הוא מערכת החינוך. בית הספר המלמד אותנו שיעורי תנ"ך ומשלב בתוכו תכנים

לימודיים מתוך הסיפורים התנ"כיים, המסופרים במדרשים ובאגדות. התנ"ך ספר-הספרים  של עם ישראל בכל הדורות, מהווה מקור קדום לתרבות האנושית ובמשך שנים רבות הוא (התנ"ך ) מהווה מקור השראה ליצירות בתחומי הרוח, הספרות והאמנות לסוגיה.

 

לא בכדי החלטתי לספר את הסיפור על אותו בחור שבא אלי עצוב וסיפר לי כמה הוא קרוע בין היחסים שלו עם חברתו לבין היחסים שלו עם הוריו.

הסיפור של רות ובועז הביא אותי לבחון למה בעצם אנחנו לא רוצים נשים גרות כאשר מגילת רות וסיפורים רבים בתנ"ך דווקא מספרים על כך בשיווין נפש.

 

מגילת רות

 

בחג השבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות מגילת רות נפתחת בתיאור קורות משפחתו של אלימלך מבית לחם יהודה: זוכרים אתם את אלימלך ושני בניו (מחלון וכליון) שהיו נשואים לרות ולעורפה.

לאחר ששתי הנשים המסכנות האלה התאלמנו מפצירה בהן חמותן נעמי שתשארנה בארץ מואב והיא תלך ליהודה ואכן אחת משתכנעת בקלי קלות ואילו השנייה מתעקשת ואומרת לנעמי "עמך-עמי ואלוהיך-אלוהי".

נו ראיתם איך הגויות האלה הולכות אחרי חמותן?

 תראו לי יהודיה שתלך ככה אחרי חמותה. וכך מגיעות רות ועורפה לבית לחם ורות מנצלת את זכותה כענייה ללכת ללקט בשדה והנה במקרה היא גם מגיעה לשדה של בועז, איש נכבד בעל נכסים ולאט לאט מתפתחת שם אהבה גדולה ומכאן הם מחליטים להתחתן ורות יולדת לו בן שעתיד להיות סבו של דוד. וכך זוכה רות המואבייה השיקסע (גויה) לא רק לבעל מכובד אלא גם לזכות הגדולה שדוד המלך יהיה אחד מצאצאיה (ממש סיפור סינדרלה, גם גויה וגם ענייה והצליחה להסתדר ממש לא רע)

אותו דוד שהיה צאצא של מרים הנביאה, ונינם של בועז ורות המואבייה אותו דוד שאמר לחברו יונתן "נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים". (ותבינו מה שאתם רוצים )

 והכול כתוב בתנ"ך, אני לא המצאתי כלום וחכו חכו דוד המסכן הוא לא רק בן של רות הגיורת. על פי התיאור שלושת הדורות של דוד הם גויים דוד  הוא צאצא ישיר לפרץ, בנם של יהודה ותמר. תמר הייתה כנענית למרות שהשם שלה נשמע לנו עיברי כשר למהדרין אז הוא לא.

 

 כן, אנחנו לא שמים לב כיצד התנ"ך מספר לנו בלי שום בושה ובשוויון נפש, בלי שום התנצלות, שיהודה נושא לו אישה כנענית. כן בנו של יעקב נושא את בת שוע שילדה לו שלושה ילדים יהודה, אף משיא את בנו לאישה כנענית תמר שהייתה נשואה לפני כן לבנו ער ואחר כך לבנו אונן ואחר כך עברה לאבא ליהודה בחורה פעילה (מזכיר קצת את אופרת סבון היפים והאמיצים ברוק וריד'ג ואריק האבא איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה).

