אני מודע לוויכוח הנוקב ברשת ובכלל על החלב, יתרונותיו וחסרונותיו, צריך לא צריך, פרות סובלות או לא סובלות וכדומה. אני גם יודע כי מאד פופולרי לתקוף את ענף החלב בישראל מכל הכיוונים- החלב מזיק, הפרות סובלות ואנחנו החקלאים בכלל מזהמים את הקרקע, גונבים מים וקרקע ובכלל מה אנחנו עוד עושים פה.

ובכן- אני לא נכנס לוויכוח (במאמר מוסגר אני חושב שחלב הוא בריא, הפרות אינן סובלות אלא להיפך, אנחנו בוודאי לא מזהמים יותר את הקרקע אלא ההיפך, אנחנו בוודאי לא גונבים מים וקרקע אלא שומרים עליהם) ולגבי "מה עוד אנחנו עושים פה? הנה התשובה-

אנחנו מגדלים פה בישראל של שנות ה-20 (של האלף השלישי) דור צעיר וחדש של חקלאים (רפתנים) מתוחכמים, בני הארץ הזו, ציונים, נאמנים, דוברי עברית (יש אצלי ברפת גם זרים אך 75% מהעובדים ישראלים) בגילאים 16-45, אשר ממלאים עד היום תפקיד מרכזי בשמירה על האדמה ועיבודה (מההיבט הבטחוני!!!). הם עושים זאת בלילות הקרים של החורף ובימים החמים של הקיץ, 24/7, והם לא מבולבלים בכלל. להיפך. כל אחד מעובדיי (וגם אנוכי) יודע טוב מאד למה אנחנו פה ולמה אנו עוסקים במקצוע השני הכי עתיק בעולם (חקלאות). פשוט כי אין ברירה. כמו שעדיין אין ברירה אלא לבטוח בקיומו של צה"ל (ובמוסריותו) כך כמעט באותה נשימה אין ברירה אלא להחזיק חקלאות חזקה ודומיננטית (טוב- גם חינוך, בריאות ותרבות זה חשוב...).

ולכן לכבוד כלל החקלאים ובתוכם הרפתנים, ולכל בית ישראל והיושבים בה- חג שבועות שמח!!!

בתמונה: נערה ונער עבריים חולבים