אני מאד אוהבת את חג השבועות.

חוץ מהלבן, והשיבולים ופירות הקיץ המתוקים,

אני אוהבת את הסיפור של החג, אולי יותר מכל הסיפורים האחרים.

זה אחד החגים הבודדים (סוכות, כן, גם סוכות), שאין בו סיפורי "שמד".

לא היו פרעות ולא ניסו להשמידנו ואין פחד, ואימה ורשעות,

לא פרעה, המן, אנטיוכוס והיטלר-

סיפור של אהבה וחסד, חמלה וקירבה גדולה.

למדתי השבוע שהמלה האנגלית Ruthless (אכזריות) נוהעת מהמלה Ruth, רות המואביה,

שמכיוון ששמה הוא מילה נרדפת לחמלה,  הרי שלהיות אכזר פירושו להיות "ללא רות".

איזה יופי!

חג שמח