אבל האמת היא שיהודה, תמר ורות לא לבד אליהם מצורפים גדולי אבותינו אשר נישאו לנוכריות:יוסף למצרית. משה למדיינית. בועז למואבית. דויד לגשורית ולחיתית, אותה חיתית זו בת-שבע בתו של אליעם ואשתו של אוריה החיתי, טוב דוד רגיל שיש לו גויות במשפחה, אז גם הוא ממשיך באותה מסורת אחרי הכול מסורת זה דבר שלא זונחים כל כך מהר ואז מהגויה הזאת יוצא שלמה שגם הוא אספן לא קטן של גויות רק שאז הן נקראו נכריות.

וכאן זה עדיין לא נגמר יש עוד נישואים מעורבים שהיו בתקופת התנ"ך לדוגמא איזבל שהייתה אשתו של אחאב מלך ישראל. נכון שלאחאב היה תירוץ הוא רצה לחזק את הקשר בין שתי הממלכות וחוץ מזה הוא גם מלך אז מותר לו הכול. ומה עם אסתר שהייתה נשואה לאחשוורוש טוב נכון גם זה על מנת להציל את העם היהודי מהשמדה. זוכרים המן גדול השרים במלכות אחשוורוש מתכנן להשמיד את כל היהודים ואז באה אסתר הקטנה הזאת מצליחה לעשות לו עיניים למלך הפרסי הזה, לנציג הגויים ובכך להציל אותנו מהשמדה.  ומה עם הגר המצרית-שפחת שרה ואם ישמעאל טוב אבל גם לה היה תפקיד חשוב בכלל אצלנו היהודים זה עובד כך עם יש לנו גן דפוק אז הגויים יש להם תפקיד להציל אותנו אז לשרה שלא יכלה להביא ילדים לאברהם כי אתם זוכרים היא הייתה עקרה, אז באה שוב נוכריה ומצילה אותה. ואם כבר מדברים על להציל אתם זוכרים את בתיה-בת פרעה עוד גויה שמצילה לנו את משה כן המרדנית הזאת שבפרוש אבא שלה נתן הוראה כי כל ילד עברי יש להטביע ביאור. ואז מי הציל אותו שוב הגויה בתיה ועל זה בסוף הוא גמל להם הוא התחתן גם עם ציפורה השיקסע ממידיין.

 

נשואין מעורבים

 

ככול שאני קוראת את סיפורי התנ"ך אני גאה בתנ"ך שלנו יותר ויותר ועוד יותר גאה בגברים שכתבו אותו. כל כך אמיתי, כל כך כנה ואיזה תעוזה הייתה להם לספר על כל הגברים העבריים שלנו שהתחתנו עם גויות. וחוץ מזה  יש שם סיפורים יפים  על אהבות ועל תחפושות ועל סינדרלות ועל מורדות על מצילות ועל תקוות.

ואני תוהה איך סיפורי התנ"ך מסופרים לנו במין יופי שכזה על תולדותיהן של כל הנשים בתנ"ך, ואלה השייכות לשאר העמים;  אלה שהייתה להן השפעה מכרעת על דורן, ולעתים על הדורות הבאים.

די להזכיר את רות המואבייה, שבחסדה נטעה את השורש למלכות ישראל, את אסתר המלכה, ששמה נפשה בכפה למען הצלת בני עמה את תמר ואת נעמי ועוד רבות אחרות.

פסוקי התנ"ך שימשו בסיס לכתיבת הערכים, ערכים רבים אשר משפיעים עמוקות על זיכרון הדמויות בתודעת העם היהודי.

מאחר והחוק קובע כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל הינם בשיפוטם הייחודי של בתי-הדין הרבניים. נקבע על –ידי בית-המשפט העליון כי מערכת בתי הדין הרבניים רשאית להפעיל את דין התורה לפי תפיסתה שלה. תפיסה זו הינה התפיסה האורתודוקסית. כיוון שדין תורה הינו חלק מהחוק הישראלי בכל הקשור לנישואין ולגירושין-אינו חל אך ורק על יהודים מאמינים או שומרי מצוות.

החוק חל על כל אדם שההלכה היהודית מחשיבה אותו כיהודי. חוק המדינה מסר את ענייני הנישואין והגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה ותושביה, לשיפוטם הבלעדי של בתי-הדין הרבניים והורה שעניינים אלה ייערכו לפי דין תורה.

מאחר והטענה כי אין מוסד המוסמך לערוך טקס נישואין לבני זוג כאשר הגבר יהודי ואישה נוצרייה. מצב זה יוצר בעיות לאותם זוגות. מכריח אותם לצאת את גבולות המדינה ולהינשא בנישואים אזרחים אשר יערכו בחו"ל. אומנם החוק אינו אוסר על נישואין שכאלה, אך מאידך, הוא אינו מאפשרם, כיוון שאין בארץ מנגנון לנישואים מעורבים.

עקב עלייה מתמדת בבני זוג מעורבים הרוצים לערוך את חתונתם בארץ כולי תקווה כי ביתי הדין הרבניים יבינו וישכילו להעלות בקנה אחד עם מושגי מנהל תקין ודרישת החברה המודרנית.

 

להורים

 

יחסים תקינים ונכונים בין הורים וילדים הינם יחסים המותאמים בגמישות לשלבי ההתפתחות המשתנים של הילדים. יכולתם של ילדינו לדאוג לעצמם-משתנה עם גדילתם, וההורים אמורים לספק להם תנאים נאותים לעבור בגמישות וביטחון משלב לשלב.

 

בשלב הראשון של היחסים, הילדים הקטנים תלויים לחלוטין בהורים. התינוק והילד הצעיר לא יוכלו להתקיים ללא אהבה, מזון, חימום, בטחון וכו'

 

בשלב השני, טרום גיל ההתבגרות, הילדים מכינים עצמם לעצמאות, ועל ההורים לספק להם את התנאים לכך.

 

השלב השלישי הינו שלב הביצוע של היציאה לעצמאות- הילד עוזב את הבית ומחליט מתי שהוא בשלב זה להתחתן ולהקים בית בישראל בשלב זה על ההורים להתמודד לפעמים עם אתגרים קשים ושבירת הציפיות שלנו מהילדים שלנו ממעבר מתפיסת הבן או הבת כ"ילד" לתפיסתם כאנשים בוגרים, חכמים ואחראיים לעצמם (גם אם אנחנו לא תמיד מסכימים עם זה).

 

טיפים:

 

אל תילחמו בשינוי, קבלוהו בברכה!

 

היו מודעים ומחוברים לרגשות המתחוללים בכם. מותר גם לכם לבכות....

 

היו גאים שתפקידכם נעשה בהצלחה, ובכך אפשרתם לילדיכם להיות עצמאיים ונפרדים מכם ולהחליט עבורם מה טוב להם ומה רע להם.

 

אל תקשיבו למה שהסביבה הקרובה או הרחוקה אומרת לכם, זה לא עניינם החיים אצלכם ובמשפחתכם בבית חשובים יותר ממה שהשכן או הדוד יגידו.

 

מצאו תפקידים אחרים או חדשים בחיים בכלל, ובחיי הילדים בפרט להתעסק בהם.

 

לסיפור הזה יש סוף טוב

 

בדיוק כפי שחלק מסיפורי התנ"ך על עקדת יצחק ויוסף ואחיו ואסתר המלכה שהצילה אותנו מהשמדה מפני הצורר המן והרומן היפה בין רות לבועז וסיפורים רבים אחרים נגמרים עם סוף טוב.

 כך קרה גם לבסוף לבחור שנתן לי את ההשראה לכתוב את סיפורו שנגע לליבי לפני כמה שבועות פגשתי את אותו בחור מקסים 0ושאלתי אותו האם הוא עדיין עם חברתו? הבחור ענה לי בחיוך כן הכול הסתדר ההורים קיבלו את החברה שלי, הם שינו את הגישה והיחס שלהם אלינו שחררו והשתחררו וקיבלו אותנו חזרה הביתה ואני מרגיש מאושר גם עם החברה שלי וגם עם ההחלטה שלי.

 

 

 

 

 

 

 

 

דרג את התוכן: