(מתוך הקדמת הספר הקו א-ל התקווה)
הקו א-ל התקווה "אם אני כאן – הכל כאן" (בית הלל) *אני – אחד משמותיו של האחד הנעלם כשנפשך תתחבר ל"אני" – הקו הנדיר שבך, כולנו נצטרף אליך לעבר התקווה, שהיא צורך נפשי קיומי שלנו, כי רק "בקבץ קוויך מארבע כנפות הארץ יכירו וידעו..." עפר
האמנה היוצרת אמון הקו האישי שלך א-ל התקווה המשותפת שלנו ספר זה נועד לגשר ולקשר בין הנוכחים, כאן תחת השמש - לעתיד, שמוטמעים בו מודעות והכרה לכבוד האדם, מתוך רצון משותף לחשוף ולכבוש את ההוד של נזר הבריאה, למרות הקשיים והמכשולים המקיפים אותנו בחיי השעה. רק שיתוף פעולה, הבא לידי ביטוי מדיבור ועד לחתימה בין היחיד לקהילה יכול להצמיח הצלחה. ההצלחה יכולה לנבוע כמעיין מתגבר מתוך האחדות של הפרטים ויצירת תאגיד שיפרוש כעץ את מוטות ענפיו שיצלו ויתנו פרי לנו ולדורות הבאים... האדם המתבודד יכול לשרוד כבודד, אך לא להצליח! על מנת להצליח לצלוח על פני המים הסוערים של החיים יש לבנות במשותף מערכת גשרים עם יסודות של קשרים חברתיים תרבותיים. ההוכחה: הציוויליזציה שווה לסכום המאמצים הקהילתיים המשותפים של אלפי דורות. לכן עלינו לתת את ידנו לבניית חברה המושתתת על ערך חברי היוצר חיבור (וזה לא רק שורש של מילה). כשהאדם הוא בן-אדם הוא זוכה לכבוד ובעקבות זאת ולפרסום. למרות ערכה החברתי והתרבותי הרב יש לזכור שאל לה לאחדות הרבים המאוחדת לטשטש את ה"אני". חשיפת האנושיות, הנדירות שבה ובדידות הפרט אמורות לפתח אמפטיה של איש לרעהו והבנה למורכבות החיים הבנויים מקצוות סותרים: האמת (שהדבקות בה מעוררת מחלוקת) והשלום, הרוח והחומר, היום והלילה, בדידות וחיי חברה, מכניזם והשקפה... הבנת הנמצא בקו האישי של האדם אל עבר התקווה א-ל האחד הנעלם, תגשר בין הקצוות ותאיר את הדרך המוליכה אל החיים כערך ואל כבוד האדם באשר הוא...
(מתוך הספר הקו א-ל התקווה / כתב ועיצב עפר אלוני) קישור להמלצתו של סבר פלוצקר על הספר, הקו א-ל התקווה
עוד על הספר http://www.dc4u.net/
עטיפת הספר
סיכום הספר
© 2011, כל הזכויות שמורות לעפר אלוני כל התוכן והקשור בו שייך לע. אלוני . חל איסור מוחלט לפגוע בזכויות היוצרים והקניין הרוחני הכלולים בתוכן זה ו/או בכל עותק שלו וכן אסור להעבירו במייל לצד ג'. אינני מרשה לשנות את התוכן, במלואו או בחלקו, בכל דרך ו/או צורה. חל איסור מוחלט להעתיק ו/או לשכפל ו/או לצטט ו/או להפיץ ו/או להעבירו לאחר ו/או לפרסם ו/או להציגו לאחרים ו/או ליצור ממנו ניגזרות ללא אישור מראש ובכתב. במידה והחותם יפר זכויות יוצרים אלו הוא ישלם 50 אלף דולר לא כולל הנזקים.כל תוכן הניתן להורדה הינו לעיונו האישי בלבד של המעין ואסור לכל מטרה מסחרית או אחרת. השימוש בתוכן זה הוא לכל מטרה שאינה איסור, וכל שימוש בלתי מורשה מהווה עבירה על חוק זכויות יוצרים ואחרים. |
תגובות (120)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
*
בהצלחה
רנסנס בפרספקטיבה.
הלוואי שיעשה גלים במציאות..
רעיון יפה.
בהצלחה !
מזל טוב להולדת הספר = הילד .....
שהרי כל יצירה הנובעת מתוך תוכנו היא כיצירת חיים חדשים
אני בטוחה שאפשר ללמוד הרבה ממך
מאחלת לך המון בהצלחה :)
עופר!
