כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זו לא אני זו היא

    כל הכתוב בבלוג זה הינו פרי מוחה הדמיוני של הכותבת ואין ליחס לו כל משמעות. כל קשר בין הכתוב למציאות הינו מקרי בהחלט. הכל מומצא, גם הסיפורים האמיתיים.

    0

    ילדים הם עם אכזר

    42 תגובות   יום שלישי, 7/6/11, 10:24

    כשהייתי קטנה הייתי כל כך רזה עד שכולם קראו לי 'ביאפרה'. ההורים שלי, הדודים שלי, האח הקטן שלי, החברים בשכונה ובכיתה, כולם קראו לי ביאפרה. למרות שהייתי רזה כמו קיסם זה לא מנע ממני להיות בת-בן ולשבור בכיתה א' את רגל שמאל.

     

    הפעם השנייה הייתה בכיתה ג'. החלקתי על סקטים עם כמה חברות, החזקנו ידיים בירידה ויצרנו מעין רכבת ארוכה. אני, שהייתי בקצה, הידרדרתי במהירות במורד המדרון ונעצרתי על ידי המדרכה. שברתי את שתי השיניים הקדמיות, את שורש כף היד השמאלית ושוב את רגל שמאל, מה שהקנה לאחי הקטן את הכינוי 'כושלאחותך בגבס'.

     

    בכיתה ו' אתי חברתי הטובה ואני נדנדנו את הנדנדה הכי חזק שיש כדי לראות עד כמה גבוה נוכל להגיע. אתי הייתה הילדה הכי מפותחת בכיתה ואילו אני עדיין הייתי ביאפרה, גם בכיתה ו'. שלשלאות הברזל התנתקו, עפתי מהנדנדה, אתי לא. שברתי שוב את רגל שמאל שכנראה כבר לא הייתה צריכה הרבה כדי להישבר בפעם השלישית. לאחר הפעם הזאת, כשהורידו לי את הגבס מהרגל כבר צלעתי.

     

    מסכן אחי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/6/12 03:06:
      את מזל ש(ב)ור?
        13/10/11 12:02:
      אני מזל שור. אף פעם לא הייתי מאושפזת, אף פעם לא שברתי משהו. אף פעם ולעולם לא, אני מקווה. לכן אני מניחה שאני מזל טוב.
        13/10/11 11:32:
      מעניין איזה מזל את... אני מזל טלה, שהאיזור הרגיש שלו הוא הראש, ושלוש פעמים בילדות הייתי מאושפזת על זעזוע מוח. אולי פנינה תעזור כאן... :)
        13/10/11 11:26:

      נשיקה ~ לילדה ההיא.

        22/8/11 09:05:
      ירוק בית חולים הוא קצת יותר טורקיזי. כמוך אין לי בגדים בצבע ירוק בעיקר כי אני נראית בהם חולה. צבע העור של האנשים נחלק לשני גוונים, הוורדרדים והצהבהבים. אני צהבהבה וירוק מוציא ממני גוון של חולי. אבוקדו זה גוון נפלא כי הוא ירוק עמוק ובהחלט יכול להתאים לך לפחות על פי תמונתך.
        22/8/11 08:04:
      חשבתי יותר בכיוון של בית חולים. ירוק הוא צבע של רוגע ושלווה, משום מה אותי הוא תמיד מצליח להלחיץ. עד לפני כמה ימים לא היה לי שום פריט לבוש ירוק. קניתי גופיה מהממת בצבע ירוק אבוקדו שלהפתעתי מחמיאה לי מאוד, כך אומרים. אז אולי זה לבלוב, לכי תדעי.
        21/8/11 20:27:
      וואוו...שרון פתאום הכל ירוק. מה זה רמז ללבלוב?
        21/8/11 20:22:
      יש מקלט דומה בצמוד לבית שלי. כתובת גרפיטי חדשה התווספה אליו בימי החופשה האחרונים. הוא עדיין משמש את ילדי הרחוב באותו האופן שבו השתעשעת בו אתה. לשמחתי אנחנו לא זקוקים לו ליותר מזה.
        24/7/11 00:53:
      השעשוע שלנו היה לשבת על קרטון ולהחליק מהגג של המקלטים של פעם, שהיה להם גג משופע. פעם, החלקתי לכיוון הלא נכון ופשוט עפתי מראש המקלט איזה 15-20 מטר קדימה.נגמר רק בנקע.
        15/7/11 11:53:
      חה גדול !!
        6/7/11 21:30:
      כתוב מצויין נהניתי לקרוא!!! שרי
        1/7/11 20:10:
      דרכינו נפרדו בתיכון, הזונה הזאת חזרה בתשובה.
        1/7/11 07:25:
      אז מה באמת קורה עם אתי? אתן בקשר? אולי טלפון?
        28/6/11 22:26:
      ביאפרה זה העתיד!
        28/6/11 21:50:
      כן, נו?
        28/6/11 15:17:

      עכשיו אני מבינה ת'איזון הקוסמי

      אני אף פעם לא שברתי כלום

      באסה!