מזל טוב ולייק ענק על הולדת הספר.
אין לי ספק שהספר שלך יצליח לכבוש את מי שזה יוכל לתת לו כיווני חשיבה אחרים וערך לחייו.
מאוד מעריכה את הדרך בה אתה בוחר להגיש את רעיונותיך.
אני בטוחה שבספר שלך יש הרבה ערך לאנשים.
בכלל אני חושבת שהצלחה לא נמדדת רק בערך חומרי או כספי או במה שעשית כבודד.
אלא בכמה הצלחת לשפר את חייו של מישהו אחר ואני מסכימה איתך בהחלט שלא מצליחים לבד.
ככל שתצליח לתת ליותר אנשים ערך ולשפר את חייהם כך יותר תצליח וכך תחשב לאוטוריטה בתחומך.
לא כולם מבינים את זה ולכן לספר כזה יש הרבה מקום להיות נוכח.
אנשים שהולכים במסלול צנטרליסטי ורואים רק את המסלול של עצמם לא יכולים להחשב למצליחנים.
בהצלחה
חלי בן דויד
אין ספק שיש ערך מוסף וכח אחר להליכה משותפת עם יסודות של קשרים חברתיים תרבותיים,
ולחיבור חברתי בד בבד עם שמירת ה"אני"
זה שילוב מצויין,,,
וניראה בהחלט מתכון להצלחה...בתהליכים שפיתחת ..
ב ה צ ל ח ה לך עופר,,
[בשעת בקר נטולת *]
עפר,
הספר נראה כספר הדרכה לכל אדם המבקש לשפר את החברה בה אנו חיים ואת איכות חייו בעצמו.
" ספר קאוצ'ינג זה נועד לעורר אותך לחיבור חברתי בד בבד עם ההתאמה והשמירה על ה"אני" שלך. האסטרטגיה של הקו א-ל התקווה, נועדה לאדם הרוצה למקד את כוחותיו, לזוג הרוצה לבנות בית משותף, לחברה המקווה להצלחה עסקית, למדינה הרוצה לצמצם פערים ולעולם ששואף לאחדות ..."
הלוואי שרבים ירכשו ויקראו, אולי נזכה לראות טרנספורמציה בחברתנו, עוד בגלגול הזה.
יישר כוח
ובהצלחה!
עופר חברי היקר
תודה ששיתפת אותנו בתוכן סיפרך
נישמע מעניין מאוד
אהבתי את החיבור החברתי לצד ההתאמה עם ה"אני" שלנו
כי כשזה קורה = שילוב מנצח
* כוכב אהבה ממני
הצלחה גדולה חברי
חיה
תודה עפר
כי מעט אור מסלק את החשך ....
סיכון מחושב = מעשה שהיה כך היה ...רצה הגורל ואישי המו בני מעיו ורגזה בטנו :). הגענו לבית חולים כשהוא מתפתל ומתעוות מכאבים .
נתקלנו במנהל מחלקה , כירורג , שאני מכנה אותו - מלאך !
החליט האיש לנתח את אישי וכך עשה ...מכאן , החלמתו של בעלי הייתה תלויה בו וברצונו .
אלא , שהוא סירב להחלים ... לא נותרה ברירה והחליט "המלאך" שלי לנתח אותו שוב .וכך בתוך עשרה ימים נותח אישי , בבטנו, פעמיים.
כרבע שעה לאחר הניתוח הנוסף , יצא אלי אותו כירורג ואמר את המילים הבאות : "לקחתי סיכון מחושב "
ולמה התכוון ? ביודעין , לקחתי סיכון , אילו לא הייתי מסתכן , היה אישך הופך לנכה כל ימי חייו ...
ובניתוח זה ניסיתי לתת לו תקווה וסיכוי להחלמה ....ימים יגידו , מה יעלה בגורלו.
החלטתי להירתם לעזרתו , טיפלתי באישי , הולכתי אותו בידו לטיולים קצרים ואחר כך ארוכים יותר וכדומה ...
אישי בריא לחלוטין היום.
מייד לאחר הניתוח , עזבתי את ביתנו !
וכך איפשר לי המלאך שלי שראה את מצוקתי , להתחיל בחיים חדשים!
אילו לא לקח סיכון מחושב , יתכן ובעלי היה מרותק עד עצם היום הזה
למיטה או לכסא גלגלים ואני הייתי אמתו הכנועה עד לרגע זה .
בעקיפין , עזר הסיכון המחושב לשנינו ...
אגב , סיפור זה עולה לראשונה בחיי בפרהסיה.
ניתוח של דבריי , עפר ? :)
עפר
תודה שהבאת .
קצת ארוך , אבל חייבים לקרוא הכל !
בעיני זאת נקודת האיזון לה אתה קורא ממוצע או מיצוע :)
"למרבה הפלא, אבן- שושן הגדיר מונח זה כדרך האמצע, או "שביל הזהב", בלשון הרמב"ם.
גם חנה התפללה על בנה שמואל שלא יהיה גבוה ולא נמוך לא שחור ולא לבן ולא טיפש ולא חכם! פשוט ממוצע.
אם נטמיע עובדה פשוטה זו, שהממוצע הוא השיא, נקבל משוואה העשויה לגשר ולקשר בין הפערים היוצרים חלל וריק, שאליו נשאבים טענות ומענות של היחיד אל השלטון וחוזר חלילה בגלל הטענות החוזרות (למה חלילה? כי החזרה היא הרגל מגונה). הפערים פוערים תהום חברתית, העלולה להפיל לתוכה את האדם, את משפחתו ואף מדינה שלמה, בגלל הריק שנוצר בין הקצוות.
הפערים מדגישים את חוסר האיזון החברתי-תרבותי שבין השפל לגאה, בין העשיר לעני, בין היהודי לערבי, בין השחור ללבן ובין המינים השונים.
חוסר הבלאנס יוצר קצוות מנוגדים בתפיסת העולם של הפרט - ובכלל...
הפערים גורמים לחוסר תקשורת, ותקשורת היא הבסיס המתבקש של כל חברה.
חוסר האיזון גורם להיווצרותם של מעמדות, שהעמידה שלהם מוטלת בספק מאחר והיא מלווה ברקע של מרירות וקנאה, העלולה להצמיח תופעות לוואי של פשע מאורגן ו/או מבולגן, הנובע ממקורות אפלים - או גילויים של התנשאות גאה המנותקת מהמציאות (ראה אחוזתו של מייקל ג'קסון – נברלנד).
הפערים עלולים להעמיד בניסיון את העשיר, שספון מאחורי וילונות אטומים,(ראה את המשאל האחרון של הליכוד) החוצצים בינו לבין הנמצא, עם תפיסת עולם המנותקת מהשוטף וממחזרת לו את האני, אני, אני. ואילו העני, מביט בעיניים כלות על העשיר ו"מחכה לו בסיבוב", עם טענה ו/או גניבה של דעת, או חומר, על מנת לצמצם את מידת הקנאה שמבעבעת בנפשו ובגופו.
האיזון המתבקש עשוי להתהוות דווקא במערכת החינוך ולא על ידי משרד האוצר, שהרי הפערים הם בעיה המלווה את האדם משחר בריאתו וכנראה שלא ניתן לבטל אותה. הציליוויזציה ניסתה לעשות את זה בדרכים מגוונות, שכללו את הקומוניזם, הסוציאליזם והקיבוץ הארצי/המאוחד/והאיחוד...
התפיסה הקיומית אמורה להטמיע בנו את העובדה, שהניסיון הוא חלק ממהותו של האדם באשר הוא. וכשהאדם עומד בניסיון זה סוג של נס (ולא רק בגלל העיצור העברי המשותף).
צמצום הפערים עשוי לבוא לידי ביטוי, בשעה שהעשיר ימתן את ניתוקו ויגדיל את מעורבותו החברתית אל מול שכניו, בני ארצו ועולמו - ואילו העני ימתן את קנאתו ותאוותו מתוך מודעות, שניסיונו של העשיר קשה יותר, שהרי ניסיונו קשור לגאווה, שהיא מהלך רוחני בלתי נשלט, היכול לתקוף אותו 24 שעות ביממה - כולל שבתות וחגים (להבדיל מגניבה, שהיא מהלך פיזי, הזקוק לתנאים חיצוניים, סביבתיים להשלמת המשימה).
אם אתה מחפש את הטרוף של החיים, הוא מצוי באמצע של הממוצע, כי כולם נוטים לקצה זה, או אחר. מעטים אלה שהצליחו לחיות את האיזון המתבקש.
שלושה מרחיקים מאיתנו מידה מצוינת זו: השוטף שבחיי השעה, הציניות הישראלית לדורותיה, וחיבור לחברה רעה.
השאיפה לחזון משותף, הבנוי מאיזון בין הקצוות, עשוי להוות ציון דרך אישי וחברתי לעתיד טוב יותר תחת השמש.