      :)))

       

        28/6/11 12:16:
      העיקר ששרדת והכל בסדר איתך החכמה היא להתעלם מאותם ילדים רעים ולא לתת להם את המחשבה שהם ניצחו במילים
        28/6/11 09:56:
      סרט אימה
        28/6/11 07:24:
      כנראה שהיית יותר ממני... גם רזה וגם טומבוי....
        24/6/11 10:29:
      נוטי בוי שיכמותך...האמת מתאים ללוק שלך..שבת מבורכת ללא נפילות..
        23/6/11 22:27:

      כנראה שי לך פטור מהאנג'י
      על רקע נסיון קודם :)

        22/6/11 16:28:

      אז בגלל זה את רוקדת עם עקבים של 15 סנטימטרים בצל...?

      או למרות זה.............
      long time נשמה...

        21/6/11 00:39:
      ביאפרה שהיא מעל 18.5 BMI כמובן.
        20/6/11 22:55:
      ביאפרה זה טוב לאשה, לא?
        20/6/11 22:38:
      ילדים הם עם חזק :-) היום אם אני חוטף רבע מהחבטות שילד בן 8 מקבל ביום אני צולע שבועיים לפחות.
      אנשים נושאים איתם צלקות ילדות עד גיל מבוגר מאד, צריך אכשהו לתת כלים לילדים להתמודד כי בסופו של דבר ילדים ילכו נגד כל דבר- מראה, שם, התנהגות, עיסוקים, מה שלא יהיה..
        20/6/11 02:16:

      היא היתה צריכה להזהר נורא

      במדרון החלקלק

      של החיים

       

        19/6/11 16:49:
      ותאר לך שלסבתא היו גלגלים אז מה היה קורה לה?
        19/6/11 09:53:

       

      קצת

      כמה חוסר מזל

      בילדה אחת

      וקצת מזל

      תארי לו לא

      היית צולעת

      אילו מילים היו נכתבות פה

       

        18/6/11 01:29:

      כשהיינו ילדים השברים התאחו מהר ויפה. היום נשארות צלקות מכוערות.

      היינו ילדים וזה היה מזמן...

        18/6/11 00:56:
      זה בגלל המחסור במכות בטוסיק.
        17/6/11 16:36:
      בעיה. הילדים ללא ריפוד מגן נוטים להיפגע יותר. גמני הייתי רזה מאד - עובר עם הזמן :)
        13/6/11 17:04:
      הזכרת לי נשכחותי (4 ארועי שבר בידיים בין כתה א לכתה ו) ;~) חן חן לך
        10/6/11 20:06:
      אחיך מסכן? הלואי שהיתה לי אחות בכלל.
        8/6/11 00:54:
      לך תוכיח שאין לך אחות צולעת
        7/6/11 22:02:
      שיוכיח שאין לו אחות.
        7/6/11 16:50:

      יש פעמים שאני ממש מתאפקת שלא להתערב בין ילדים. אני שומעת את הקללות שלהם, ילדים קטנים יורים לכל הכיוונים. הרי מספיקה מילה אחת לא במקום כדי להרוס עשרות שעות של טיפול והתקדמות. במיוחד אלה החלשים שלא יודעים להגן על עצמם. יצא שלחשתי לאחד הילדים באוזן 'אל תוותר לו, בפעם הבאה שהוא יעליב אותך תחזיר לו, אתה טוב ממנו'. אני רואה אותם מגיעים בכיתה א' ועוזבים בכיתה ו'. חתכ'ת מטמורפוזה לא פשוטה הם עוברים בחברת ילדים.

      טפו, טפו, היום אני לא מאחלת לעצמי אבל כשהייתי בבית ספר יסודי וכולם שברו משהו מאוד רציתי גם אני. אף פעם לא שברתי כלום. חננה אמיתית. מקסימום נקע מכפכפי העץ של פעם.

        7/6/11 15:44:
      הוספת תגובהם תגידי לנו בת כמה את עכשיו - אז נדע אם הרכבת הדוהרת הזו לכיוון אחד - כבר נעצרה.
        7/6/11 12:07:
      אחותך הצולעת בגבס... מה השלב הבא ?
        7/6/11 11:25:
      העיקר שעכשיו את לא צולעת...
        7/6/11 11:02:
      סליחה "תכונות מחפות".
        7/6/11 11:00:

      ילדים אכן עם אכזר.

      נוגע ללב מה שעברת. והתיאור ללא סופרלטיבים

      שרט לי את הלב.

      האדם היא חיה אכזרית, וילדים לא פיתחו

      את הפילטרים המרככים את הפוליטיקל קורקט ונוהגים

      כטבע האדם מהולדתו. האדם הבוגר הוא

      ברוב המיקרים מצג שווא של טוב לב, אלטרואיזם ופילנתרופיה

      תכונות שלעיתים מחפים על האכזריות הטבעית.

      פרופיל

      שרשירית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין